קיפ פ. מיגרן, דרל ד. מסי, פול ג'. קרן.
האקדמיה הצבאית של ארה"ב ווסט פוינט , ניו- יורק 10996
תרגום לעברית: פבל גוזנפלד
הערות המתרגם הוספו בסוגריים.
למאמר המקורי בקרו ב:

http://asc2006.com/posters/HP-18.pdf
תקציר

ללא תחליפי נפט בהישג יד, אנו נכנסים לעידן של דמדומים, שלא ברור איך נתמודד איתו.
עידן זה יכלול מיתון כלכלי קשה. למרות שלצבא תמיד תהיה גישה לדלק, עלותו תעלה בצורה משמעותית בעתיד הקרוב וזה יגרום לשינויים בסדרי העדיפויות. כמה קרובים אנחנו ליום בו היצע הנפט יתחיל לרדת בזמן שהביקוש ימשיך לעלות? אלו אפשרויות קיימות כדי למתן את המעבר לעלויות אנרגיה גבוהות? מה אפשר לעשות כדי להסתגל למשבר שללא ספק יגיע?

גישה למקור אנרגיה זולה , היא שקובעת במידה רבה את איכות החיים בחברה (צרכנית). בייחוד, דלקים נוזליים המשמשים את התחבורה (לא רק, כי גם כל החומרים הסינטטיים כמו תרופות וחומרי ניקוי, ואף חקלאות תעשייתית תלויה במלואה באנרגיה זולה). צרכי התחבורה של העולם המפותח והמתפתח (כלכלת סין גדלה בשנה בערך ב- 7-10%). כל הפרעה או כל עליה חדה תגרום למשבר כלכלי קשה ותשפיע על אורך החים האמריקאי (התלוי קריטית בצורך לנוע ממקום למקום ברכב פרטי). סדרה בשם "סופת נפט" ממחישה דרמתית את בלגאן ואובדן החיים, שיווצר כתוצאה מכך שההיצע לא יענה על הביקוש. אנו מאמינים שיש לנו זכות כאמריקאים לגישה לא מוגבלת לנפט ונלחמנו על כך רבות במזה"ת. הוועדה הלאומית למדיניות אנרגיה , ביצעה הדמיה של היצע הנפט לגבי ההפרעות באספקה שהיו ביוני 2005 והגיעה למסקנה שמחירי הנפט רגישים מאד לתנודות בהיצע. כמוכן היצע הנפט מהווה אילוץ למדיניות חוץ ומדיניות צבאית של ארה"ב (מלחמה עתידית באיראן? אירן מייצאת 3 מליון חביות ביום). בנוסף לכך ארה"ב רגישה למתקפה על תשתיות אנרגיה. המאמר "לנצח במשחק הסופי על הנפט", של אוניברסיטת רוקי מאונטיין מתאר את ההתמכרות שלנו לנוזל השחור ואיך הוא מהווה את מקור החולשה שלנו. כמו כן, תנודות במחיר לא מאפשרות שגשוג לאורך זמן, יוצרות אויבים חדשים (סין, אירן, ונצואלה). פליטות המנועים גורמות לשינויי אקלים, מקטינות את ביטחוננו העתידי, ומזעזעות את מעמדנו בעולם.

המאה ה-20 תכתב בספרי ההיסטוריה כעידן "הנפט הזול", כעת אנו בתחילת המאה ה-21 ולא צפויה לנו גישה זולה למשאב קריטי זה. משאב שהפעיל את המהפכה הטכנולוגית של המאה שעברה לא יהיה זמין וזול עוד כמו בעבר. כעת אנו נמצאים בטווח קצר מנקודת זמן בה היצע הנפט לא ימלא את צורכי הקהילה העולמית. לפי הגיאולוג קנת' דיפייס, "בפעם הראשונה מאז תחילת המהפכה התעשייתית, מחצב קריטי לא יספיק כדי לעמוד בביקוש".

האומה והקהילה העולמית זקוקים לארגון ייחודי שיראה להן את הדרך למעבר לתשתית אנרגיה חלופית, ויהווה מעבדה לפתרון הבעיות הרבות, והאתגרים הגדולים הקשורים להתמכרותנו לזהב השחור.
צבא ארה"ב הוא ארגון ייחודי, בעל משמעת, ארגון מוגדר, מנהיגות וידע טכני המאפשרים לנווט בבטחה אל עבר האנרגיות החלופיות.

