פרק מספר 15 מסדרה המתארת את הקמת Transition Town הראשונה בישראל בעיר גבעת שמואל.
כל הכתוב הוא פרי דמיון, הקשר בין הכתוב לדמויות אמיתיות מקרי בהחלט.

חמישי 14 בינואר 2010
9:30 הכפר Jhansi במחוז Bundelkhand בהודו. תושבי הכפר סובלים במחסור במזון לאחר שהשדות לא הניבו יבולים עקב בצורת חמורה וגשמים מאוחרים. חמור מכך, פרות רבות מתו מחוסר מזון, כך שגם תנובת החלב מזערית. עקב מצבם הנוראי, נאלצים הכפריים למכור את נשותיהם בכדי להתקיים.
הממשל המקומי שלח ועדת בדיקה לכפר, בכדי לחקור טענות על מכירת נשים. בבואם לעזוב את הכפר הקיפו את חברי הועדה המון זועם של כפריים, וגררו אותם לבקתה שם הם נכלאו. חברי הועדה כמקובל הגיעו ללא אבטחה שהרי במשך כל השנים הכפריים ידועים כאנשים לא אלימים.
אחד מאנשי הועדה שברשותו טלפון לוויני יצר קשר עם האחראי שלו בבנין הממשל, האחראי בקש לברר מה הם דרישות החוטפים. החוטפים דרשו שצוות צילום מערבי יגיע תוך יום ויתעד את המצוקה הנוראית של הכפר, אולם אם הדרישה לא תיענה החוטפים יפגעו בחטופים.
12:00 אחרי דיון ממושך בבנין הממשל הוחלט לשלוח צוות של BBC שבמקרה נמצא בבניין אל הכפר.
18:00 לאחר נסיעה ארוכה הגיעה הצוות של BBC לכפר והחל מיד לתעד את האירוע וכן לראיין את הכפריים הזועמים. בראיונות בלט הביטוי Climate Change כסיבה לכל הצרות, הכתב הופתע לגלות שגם בכפר נידח בהודו יש כבר תובנה שמצבם הקשה נגרם עקב שינוי האקלים.
בכתבה ששלח, הזכיר הכתב שזו אותה הודו שיחד עם סין טרפדה את ועידת קופנהגן בדצמבר 2009.

שישי 15 בינואר 2010
8:30 הנשים נפגשו בבית של דודה של אורנה. הגיעו 8 נשים ועוד 2 גברים אמיצים. על הפרק סדנה להכנת ריבות וחמוצים.
פתחתי את הבוקר עם אותה הקדמה על Reskilling שנתתי בסדנה של הגברים.
לאחר חצי שעה פרשתי ונתתי לנשים להמשיך.
10:45 חזרתי לפגישה עם שקית מלאה בלחמי בריאות טריים מרולדין. הנשים סיימו להכין 5 סוגים של ריבות כך שערכנו ארוחת בוקר-צהריים של קפה, לחמים וריבות.
בסיום התפזרו בכדי להספיק להוציא את הילדים מבתי הספר.

16:00 ירדתי לזרוק את הזבל. כשעמדתי לעלות פגשתי את שמעון. שמעון הוא פנסיונר שגר איתנו בבנין הרבה שנים.
שמעון: "אמיר, בכל ימי השישי שאני חוזר מצעדת הבוקר שלי אני רואה את הפרויקט הזה שלכם שהורה מוליך קבוצה של ילדים. עלה לי רעיון, אני בכל מקרה צועד כל יום מוקדם בבוקר, אז אולי אני אתנדב להוליך את ילדים פעם בשבוע, נגיד ביום שלישי. ככה תוכלו להרחיב את הפרויקט"
הרעיון של שמעון נשמע טוב מאוד. נוכל כך לחסוך עוד קצת אנרגיה וזיהום אוויר וגם להוסיף עוד חבר לקהילה. חשוב שיהיו לנו גם חברים מבוגרים יותר שזוכרים ימים בהם חיו עם צריכה של פחות אנרגיה.
אמיר: "הרעיון נשמע נהדר, תן לי לקבל אישור משאר ההורים ואני אעדכן אותך"
ערכתי בירור מהיר בין ההורים של קו האוטובוס המהלך שלנו. רובם הסכימו חוץ משתי אמהות, האחת טענה שקשה לילד שלה ללכת ברגל יותר מפעם בשבוע (מדובר על בערך קילומטר), השנייה חששה להפקיד את הילד שלה בידי מבוגר שלא מוכר לה.
חזרתי לשמעון להודעתי לו שנשמח להיעזר בשרותיו, ונתתי לו רשימה של המשפחות שהסכימו להשתתף. ההתחלה תהיה כבר ביום שלישי הקרוב.

