ארכיון היוצר

ערים במעבר: הקהילה בוחרת להפחית אנרגיה

קהילה מתאחדת סביב האתגר הכפול של "שיא תפוקת הנפט" ושינוי האקלים. בפעילות משותפת, הכוללת הרבה הנאה, הם פועלים למען עתידם ולמען הסביבה. זה מה שמציע מיזם ה – TransitionTowns. באנגליה ובאירלנד זה כבר עובד. מי ירים את הכפפה בישראל?

2/11/09, אתר NRG, מאת אמיר כרמל

"שיא תפוקת הנפט" היא נקודת הזמן בה תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא ומשם תתחיל לרדת, מה שיוביל לחיים בהם האנרגיה תהיה יקרה יותר וזמינה פחות. על פי הערכות שונות, אנו נגיע לשיא התפוקה בקרוב או שכבר עברנו את השיא. צעדים להתמודדות עם שינוי האקלים ידרשו גם הם הפחתת צריכת האנרגיה, כך שמדובר בשני הצדדים של אותה מטבע.

כאשר מבקשים מאדם לפעול לטובת מניעת התחממות כדור הארץ, למעשה מבקשים ממנו להקריב חלק מהנאות אורח החיים המודרני, למען טובת כלל האנושות. לדוגמה, אנו מבקשים שיסע פחות ויוותר על רכב השטח המהודר בעבור מכונית קטנה ומשעממת. כמה אנשים באמת מוכנים לתרום מעצמם למען האנושות? מעט מאוד.

אולם אם נצליח לשכנע את בעל רכב השטח שמחיר הדלק יעלה מאוד בעתיד הלא רחוק (זו טענת Peak Oil), וכשזה יקרה אף אחד לא יקנה ממנו את הרכב זולל הדלק (זה פחות או יותר מה שקרה לפני שנה בארצות הברית), יתכן שנצליח להגיע להרבה יותר אנשים, כי כך אנו פונים אל יצר ההישרדות הפרטי של האדם ולא אל המצפון שלו. על כן טענת Peak Oil יכולה לדרבן אנשים לפעולה יותר מאשר נושא שינוי האקלים…

למאמר המלא


עונת הדוח"ות עוד לא הסתיימה – שניים חדשים וראויים לציון

טרם הספקנו להזכיר כאן בבלוג את דו"ח UKERC וכבר צצים ועולים שניים חדשים, הודות לניוזלטר המצוין של ארגון ODAC שבהחלט שווה להכירו.

אז ככה…

שני הדו"חות ראו אור החודש ממש, אוקטובר 2009. האחד, שמו הלועזי הוא:

The great transition, a tale of how it turned out right

שזה משהו כמו: השינוי הגדול, מעשיה בה הכול הסתדר לבסוף

הדו"ח חובר על ידי ארגון nef, שעוסק בנושאים כלכליים גם בדיבורים וגם במעשים. בין דפי החיבור הזה תמצאו התיחסות משולשת למשבר האנרגיה, שינוי האקלים והלחץ על הסביבה. תמצאו גם נסיון מעשי לעצב תגובה לאתגרים, עם דגש על שיוויון ושינוי ערכים. הציטוט המובא בראש הדו"ח מסכם את גישתו כלפי הדוגמה הכלכלית הנוכחית –

"כל המאמין באפשרות של צמיחה מעריכית עד אין סוף בעולם סופי, הרי הוא משוגע או כלכלן"   קנת' בולדינג, כלכלן

לינק ישיר להורדת הדו"ח

לינק לעמוד ההורדה של הדו"ח באתר

The Great Transition - nef

 

 

 

 

 

הדו"ח השני נקרא:

Heads in the sand: Governments ignore the oil supply crunch and threaten the climate"

או בעברית: עם הראש בחול: ממשלות מתעלמות ממשבר הנפט ומאיימות על האקלים

חיבור זה נכתב על ידי הארגון Global Witness. בפנים תמצאו את אחד הסיכומים הטובים והמעודכנים בנושא המדובר, פלוס ביקורת מענינת וחשובה על עמדתה הבעיתית-לשעבר-כמעט של ה-IEA.