ביקוש והיצע לנפט.
ב-1956 דר' מ. קינג האברט , גיאולוג ואנליסט ייצור בתעשיית הנפט, חזה שבשנת 1970 התפוקה של ארה"ב תגיע לשיא, ואכן כך היה. כמו כן אנו יודעים לפי הנתונים שפורסמו שמשנת 1976 היצע ארה"ב הולך ויורד, למרות שעדיין אנו נמצאים במקום השלישי בעולם בייצור נפט – 8.69 מליון חביות ביום אחרי רוסיה המפיקה 9.27 מליון חביות ביום, כאשר בראש עומדת ערב הסעודית עם 10.37 מליון חביות ביום. שיא תפוקת הנפט בארה"ב הגיע בהפתעה עבור רוב המומחים. מודל זה של האברט מהווה בסיס בניתוח היצע העולם בכלל וכל מדינה בנפרד.

למה שנדאג לגבי שיא עולמי ביצור נפט?
ראשית, לא מדובר בכך שיגמר הנפט, עדיין תישאר מחצית מהכמות שנוצרה מלכתחילה, המחכה שנפיק אותה. הבעיה היא שלא נוכל לעמוד בקצב הביקוש שגדל אקספוננציאלית, וזאת סיטואציה שלא קרתה בעבר.

תחזיות לשיא תפוקת הנפט:
תאריך לשיא——–מקור התחזית————————רקע
2005-2006 קנת' דיפייס, ס. גיאולוג לשעבר בתעשיית הנפט
2006-2007 בקטיארי, A.M.S. מנכ"ל חברת הנפט האיראנית
2006-2007 מתיו סימונס, ר. בנקאי השקעות אנרגיה
אחרי 2007 סקרבווסקי, ס. עורך עיתון בנושא הנפט
לפני 2010 גודסאטיין, ד. סמנכ"ל cal tech
אחרי 2010 מועצה עולמית לעיניני אנרגיה ארגון לא ממשלתי
אחרי 2010 להרר, ג'ין. פטרו-גיאולוג, חבר באירגון ASPO
2016 DOE analysis/information EIA nominal case
אחרי 2025 Shell חברת נפט גדולה
לא בעתיד הקרוב מריל לינצ', ק כלכלן אנרגיה

למה שיצור הנפט יגיע לשיא ואז יתחיל לרדת?
דפוס השאיבה בבאר נפט כלשהי הוא, שתחילה הכמות שמפיקים הולכת וגדלה עד בערך מחצית הכמות.
בנקודה זו, מסיבות גאו-פיזיקאיות (ירידה בלחץ, ריקון הפאזה הקלה..) הולך ונהיה קשה יותר להוציא את הכמות שנשארה. כך, שהכמות שמופקת ליחידת זמן הולכת ויורדת.

עידן הנפט הגדול יגיע בקרוב לסיום.

שינוי אקספונציאלי והביקוש לנפט.
בחמשת השנים האחרונות הביקוש לנפט עלה ב-1.9% בשנה. היום הביקוש עומד על 81 מליון חביות ביום (נכון לזמן תירגום המאמר עלה הביקוש ל-85 מליון חביות ליום). אם קצב הגידול לא ישתנה צפוי שבשנת 2040 הביקוש יהיה 160 מליון חביות ביום. למראת צפי הביקוש לא נראה שחברות הנפט מנסות להגדיל את צי המיכליות. הם בוודאי מודעים לכך שעסקיהם מבוססים על מסחר במשאב מוגבל, וקצב התפוקה לא יעלה בצורה משמעותית על הקצב בו נשאב הנפט עכשיו. למרות שמנהיגי סעודיה הודיעו לנשיא ארה"ב שהם יגדילו את תפוקתם לעשור הבא ב 50-100% כדי להדביק את הביקוש, רוב המומחים סוברים שהם אינם מסוגלים להגדיל את התפוקה בצורה משמעותית. לפי כתב הניו-יורק טיימס, ג'אפ גראפת' ב-2004, " תחזיות הביקוש מצפות מסעודיה להכפיל את תפוקת הנפט בעשור הקרוב ובעשור הבא, אך קצב השאיבה אינו צפוי להשתנות, מה שצפוי לגרום לפער הולך וגדל במשק האנרגיה העולמי".