ראשון 17 בינואר 2010
הצצתי בלוח השנה, גיליתי שט"ו בשבט חל בסוף החודש. חייבים לעשות משהו, אבל מה?

שלישי 19 בינואר 2010
היום הראשון של האוטובוס המהלך המבוצע באמצע השבוע. בערב תחקרתי את אלעד שלנו על מה שקרה בבוקר. אלעד ספר שכרגיל הם 'גררו' את המבוגר (במקרה שלנו שמעון) לחורשת הזיתים. שמעון שמכיר את המקום במשך שנים רבות ספר להם כיצד הוא קטף זיתים שהיה נער בחורשה הזו, והכין מהם זיתים כבושים שהחזיקו חודשים.
קפצתי לדירה של שמעון שנראה מאושר. נראה שלפעמים אנחנו שוכחים את המבוגרים שבסך הכול רוצים קצת יחס, ובמקרה של שמעון נראה שהוא קבל הבוקר יותר מאשר נתן.
שמעון: "אתה יודע, זה ממש בזבוז שאף אחד לא קוטף את הזיתים האלו בחורשה. שהיינו ילדים לא העלנו בדעתנו לבזבז פרי של עץ ככה סתם"
המוח שלי התחיל לעשות אחד ועוד אחד ו..
אמיר: "שמעון, אתה עוד זוכר איך מכינים את הזיתים?"
שמעון: "בטח, זה ממש פשוט. שוטפים, שמים בצנצנת —"
קטעתי את שמעון. אמיר: "עצור, עצור. תגיד, מה דעתך לעשות סדנה לכבישת זיתים"
הסברתי לו בקצרה על פרויקט Reskilling שלנו, ועל הסדנא של הכנת ריבות וחמוצים שכבר ערכנו. העיניים של שמעון נראו מלאות ברק. סוכם שנערוך כבר ביום שישי הקרוב סדנה לכבישת זיתים, כאשר את הזיתים נמסוק כולנו בבוקר. המשכתי את הערב בתאומים טלפוניים של האירוע.

שישי 22 בינואר 2010
נפגשנו בחורשת הזיתים. הייתה נוכחות של ארבע נשים וחמישה גברים. כנראה שהאקשן הצפוי קסם יותר לגברים. הגענו עם מקלות מטאטא ושמיכות ישנות. המוכשרים אלתרו מעין מסרק-מגרפה בקצה המקל.
יצאנו עם כמות מכובדת של זיתים ועברנו לדירה של שמעון שם למדנו על השלבים של כבישת זיתים.
סיימנו בארוחת בוקר צהריים של פיתות חומוס וזיתים, אבל מהסופר….

ראשון 24 בינואר 2010
זהו, הרגע שחששנו ממנו הגיע. שפעת החזירים הכתה בבניין. סיבוב טלפוני קצר הביא לביטול הפגישה הדו-שבועית. לא נורא, הספקנו יפה בשבועות האחרונים שניתן לדלג על פגישה.

ראשון 31 בינואר 2010
ט"ו בשבט, יותר נכון ט"ז בשבט מפני שט"ו בשבט נפל השנה על יום שבת.
ברור בעירייה העלה שהשנה יתמקדו בעיבוי חורשות הזיתים בעצים נוספים. מחלקת הגינון כבר נערכה עם תשתית השקיה לעצים המיועדים.
הצטרפתי לטקס השתילה של ילדי הכיתה של אלעד. הילדים התרגשו מאוד וטענו שזו החורשה 'שלהם', אחרי כל כך הרבה פעמים שהם עברו בחורשה באוטובוס המהלך הם הרגישו בה בבית.
בבית הספר השני בגבעת שמואל היה היום פרויקט מעניין אף יותר. קק"ל תורמת עצים קטנים לפרויקט 'עץ נולד', אך אלו עצים קטנים מכדי להישתל בשטח ציבורי, לכן הוחלט שהעצים ישתלו במיכלים בחצר בית הספר, ולאחר שהילדים יטפלו ויגדלו את העצים הם ישתלו שנה מאוחר יותר בחצר בית בספר או בפארקים. כל הכבוד ליוזמה. הספקתי לעבור להתרשם מהפרויקט.

עד כמה תהיה חמורה הפגיעה של שפעת החזירים בבניין? מה בדיוק ירצה ממני עומרי בעלה של דלית? האם ימצא פתרון למשבר מול איראן? על כל זה בפרק מספר 16