לינק ישיר להורדת הדו"ח

לינק לעמוד ההורדה של הדו"ח באתר

Heads in the sand

אתם מוזמנים ורצוי שתקראו, תסיקו מסקנות ותפיצו הלאה. מה עוד יש לומר?

.

 


איש הביטוח הגרמני שיאיר את אירופה

יוזמת דזרטק – הקמת חוות תרמו-סולאריות באפריקה – נולדה על ידי קומץ אקדמאים בשנות השבעים. אבל מי שהפך את האידיאולוגיה לתעשיית מזומנים הוא איש חברת הביטוח Munich Re, ארנסט ראוך, שמספר כיצד משתלבת ישראל בפרויקט של 400 מיליארד יורו

מאת רויטל חובל, עיתון הכלכליסט

באחד הערבים של אפריל 1968 נפגשו בווילה ברומא קבוצה קטנה של אנשים, בהם אקדמאים, תעשיינים ודיפלומטים. הם שטחו זה בפני זה את חששותיהם מכך שהצמיחה הכלכלית של העולם אינה אינסופית, והחליטו לחבר דו"חות על עתיד הצמיחה הכלכלית. דו"חות אלה, שב־1972 יצאו לאור בספר בשם "הגבולות לצמיחה הכלכלית", נמכרו מאז בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם. זו היתה תחילתו של "מועדון רומא" (Club of Rome).

אחד הרעיונות שהעלתה החבורה היתה לספק חשמל לאירופה, למזרח התיכון ולאפריקה הצפונית בהסתמך על מקורות של אנרגיה מתחדשת. ההוגים ראו בדמיונם את פוטנציאל אנרגיית השמש, שמגיע לשיאו בעיקר באזורים המדבריים של צפון אפריקה.

דזרטק – עושים כסף מהמדבר

הקונספט של מועדון רומא הבשיל לכלל מימוש רק לאחר שלושה עשורים. בתחילת המאה ה־21 החלו חוקרים גרמנים לערוך מחקרים על יכולות הפקת חשמל מאנרגיה סולארית. הצמיחה המהירה בשוק תחנות כוח תרמו־סולאריות בספרד החל בשנת 2006 החיה מחדש את היוזמה האוונגרדית.

כדי להפוך את פרויקט דזרטק מרעיון תיאורטי למציאות ממשית, היה צורך לתרגם את האידיאולוגיה לפוטנציאל של רווח כלכלי. בשנה האחרונה החלה חברת ביטוח המשנה הגרמנית Munich Re לקדם יוזמה תעשייתית שתכלול כמה תאגידי ענק (דוגמת סימנס) שיכולים ביחד להגשים את החלום. התוצאה היא פרויקט מגלומני, בהשקעה כוללת של 400 מיליארד יורו של 12 תאגידים, שיחצה יותר מ־20 מדינות בשלוש יבשות שונות. המטרה: לספק 15% מהיקף החשמל של כל אירופה עד שנת 2050. האמצעי: להקים תשתית לאספקת חשמל על בסיס מגוון מקורות של אנרגיה מתחדשת מאנרגיית שמש, דרך אנרגיית מים ורוח ועד אנרגיה גיאו־תרמית. רוב תחנות הכוח התרמו־סולאריות יוקמו במדבריות של צפון אפריקה. וכאן נכנסת חברת סולל הישראלית לתמונה.

איש הביטוח ישנה את העולם

על המעבר מהגיג של חבורת הוגים איטלקים לפרויקט מסחרי אדיר־ממדים בסהרה אחראי פקיד ביטוח אפור – גרמני בשם ארנסט ראוך, המכהן כראש מרכז עסקי האקלים בחברת Munich Re. ראוך אמר ל"כלכליסט": "זו העת המושלמת להתחיל בפרויקט דזרטק, לנוכח שינויי האקלים שהפכו לבעיה דחופה. כלכלות העולם צריכות דחיפה חדשה".