דרך נוספת להבין את "שיא תפוקת הנפט" היא בחינה של נתוני תגליות הנפט. קצב גילויי מקורות חדשים לא עומד בקצב צריכת המשאב. שיא גילוי הנפט היה בתחילת שנות השישים. בשנות השמונים התחלנו לצרוך יותר נפט מאשר מצאנו פר שנה, ומאז הפער הולך ומתרחב.

תוצאות ההגעה לשיא תפוקת הנפט:
מה יקרה אם ההיצע לא יספק את הביקוש?
ראשית, תהינה תנודתיות רבה במחיר, כלומר, תהינה נקודות בזמן בהן ההיצע לא יספיק, מה שיגרום לביקוש לרדת ולעליה במחיר, מה שיצור לאחר מכן עודף בהיצע וחוזר חלילה. סימולצית "גל-הלם נפט" אשר מדמה את שוק הנפט, הראתה שירידת היצע ב 4% מגדילה את מחיר החבית ב-177%.
התחלנו לראות את תחילת התופעה בשנה האחרונה. נראה ש-OPEC לא יכולה לשלוט במחיר ע"י ויסות הכמות, מכיוון שהם מייצרים בקצב המרבי. (הסתייגות מסוימת היא, שסעודיה לא פרסמה נתונים אודות התפוקה שלה משנת 1982).

תגובה טבעית לירידה בתפוקה היא מעבר לדלקי מאובנים אחרים. כמו כן מקורות נפט לא "קונבנציונאליים" (מדובר על מקורות שעלותם רבה או שאיכות הנפט בהם ירודה, מה שגם כן מעלה את עלותם), כאלה הם: חולות נפט, פצלי שמן וקידוחים ימיים. פיתוח מקורות אלו דורש השקעה של אנרגיה רבה, לכן האנרגיה המתקבלת על האנרגיה המושקעת אינה רבה, ביחס לנפט "הרגיל". המחירים הגבוהים הופכים מקורות אלו לרווחיים. לכן השימוש בהם יגדל.

מבחינה חברתית ופוליטית מצב זה יגרום לחוסר יציבות פנימית במדינות מתפתחות (יצרניות?). תומס ברנט כותב ב-"מפה חדשה לפנטגון", "מי שיספוג את המכה שתקבל הגלובליזציה ממחירי הנפט ,יהיו העניים שבעניים". תקבולים גדולים שיתקבלו ע"י המדינות המייצאות תאפשר להם לקנות את מתנגדיהם (מימון ארגוני טרור -"לוחמי חופש"?) ולהישאר בשלטון. אך עם הירידה בתפוקה ובמכירות התושבים יבקשו רפורמות והם לא יהיו שקטות. לפי תומאס פרידמן, "אין דבר שאיפשר שיגשוג בהעדר התפתחות דמוקרטית במדינות כמו ונצואלה, ניגריה, ערב הסעודית ואירן כמו מכירות הנפט. כל עוד דיקטטורים ומלכים מנהלים מדינות נפט, ומעשירים עצמם ע"י כך, יוכלו הם להישאר בתפקיד לנצח".

ערך אסטרטגית אנרגיה לצבא
מחיר הנפט האמיתי
הצבא מתחזק תשתיות גדולות כדי להבטיח אספקה של דלק במקום ובזמן הנכון. משאיות בגדלים שונים, צי ימי, מיכליות, מיכליות מעופפות והלוגיסטיקה שכל התשתיות האלו גוררות, מגדילות את העלויות העקיפות. השקעה בצמצום וייעול תשתיות אלו תחסוך תקציבים שעולים פעמים רבות על ההשקעה ההתחלתית. חסכונות אלו מתאפשרים בעיקר בעתות שלום. הזדמנויות אלו מאפשרות משחק מסוים ביחס "שיניים-זנב" מבחינת תקציבים.

לפי פרסומיו של Defense Science Board (DSB) בשנת-2001 העלויות האמיתיות של הדלק היו גדולות פי כמה מאשר מדווח עליהן במסמכי התכנון והתקציבים של משרד ההגנה האמריקאי. לדעת החוקרים המצב כרגע לא נותן תמריצים להגברת היעילות בצריכת הדלקים בצבא. הממצאים הם ש-"70% מהמשקל הדרוש לכניסה לקרב בצבא האמריקאי הוא דלק". לדוגמא: בשנת 2000 קנה הצבא דלק בשווי 200 מליון$. אך אם נוסיף את עלות כוח האדם שדרושה למשק האנרגיה העלות קופצת ל3.4$ מיליארד. וזה לא כולל את הלוגיסטיקה התפעולית. עלויות אלו לעולם לא נכללות בתהליכי קבלת ההחלטות.

