פרק מספר 14 מסדרה המתארת את הקמת Transition Town הראשונה בישראל בעיר גבעת שמואל.
כל הכתוב הוא פרי דמיון, הקשר בין הכתוב לדמויות אמיתיות מקרי בהחלט.

שישי 1 בינואר 2010
שנה חדשה החלה. מה יהיה השנה? מה יקרה לשיחות התקועות לגבי ההתמודדות עם שינוי האקלים? האם המשבר הכלכלי באמת הסתיים? מה יקרה למחירי הנפט? האם נצליח להתמיד בתנועה שלנו?
יש לי הרגשה של שנה משמעותית מאוד שעומדת בפתח, ומשעמם בטח לא יהיה.

ראשון 3 בינואר 2010
14:35 העיר שנחאי בסין. כבישי העיר עמוסים ביותר וכוללים ערב רב של כלי רכב – אופניים, רכבים פרטיים, משאיות, אוטובוסים והולכי רגל המחרפים נפשם בניסיון לחצות את הכבישים העמוסים.
רכב שטח מסוג Hummer ובו 3 צעירים מתעשרים חדשים ושתויים נוסע בפראות ברחוב בעיר, הנהג קבל זה הרגע הודעה במכשיר הדור השלישי המשוכלל שלו. חוסר הריכוז לכמה שניות גורם לו לפגוע בשלושה רוכבי אופניים. בהיתקלות של רכב שטח אימתני לאופניים אין לרוכב האופנים שום סיכוי ואכן שלושתם מתים במקום. תוך דקות התאספו ערב רב של הולכי רגל ורוכבי אופניים סביב רכב השטח, הוציאו בכוח את נוסעיו והחלו להכות אותם ללא רחמים. רק לאחר דקות ארוכות הגיעו שוטרים שהחלו לחלץ את נוסעי הרכב, כולם במצב אנוש. ההמון לא נרגע והחל לעלות אל כביש הטבעת המהיר המפלח את העיר, והחלו לחסום את הכביש. תיירים ממלון סמוך, ועוד אזרחים צילמו את האירועים במצלמות הטלפונים מהדור השלישי. התמונות הוברחו אל מחוץ למדינה ושודרו בכל העולם.
התקרית היא תוצאה של תסכול מתמשך של המעמד הנמוך בעיר. תושבים שפונו מבתיהם בכוח בכדי לפנות מקום לבניית כבישים וקניוני ענק, אך לא נהנו מפירות הצמיחה הכלכלית אלא נאלצו להמשיך לחיות בדלות ולנסוע באופניים בכבישים רווי זיהום אוויר.
16:25 אחרון המפגינים פונה והפקקים האדירים שנוצרו בכביש הטבעת החלו אט אט להשתחרר. קציר הדמים – 3 רוכבי אופניים הרוגים, 3 נוסעי רכב השטח מתו מפצעיהם, 7 מפגינים נורו למוות, 78 מפגינים נוספים פצועים.

שישי 8 בינואר 2010
רכישת ארגזי הכלים בוצעה אתמול. השמועה על רכישת הכלים עברה בבניין מפה לאוזן כך שלבסוף נרכשו 11 ארגזי כלים בהנחה משמעותית.
9 מתוך רוכשי ארגזי הכלים התייצבו בבוקר בנגריה של יוסף שהוא אבא של אורנה.
אני הסברתי בכמה מילים את הרעיון של Reskilling כלומר רכישה מחודשת של מיומנויות בכדי להתמודד טוב יותר בעתיד.
יוסף העביר סדנא של שלוש שעות על מיומנות בסיסיות בתחזוקת בית תוך תרגול מעשי. שימוש במקדחה, תיקון ברז דולף והכנת מדף ספרים פשוט. הגברים בעלי הניסיון הקודם סייעו למתקשים. את הסדנא חתמנו בארוחת בוקר-צהריים משותפת באווירה נהדרת.