מה היתה נקודת המפנה שגרמה לך להחיות את היוזמה הישנה?

"החזון של רתימת השמש במדבריות לשם יצירת אנרגיה ידוע זה עשרות שנים, אבל נדרש זמן לרעיון עד שהצליח להגיע לסדר היום. ב־2006 חובר דו"ח שטרן, שסקר את הכלכלה העולמית בעקבות השינויים האקלימיים, וציין בבירור שיהיה זול יותר לנקוט היום אמצעים נגד שינויי האקלים מאשר לשלם מאוחר יותר עבור הנזקים שייגרמו".

"בשביל להתחיל בפרויקט דוגמת דזרטק כך שיהיה גם הגיוני מבחינה כלכלית, היה הכרח בהתקדמות טכנולוגית. לדוגמה, כיום הטכנולוגיה של מתח גבוה ישיר (HVDC) מאפשרת לנו לייצר חשמל במדבריות ולהזרים אותו למרחקים ארוכים. הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לנו להעביר חשמל ולאבד פחות מ־3% מהחשמל על כל 1,000 ק"מ".

איך ייראה העולם בשנת 2050 לאחר השלמת הפרויקט?

"חזון דזרטק הוא לספק אנרגיה יציבה ובטוחה במחיר סביר לעולם שבו חיים 10 מיליארד בני אדם, מתוך שימוש במקורות אנרגיה נקיים ובלתי נדלים. זהו פרויקט חיוני, אם האנושות רוצה להימנע ממחסור גלובלי חמור של אנרגיה ומים, ומאסונות אקולוגיים".

איך זה שדווקא חברת ביטוח היא זו שמחיה פרויקט כזה?

"ל־Munich Re, כחברת ביטוח משנה, יש יחסים מיוחדים עם שינויי האקלים בגלל ההשפעה שלהם על עסקי הליבה שלנו: ביטוח מפני אסונות טבע הקשורים במזג האוויר. זהו תחום בעל פוטנציאל נזק עצום, ולכן בעל פוטנציאל גדול להפסדים".

מה היו התגובות שקיבלת שכשהתחלת להוביל את הפרויקט?

"הרבה חברות רצו להצטרף אליו. 12 השותפות ביוזמת דזרטק סיימו עכשיו לפתור הרבה בעיות סטטוטוריות. השקנו את הפרויקט באופן רשמי ביולי, והמטרה שלנו כעת היא להקים ישות משפטית אחת עד סוף אוקטובר".

הפרויקט נסמך על ניסיון בהפקת אנרגיות במקומות אחרים בעולם?

"אחת מטכנולוגיות המפתח שישתמשו בהן בדזרטק היא CSP (Concentrating Solar Power, הטכנולוגיה שבה משתמשת חברת סולל הישראלית – ר"ח), שהיא החסכונית ביותר לייצור חשמל סולארי. לטכנולוגיה זו יש מוניטין רב־שנים בתחום האנרגיות המתחדשות במדבריות. למשל במשך יותר מ־20 שנה ישנה תחנת כוח במדבר מוהאבי בקליפורניה שמספקת יותר מ־300 מגה־ואט".

לפי פרסומים בעיתונות זרה, פרויקט דזרטק כולו אמור לייצר כ־240 אלף משרות בגרמניה לבדה. שווי החשמל שייוצר בסופו של דבר ב־2050 מוערך ב־2.8 טריליון יורו. עם מספרים כאלה, לא קשה להבין מדוע הקונצרנים הענקיים קפצו על היוזמה ומדוע קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מקדמת אותו במפגשי ה־G8. עם זאת, מבקרי הפרויקט טוענים כי הקשיים הפוליטיים שיעמדו בדרכו – הכרוכים בתיאום בין מספר רב של מדינות, בהן מדינות צפון אפריקה המסוכסכות – עלולים להכשילו.