ניקח לדוגמא את העלויות והמשאבים הנדרשים כדי להעביר את הצבא במהירות לכל מקום בעולם ואז לתחזק את הכוח הקרקעי. לפי נתוני DSB אם טנק אברהמס היה ב-50% יותר יעיל בצריכת הדלק, אז זמן ההגעה "אל היעד"( DEPLOY ) היה קטן ב20%. או לחילופין, פחות העברות ים או אוויר באותו זמן.

נראה מהו הערך של הפחתת צריכת הדלק ה ב-10%
הטענה היא שלא מחיר הדלק היא העלות העיקרית אלא: משקל הדלק המועבר, תשתיות האספקה והלוגיסטיקה שגורר משק הדלק. כדי לעמוד ביעדי המטה הכללי , צריך לבנות את הכוח הטוב ביותר תחת האילוצים של צבא מקצועי ותקציב קשיח.

ניקח אוגדה המצוידת במערכות קרב עתידיות. ניקח בחשבון את הפרמטרים הבאים לצורך אפיון כוח זה:

פריסת הכוחות נפח ומשקל מקסימאלי ליום. אלה הפרמטרים שקובעים את קצב ההגעה של הכוחות לזירת הקרב. שינוי המשקל ונפח הכוחות ישפיע על קצב הגעת הכוחות. הקטנת צורכי האספקה תזרז את הגעת הכוחות לזירה הרצויה.

מל"מ מקסימום נפח ומשקל ליום לצורך אספקת הכוחות הוא נתון ידוע. אם נקטין את כמות המשאבים שנדרשים לכוחות נוכל להגביר את האפקטיביות של הכוחות (כושר תמרונם).

על כן, הקטנת הצריכה תגרום לתגובת שרשרת בתוך המערכת , שתבנה בסופו של דבר כוח יעיל יותר. כמו כן ניתן לבדוק את רגישות הכוחות לשינויים בצריכת הדלק. לדעת כותבי המאמר הכוחות בשטח רגישים מאוד לשינויים אלו.

קריטריון נוסף שיש לקחת בעתיד הוא העלייה במחירי האנרגיה. מומחים רבים מאמינים שמדובר בעליה בסדר-גודל של 200% בחמש השנים הקרובות. לכן אחוז גדול יותר מעוגת התקציבים ישמש את העלויות הקשורות בדלק וזאת, על חשבון המבצעים עצמם.

דרישות הדלק בעירק
בשנת 2004, בו שינעו את רוב הציוד הכבד , הצבא צרך יותר מ 4 מיליון גלון דלק ליום. הערכה זו כוללת גם את כוחות "הקואליציה" (רוב המדינות בעולם היו נגד הפלישה). לצורך העברת הדלק הוקצבו 5,500 משאיות שהעבירו את הדלק מטורקיה, כווית וירדן. לשם המחשה ב-1944 במבצע "כדור אדום" כוחות הברית צרכו 1.8 מליון גלון ביום.

צריכת דלק לפי סוגים בעירק לשנתון -2004
סוג דלק———————כמות ליום
קרוסין (דלק סילון) 1.6 מיליון גלון
בנזין 1.6 מיליון גלון
גז 2,600 טונות מטריות
סולר 1 מיליון גלון

בהשוואה גסה בין צריכת הדלק של 150,000 חיילים בעירק בשנת 2004 ל- 1,075,681 החיילים שנחתו בצרפת ב-1944, ניתן לראות עליה של פי 16 לחייל. הצורך הנוסק לאנרגיה גרר עליה בתשתיות לצורך אספקת אנרגיה זו. אם ניקח בחשבון את העובדה שהכוחות בעירק נמצאים במרכז תחנת הדלק הגדולה בעולם, כמות דומה של חיילים בזירות נספות כמו אפגניסטן או חלקים נוספים של אפריקה ואסיה, מהווים מעמסה גדולה על משק הדלק.