ראשון 10 בינואר 2010
10:00 העיר שנחאי. אלפי אנשים התכנסו בעיר לעצרת זיכרון לציון שבוע לאירוע הדריסה וההפגנה שהסתיימה באופן טרגי. השלטונות הוציאו אזהרה חמורה שלא יסבלו הפרות סדר באירוע, אך תוך דקות החלו להישמע קריאות מחאה נגד השלטון על האבטלה הגואה, על חוסר השוויון, על זיהום האוויר. מפתיע היה לגלות שהרבה מן המפגינים ענדו צמיד ירוק עם הכיתוב 350, אותו צמיד שבו השתמשו בהפגנות השקטות של 24 באוקטובר. ההפגנה התפזרה בשקט יחסי, כנראה מפחד האיומים של השלטונות בהפעלת כוח. גם צילומים של אירוע זה דלפו לעולם למרות המאמצים האדירים שהשלטון משקיע בפיקוח על זרימת המידע.
16:00 במסגרת השידורים שלBBC נערך דיון בנושא הצמידים שענדו המפגינים. אחד הפרשנים טען שרק מחאה שתבוא מתוך העם הסיני תעודד את המשטר לאמץ באופן אמיתי צעדים של הפחתת פליטת גזי חממה. לדעתו העם הסיני הפנים את הסכנה שתגרם לסין הצפופה מהתחממות כדור הארץ. פרשן אחר הביע פסימיות, וחשש שגורל המפגינים יהיה כמו גורל המפגינים באיראן לאחר הבחירות של שנת 2009.

שני 11 בינואר 2010
התכנסנו אצלי בדירה. הגיעו – משה, אורנה, דלית ואורן.
שוחחנו על האירוע המוצלח של יום שישי.
משה עדכן על החלפת החלונות לזכוכית כפולה שהייתה ביום חמישי האחרון. משה הוסיף שברגע האחרון עוד 5 משפחות הצטרפו למהלך ובכך עזרו לקבל הנחה גדולה.
אורנה: "אני רואה את הסערה בעולם סביב כשלון ועידת קופנהגן, ושואלת את עצמי האם אנחנו לא מתעסקים בשטויות כאן בפגישות שלנו?"
אמיר: "אורנה, אני מבין את התסכול שלך, ככל שמבינים יותר את גודל האתגרים שמצפים לנו יש הרגשה שצריך לעשות יותר. אבל אנחנו בסך הכול קבוצה קטנה של אנשים מגבעת שמואל ואין לנו יכולת להשפיע על תהליכים עולמיים. אנחנו רק יכולים להכין את עצמנו לקראת העתיד ולנסות להביא עוד אנשים לתנועה שלנו"
אורן: "אני דווקא מרוצה מההישגים שלנו עד עכשיו, ובייחוד ומכך שעוד משפחות מהבניין מצטרפות לפעילויות שלנו"
דלית: "אני מציעה שנתקדם. מאז הפגישה לפני שבועיים חשבתי על הכשרות עבור הנשים. בת-דודה שלי גרה בהתנחלות מבודדת בשומרון שאין בה אפילו חנות מכולת, כך שהם עורכים קניות רק פעם בשבועיים. היא מספרת שהם פיתחו דרכים לשרוד וזה קשור לדברים הקטנים ביותר. לדוגמא, המעדנים של הילדים לא מחזיקים הרבה זמן במקרר, אז במקום זה הם קונים יוגורט פשוט שמחזיק הרבה זמן, ומוסיפים לו כפית דבש או ריבה. במשך הזמן הם התחילו להכין ריבות בעצמם, שזה גם יותר זול וגם יותר בריא. הם גם עברו להכין חמוצים מסוגים שונים של ירקות, וזה בייחוד עזר להם בימים של האינתיפאדה השנייה שבה היו תקופות שהיה מסוכן לצאת לקניות בישוב הגדול הסמוך. ההצעה שלי היא לסדנת ריבות וחמוצים שדודה שלי שגרה פה בגבעה התנדבה להעביר"
כולם ברכו על הרעיון, ובאופן מפתיע (או שלא?) הייתה התעניינות גם מצד הגברים. סוכם שנפרסם את הסדנא בבניין.

האם תמשך המחאה לעצירת ההתחממות העולמית? האם נלמד להכין ריבות? מה בדיוק שמעון מהבניין עומד להציע? על כל זה בפרק מספר 15