מה עם הפוליטיקאים

תנאי להצלחה הוא הסכמה פוליטית של המשתתפות בו. האם קיבלתם את תמיכת ממשלות אירופה ואפריקה?

"כן. ממשלת גרמניה בירכה על היוזמה, וכן נציגים בכירים באיחוד האירופי ובאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. כבר קיימנו שיחות ראשונות על התוכנית הסולארית במזרח התיכון. נציג של הליגה הערבית השתתף בפגישת המייסדים שלנו ביולי. אבל אנחנו רק בהתחלה".

האם אתה חושב שאפשר ליישם רעיון דוגמת דזרטק בנגב? האם שקלתם אפשרות כזו?

"מוקדם מדי להעריך מהם המיקומים המדויקים הטובים ביותר שבם כדאי להקים תחנות כוח תרמו־סולאריות. מטרת היוזמה שלנו היא לפתח מפת דרכים שתהיה תוכנית שתצא לפועל בשלוש השנים הבאות. זו לא רק שאלה של מיקום, ויש הרבה שאלות פוליטיות שיצטרכו להשיב עליהן לפני שרעיון דוגמת דזרטק יוכל להתגשם בישראל".

לכתבה המקורית.


חשש מהפסקות חשמל בגלל שפל ברזרבות

בימים הקרובים עתיד הביקוש לחשמל להגיע ל-8500 מגה-ואט, כ-91% מכושר הייצור הזמין של החברה

מאת ליאור גוטמן, עיתון הכלכליסט

גל החום שהחל בימים האחרונים ואמור להתגבר בימים הקרובים משאיר את ישראל עם רזרבות חשמל רזות במיוחד. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה שבימים הקרובים עתיד הביקוש לחשמל להגיע ל־8,500 מגה־ואט, כ-91% מכושר הייצור הזמין של חברת החשמל.

המשמעות של נתון זה היא שאם תתרחש תקלה באחת מיחידות הייצור, יעלה הביקוש על ההיצע וחברת החשמל תידרש לבצע הפסקות חשמל יזומות.

בשאר ימות השנה עומד כושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל על כ־11,600 מגה־ואט, אולם בתחילת החודש החלה החברה בהשבתה יזומה של חלק מהיחידות לצורך תחזוקה ושיפוצים, מה שהגביל את כושר הייצור לכ־9,300 מגה־ואט בלבד

בכיר בחברת החשמל מסביר שאי אפשר להפעיל את תחנות הכוח בלי לבצע תחזוקה שוטפת, ומתוך התחשבות בצריכה טיפולים אלה נעשים בסתיו או באביב, עונות שבהן הצריכה נמוכה. עלות השיפוצים נאמדת ב־235 מיליון שקל ובמקביל פועלת החברה במצב חירום בניסיון להגדיל את יכולת הייצור. "גל החום הנוכחי עשוי לגרום להפעלת מזגנים בהיקף ששמור בדרך כלל לאוגוסט", מסביר בכיר המקורב לנושא.

לכתבה המקורית.


דו"ח חדש של ארגון בריטי – נעבור את שיא התפוקה לפני 2030 וכנראה גם לפני 2020

הארגון הבריטי UKERC פרסם בתחילת החודש (אוקטובר) דו"ח חדש ומקורי, העוסק בשאלת האנרגיה. "אילו ראיות קיימות בכדי לתמוך בטענה שתפוקת הנפט תוגבל על ידי גורמים גיאולוגיים לפני 2030?