הגידול בין השנים 1944 עד שנת 2005 הוא הכפלה כל 20 שנה או גידול של 3.5% בשנה.
גידול זה נראה זניח אך אם תמשיך הצריכה לעלות, בשנת 2025 תהיה פי 32 והצריכה בשנת 2045 תהיה פי 64 ביחס ל 1944.

הערכת מחיר הדלק לצריכה בעירק קשה, מפני שחלק מהדלק שסופק מכווית היה בחינם ולא דווח. כמו כן עקב שינויים בשיטת הדיווח במהלך אותה שנה לא ברור אלו יחידות צרכו דלק זה. כמו כן ידוע שצריכת הדלק הייתה 1.3 מליון חביות ביום ב-3 החודשים הראשונים של 2006. תחת הערכת מחיר של 1.8 דולר בממוצע לגלון, מדובר בעלות רכישה ליום של 2.3 מליון$.

אך העלות האמיתית גבוהה הרבה יותר. אם נוסיף את העלויות של תשתית האספקה של הדלק נוכל להוסיף בין 10-40$ דולר לגלון , אפילו אם ניקח את הערך הנמוך העלות תהיה 13 מליון דולר ליום.
אם נוסיף לחישוב זה את עלות הכוח אדם שמפעיל את המערך הזה, תוספת העלות לגלון תהיה 29$ לגלון. כך סה"כ העלות ליום היא 37 מליון$. ראינו שעלות התובלה של הדלק מוסיפה לעלות הדלק עוד 42$, לצורך הפעלת הצי של 5,500 משאיות שמעבירות את הדלק לנקודות ההפצה הטקטיות. עלות זו שוב אינה משקפת את כל העלות מפני שיש צורך להוביל את הדלק מנקודות אלו ליחידות עצמן. כך שעלות זו יכולה להכפיל עצמה! סה"כ עלות העברת הדלק היא 1.6 מיליארד$ לחודש – בערך 23% מעלות המבצעים עצמם.

עלויות דלק לצבא
סוג עלות—————————–כמות במיליונים
צריכה גלון/ליום 1.3 גלון
עלות רכישה/יום (צריכה X 1.8) 2.34$
עלות הובלה (צריכה X 10 ) 13$
עלות כוח אדם (צריכה X 29 ) 37.7$
עלות ליום 53$
עלות לחודש (עלות ליום X 30) 1,600$

לו ניקח בחשבון בעלות הדלק את כל העלויות, העקיפות כמו כוח אדם, מתקנים ולוגיסטיקה, אז יהיה ברור היכן יש להתייעל. כי אז יהיה למשרד ההגנה תמריץ לחסוך בביקוש בשדה הקרב ובלוגיסטיקת התובלה. מדיניות ברורה תאפשר למשרד ההגנה להגיע ליעדי גמישות בפריסת הכוחות, תמרון ואספקה לאורך זמן, אשר הוגדרו ע"י המטה הכללי.

מהם האפשרויות שלנו?
למשק ככלל
עם העלייה בצריכת האנרגיה בצורה אקספוננציאלית והסוף הפתאומי של עידן הנפט הזול, קיימות ארבעה אפשרויות התמודדות עם המצב:

•שימור– התייעלות בצריכת האנרגיה כך שסגנון החיים נשמר בפחות צריכה. רכבי היבריד ישמשו להעברת אנשים במחיר סביר, אך נדרשת ירידה משמעותית בצריכה. מאמצי חיסכון יאפשרו הקטנת הלחץ על הביקוש.

•שינויים בסגנון חיים – דלק זול איפשר לאנשים לנסוע לעבודה שעה ביום ,כל יום. עליה דרמטית במחיר לא תאפשר המשך סגנון חיים זה. אנשים יצטרכו לעבור לחיות בסמוך למקום עבודתם. כמו כן שיחות ועידה ממוחשבות יהפכו לנורמה מקובלת.

•תחלופה – נצטרך להוסיף את השימוש בתחליפים שונים. במקום נסיעה ברכב ממוכן – רכיבה על אופניים, שימוש בדודי שמש וטורבינות רוח לייצור חשמל. שימוש בסימולציות לאימונים צבאיים.

•ויתורים– ישנם דברים שנאלץ להישאר בלעדיהם : טיולי חג ההודיה, ביטול טיסות אימונים. מצב זה עלול לגרום לירידה דרסטית באיכות החיים והתמרמרות כללית.

לצבא בפרט
התוצאות יהיו זהות למשק כולו, אך הממשלה תדאג שלצבא יהיו את כל התקציבים והחומר הדרוש לפעולה תקינה. כמות האימונים תפחת עקב לחץ ציבורי להקטנת תקציב הביטחון על רקע ירידה כללית באיכות החיים. צפוי צורך בהקצבת מנות לרכישת דלק לצבא. כמו כן תוך זמן קצר יש להוסיף לתרבות הצבאית את שלושת הערכים הראשונים, מפני שהם לא נמצאים בראש מעינותיהם של ההנהגה הצבאית.

שינויים בסגנון חיים כוללים דגש גדל והולך על הדמיות באימונים, מעבר זה היה להצלחה בזרוע האוויר. חלק מהסיבה שבגללה חיל מודרני צורך פי 16 אנרגיה מחייל מ-1944 היא יצירת "איכות חיים סטנדרטית" לכלל החיילים במדינה בה הם משרתים. אם נסגל לעצמנו את סגנון החים המקומי, לא רק שנחסוך באנרגיה אלא גם החיילים יחיו בהרמוניה עם התרבות המקומית וירוויחו אמון וכבוד מהאוכלוסייה המקומית.

מה שיחליף את הדלקים המשמשים לתחבורה קרוב לוודאי יהיה מימן (מה שלא נאמר כאן הוא שמימן מפיקים מגז טבעי ולכן השימוש בו מניב הפסד אנרגיה נטו, ולכן הוא לא תחליף לדלקים הקונבנציונאליים). אך עד ששימוש במימן יהיה לנחלת הכלל, צריך להכפיל את המאמץ להמציא תחליפים מהירים בעיקר בנושא התייעלות. אך מאמץ זה בלבד לא יועיל. ישנו צורך בתחליפים זמינים כמו ביו-דלקים (ביודיזל, אתאנול), אשר יש צורך לחקור וליישם במהירות.

לאור הנאמר לעיל,חיסכון בגלון דלק ברכב טקטי חוסך יותר מגלון דלק בכלל המערכת. כלומר, לחיסכון בקצה נוסף גם החיסכון בתובלה, ובלוגיסטיקה וכוח אדם המתחזק ומפעיל מערך זה. כמו כן במונחים של הגעה אל היעד. כיוון שידוע ש 70% מהנפח המועבר אל היעד הוא דלק, אפקט השרשרת של חיסכון 1 גלון ברכב טקטי גורם לסה"כ 1.5 גלון חיסכון במערכת כולה.

שינוים במדיניות
המסקנות וההמלצות של ה- BSD משנת 2001 חשובות אף יותר בשנת 2005. כרגע עלות הדלקים לצבא אינם שקופים בעיני מקבלי ההחלטות, לכן לשימור וחיסכון אין ערך בתהליך קבלת ההחלטות. כדי לשנות את התרבות הצבאית בהתאם לאילוצים החדשים, צריך להתחשב בעלות האמיתית של אנרגיה, כך שבתכנון התקציבים דברים אלו יילקחו בחשבון. לאחר מכן, ההנהגה צריכה לתדרך ולתת תגמול ממשי למאמצי חיסכון כמו גם הגדרת יעדים גבוהים אך ריאליים לחיסכון. מחקר שלא פורסם בנושא תהליכים ויעדים בשימור אנרגיה בקרב התעשייה הפרטית, הראה תוצאות משמעותיות של חיסכון בתעשיות רבות.(Massie, D.D. 2004 "the conservation of energy in private industry". U.S. Military Academy, West Point, NY.)

מעבר לכל הנאמר, על מנת לעמוד ביעדי הביטחון הלאומי חייבים להקטין את הנפח-משקל המועבר לצורך נחיתה מהירה בכל מקום בעולם. הצבא מבקש לשגר כוחות לכל מקום בעולם ולנהל זירות רבות במקביל. על כן יש לרכוש ציוד חסכוני באנרגיה, בנוסף לנתונים מבצעיים מתאימים. נתונים אלו ניתן למצוא בעזרת הדמיית זירות קרב עתידיות, ולאחר מכן שילובם בתכנון הכלים העתידיים.

במקביל שינוי תרבותי צריך להתחיל. מתכנני מערכות הנשק צריכים לקחת בחשבון את הנתונים הסביבתיים בהם הם יפעלו כמו גם התאמה לאינטגרציה בין חילית. חיסכון באנרגיה צריך להימדד במונחי גורמי תובלה שיש לרתק כמו גם גודל, כמות ותחזוקתיות לוגיסטית של הפריט לאורך מבצעים ממושכים.