עם שאלה זו פנה הארגון למלאכת חיבור הדו"ח, שהסתכם ב-228 עמודים. הנה סיכום המסקנות:

  1. למרות מידה גדולה של אי-וודאות, יש מספיק מידע בכדי להעריך את הסיכונים של ירידה בתפוקת הנפט הגלובאלית. המטודולוגיות הקיימות  עלולות להוביל להערכות חסר של מאגרי הנפט ושל קצב האספקה העתידי.
  2. עם זאת, קצב הירידה בתפוקה הולך ומאיץ. יהיה צורך להחליף למעלה משני שלישים מהאספקה הקיימת עד 2030, רק כדי להישאר ברמת התפוקה הקיימת.
  3. בעוד שישארו רזרבות משמעותיות של נפט לא קונבנציונאלי, קצב ההפקה שלהן עלול להיות איטי ובעל משמעות מועטה לענין המועד של שיא תפוקת הנפט הגלובאלי.
  4. נראה שהתפוקה הגלובאלית תתחיל לרדת לפני 2030. יש סיכון משמעותי שזה יקרה גם לפני 2020. בהתחשב בפרקי הזמן הדרושים לפיתוח אנרגיות חלופיות ותכניות לחיסכון בצריכה, יש להתיחס לסיכון ברצינות מרובה.

ארגון UKERC מגדיר עצמו כקונסורציום של 15 שותפים אקדמאיים מ-15 מוסדות בריטיים שונים.

לעמוד הרלוונטי באתר הארגון

לינק ישיר לדו"ח המלא.

לינק ישיר לדו"ח המסכם.

לינק לכתבה של רויטרס ביוטיוב על הדו"ח.


גלובס – הכתב משה שלום מצדד בשיא תפוקה קרוב

וגם, הבלוג זוכה לקישור ולחשיפה, עם אזכור למאמר האחרון של אמיר כרמל.

"כשמנסים לשער מה יקרה בעתיד בתחום כלשהו בכלל, וכמובן שגם בעולם הפיננסי, יש לנסות לאסוף כמה שיותר נתונים ודעות עליו. לאחר גיבוש הדעה הפונדמנטלית, עלינו לנסות לתזמן את הכניסה ואת היציאה, בעזרת הכלים העומדים לרשותנו.

אני, זה די ידוע, דוגל בניתוח טכני לצורך זה, אבל כל שיטה אחרת שהוכיחה את עצמה, טובה בהחלט באותה מידה.

היום ננסה לעשות זאת על נכס המייצג באופן הטוב ביותר את מה שמכנים "קומפלקס האנרגיה" והוא – הנפט.

זה זמן מה מתקיים דיון, שבאנגלית כותרתו Peak-Oil, לגבי מצב הרזרבות של המשאב באדמה, וההשלכות לגבי הצריכה האנושית ממנו, המחיר שנצטרך לשלם בעתיד, וכדאיות ההשקעה בתחליפים ובמקורות אנרגיה אחרים…

אני נמנה עם המצדדים במועד קרוב יחסית של Peak Oil. האם הגענו לזה עכשיו? עדיין לא אבל כל מי שמתעניין באמת בתחום, ייווכח שיידרשו תמורות כמעט בלתי אפשריות בתחום הטכנולוגיה, החיסכון, ניצול החלופות וגילויים חדשים כדי לתת מענה לצריכה שתגיע ממקומות כמו סין, הודו ואף מן המערב, שייצא מתישהו מן המשבר."

—————————————————————

פורסם בגלובס, 13/10/2009, לכתבה בגלובס.


סן פרנסיסקו: דו"ח חשוב ומקיף שהתפרסם לאחרונה – סנונית מבשרת לתחילתו של שינוי מערכתי

הדו"ח, שמלאכת חיבורו נסתימה עוד במרץ השנה, פורסם ברבים רק בסוף ספטמבר שחלף זה עתה. לצורך חיבורו הוקם צוות משימה מיוחד שעונה לשם המסורבל: San Francisco Peak Oil Preparedness Task Force.