טכנולוגיה משתנה
הזדמנויות רבות קיימות לשיפורים המבוססים על מדע וטכנולוגיה ביעילות צריכת הדלק והקטנת המעמסה על הלוגיסטיקה. מנועים משופרים ושריון מוקל הן טכנולוגיות ראשונות שניתן לחשוב עליהן. אך אין פיתרון טכנולוגי לבעיה זו (הדגש שלי). מערכות היבריד הן מקום להתחיל בו , אשר עם הזמן יוביל למנועים חשמליים יעילים (הבעיה היא לא המנועים אלא הסוללות). מעבר לכך חומרים קלים יותר שישמשו לשריון יקטינו את צריכת הדלק. חומרים אלו נהיים קלים יותר לייצור. טכנולוגיות חדישות כמו OPEC, מנועים יעילים יותר, שמנים מתוחכמים, מערכות שליטה ובקרה מתוחכמות, סוללות מתקדמות- את כל אלו יש לשקול.

סוללות דלק, אשר כרגע נכשלו בניסוים ראשוניים, מכפילים את היעילות של המנועים (שימוש האנרגיה להפקת המימן עצמו לא נלקחת בחשבון בחישובי היעילות). הפיילוט הראשוני של תוכנית זו בצבא יהווה מעבדת מחקר ראשונית איך לעבור לדלק מתחדש.

דלקים מתחדשים לעולם לא יחליפו את דלקי המאובנים באספקת האנרגיה לצבא ולחברה. שימוש צבאי באמצעים אלו יתרום לעליה ביצור האנרגיה. אלו כוללים: סולרי, רוח וגלי ים. כמו כן , תאים סולאריים בשדה יקטינו את כמות הסוללות שהצבא צורך.

בעירק , ייצור החשמל בבסיסים קדמיים או מבודדים מהווה בעיה לוגיסטית עקב הצורך להוביל דלק בכמות גדולה לבסיסים אלו. בעיקר בגלל שהתשתיות המקומיות לא מתאימות ולא מספיקות למלא פער זה (תשתיות אלו כמו גם תשתיות המים והתקשורת הופצצו פעמים רבות ע"י כוחות הקואליציה). ישנה אפשרות להשתמש בתחנות כוח גרעיניות ניידות שמקורן בנושאות מטוסים מיושנות. אך קיים סיכון בטחוני בשימוש בהן.

הזמן הוא עכשיו לשלב עלויות אנרגיה בתיכנון מערכות הנשק אבל התכנון הקיים של מערכות אלו כנראה ישמש אותנו בעשורים הקרובים.

שינויים בתרבות הארגונית
לשינויים בתרבות הארגונית יש תפקיד משמעותי בהובלת מדיניות של חיסכון באנרגיה. יש צורך לשלב תובנות חברתיות ליצירת פתרונות ישימים.

לדוגמא, מדידה ותיקצוב חשמל ואנרגיה במגורי החיילים יכולה לשנות את התנהגות החיילים. ברוב מגורי החיילים לא מודדים את החשמל שהם צרכו ולכן הם רואים בו מצרך חפשי.
מד חשמל, יש להתקין במגורים לצורך ענישת החיילים על בזבוז חשמל מעבר לתקציב. ללא תוכנית למדידת הצריכה לא ניתן ליישם תוכנית לקיצוץ בצריכת האנרגיה. למרות שהאמצעים והמערכת החוקית קיימת אין מספיק דגש מדרגי ההנהגה הבחירה, על מנת ליישם תוכניות אלו.

לבסוף, צריך לשנות את סדר העדיפויות במערכת קבלת ההחלטות, כך שישקפו את התובנה שאנו נמצאים בסוף עידן הנפט הזול. לפי המאמר של גיבס "איך לקבוע סדרי עדיפויות" אולי כדאי שניצור סוג של מערכת שווקים כדי לתת תמריץ לחיסכון. קיים מסחר באשרות פליטת גופרית מתחנות כוח, מה שגרם לירידה מסוימת בזיהום. הצבא יכול להתחיל וליצור שוק פנימי, בו יסחרו באנרגיה לצורך שיגור הכוחות, אימון ואספקת הכוחות. לכל פריט יהיה תקציב אנרגיה, אשר ניתן לסחור בו. מערכת כזו תוביל לייעול כלל המערכת. ישנו קושי בבניית שוק כזה, אך יש צורך ברעיונות חדשים ומחקר מעמיק בנושא זה.