 הדו"ח, שהוגש לעירית סן פרנסיסקו, סוקר לאורך 128 דפים מגוון נושאים מנקודת מבט מוניציפלית. בין היתר, ניתן למצוא שם דיונים והצעות בנושאי אנרגיה, כלכלה, אספקת מזון, תחבורה, מחזור וטיפול בשפכים. מתוך דברי המבוא:

"נפט וגז טבעי מאפשרים לנו לחמם את הבית ולהאיר את הלילה, הם מתדלקים את המשאיות שמביאות איתן מזון, את הרכבים הפרטיים והאוטובוסים שמניידים אותנו ממקום למקום. הם מחזיקים את התעשיה, ומאפשרים את את צמיחתה של טכנולוגית המידע. כיום, העיר ותושביה תלויים לחלוטין באנרגיה ממקור מחצבי: 84% מן האנרגיה הנצרכת בסן פרנסיסקו – מקורה בנפט וגז טבעי.

נפט וגז טבעי הם מקורות בלתי מתחדשים, ולכן מצב זה לא יכול להימשך לעד. בכדי שהעיר תמשיך לשגשג ולהיות מופת עולמי לחיים אורבניים, עליה להתחיל כעת לתכנן כיצד לשמר את עצמה בזמנים שאחרי עידן הדלקים המאובנים."

קישור ישיר לדו"ח (פורמט pdf):

http://www.sfenvironment.org/downloads/library/peakoil_final_report.pdf

 


הניו דיל הירוק – האם מטרתו להציל את הקפיטליזם מעצמו

מתוך הבלוג של העיתונאי הסביבתי ג'ורג' מוניבוט מעיתון הגרדיאן:

"אך עדיין עלינו לשאול למה בדיוק מיועד הניו דיל הירוק. האם המטרה היא להציל את הקפיטליזם מעצמו, ולהתניע שוב את מנוע הצמיחה הגלובאלית, או ליצור כלכלה ברת קיימא?

לעת עתה, התרופה שכולם רוצים לבלוע היא היא בעצם עוד מהמחלה. צמיחה כלכלית היא הבעיה הסביבתית ביסודה."

למאמר.


ואלס עם חולדאי: כך נקלע ראש העירייה למסיבה הכי סביבתית בעיר

כתבה של אביב לביא באתר nrg מספרת על מפגש משונה למדי בין ראש העיר חולדאי לאנשי אירגון 'עץ בעיר'

לכתבה בNRG.


ראיון מצולם עם פתיח בירול מסוכנות האנרגיה הבין לאומית – שווה צפייה

אצטט מדברי המבוא בלינק:

"הפרשן המוביל בבריטניה לעניני סביבה פוגש את פתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבין לאומית, שחושף לראשונה תחזית מבהילה לגבי התאריך של שיא תפוקת הנפט…"

בגדול, מה שקורה ב'סוכנות' הוא בסך הכול ישור קו עם המציאות. לדוגמא, עד הדו"ח האחרון של 2008 החזיקו בסוכנות בדיעה שקצב הדלדול הממוצע של שדות נפט עומד על 3.7% לשנה. עכשיו הם אומרים: 6.7%. כלומר – כמעט כפול.:

המראיין, מוניבוט שמו, לוחץ את מר בירול לגבי שיא התפוקה, ולבסוף מקבל גם תשובה – שלוש ארבע עד לשיא מחוץ למדינות אופ"ק, אחד עשר שנה עד לשיא תפוקת הנפט של אופ"ק – פרק זמן קצר להחריד עבור שינוי מונומנטלי שנדרש כאן.

לינק לראיון, 12 דקות.

אז בפעם הבאה שיוצא לכם לדבר עם נציג משרד התשתיות שאומר לכם שאין שום בעיה עם מקור האנרגיה העיקרי שלנו בעתיד הנראה לעין, תשאלו אותו מאיפה הנתונים לתמוך בעמדתו. כשיגיד, והוא יגיד, סוכנות האנרגיה הבין לאומית, תבקשו ממנו אימייל, ותשלחו לו את הלינק שלעיל…


זכויות שמורות © 1996-2010 שיא תפוקת הנפט - Peak Oil Israel.
שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel ביצוע שינוי תבנית ע"י היידה - קידום ובניית אתרים css.php