מסקנות
עידן הנפט הזול מגיע לסיום, הביקוש יגדל מעבר ליכולת של ההיצע, דבר שיגרום לעליות מחירים בעשור הקרוב. יהיו תוצאות חמורות למצב החדש:
•מתון עמוק וירידה ברמת החיים בעיקר במדינות מתפתחות (אפשרות לרעב,מלחמות).
•העדר יציבות פוליטית עקב הירידה ברמת החיים.
שינוים תרבותיים וחברתיים עקב שינויים בסדרי עדיפויות יגרמו לחוסר שביעות רצון מהממשל.

התייעלות אנרגטית במשרד הביטחון תיצור ערך מעבר לחיסכון הכלכלי. התייעלות זו תיצור צבא אפקטיבי וגמיש יותר.

האפשרויות למיתון המכה של מחירי נפט גואים קטנה מאוד, משום שאין די זמן ליישם את שלושת השיטות לחיסכון באנרגיה – חיסכון, שינוי סגנון חיים ומציאת חלופות.

אם הצבא רוצה לפעול בצורה אפקטיבית (אם להתקיים בכלל), עליו לאמץ שינויים תרבותיים, טכנולוגיים ופוליטיים.

המלצות

1.מנהיגים צבאיים חייבים להבין את המצב החדש ואת השלכותיו. כמו כן, עליהם להתחיל באופן מיידי בישום תוכניות לשינוי תרבותי ובו דגש רב על חיסכון באנרגיה והבהרות על כך לכלל הדרגים.

2.פתרונות ניתן למצוא רק מנקודת מבט מערכתית. עלויות חייבות לכלול את כלל העלויות הקבועות שנגררות עקב עלות האנרגיה. הדרגים הגבוהים חייבים לקחת בחשבון את ההתאמה הסביבתית וחיסכון באנרגיה כמדדים מרכזים ברכש, אשר יחושבו ע"י מחיר שמתחשב בכלל המערכת.

3.בניית מערכת קבלת החלטות המבוססת על הדמיית מערכת – מערכות, אשר בעזרתה יפיקו נתונים לקבלת החלטות לגבי ההשקעות השונות.

4.פיתוח טכניקות להקטנת צריכת האנרגיה בכל משרד הביטחון, כמו תקצוב האנרגיה ויצירת שוק מסחר באנרגיה בתוך הצבא ובין קבלניו.

5.לפחות 10% מהמו"פ יושקע בפיתוח ניצולת טובה יותר, ניתוח השקעות באמצעים ויצירת צוותים להגדרה מחדש של קריטריונים ומדדים בארגון.

6.שיתוף פעולה בין הצבא למשרד התחבורה ומשרד האנרגיה כדי לתכנן תחבורה ציבורית חסכונית ונאותה.(כרגע בארה"ב אין תחבורה ציבורית שיכולה להחליף את הרכב הפרטי מבחינת סדר-גודל)

7.קריטריון מפורש של חיסכון באנרגיה ישולב בתהליך הרכש. בנוסף לכך, קביעת תקציב אנרגיה לכלל המערכות.

8.לקבוע יעדים מוגדרים להקטנת צריכת האנרגיה לאדם.

ליצירת קשר לחצו כאן

REFERENCESi Erskine, J. (2005). "Oil Storm." ii National Commission on Energy Policy. (2005). "Oil Shockwave: Oil Crisis Executive Simulation." National
Commission on Energy Policy, Washington, D.C. iii Lovins, A. B., Kyle Datta, Odd-Even Bustnes, et. al. (2005). "Winning the Oil End Game: Innovation for Profits, Jobs,
and Security." Rocky Mountain Institute, Snowmass, CO. iv Hirsch, R. L., Roger H. Bezdek and Robert M. Wendling. (2005b). "Peaking Oil Production: Sooner Rather Than Later."
Issues in Science and Technology, XXI(3), 25-30. v Deffeyes, K. S. (2005). Beyond Oil: The View from Hubbert's Peak, Hill and Wang, New York. vi Energy Information Administration. (2005). "Top World Oil Producers in 2004." eia.doe.gov. vii Hirsch, R. L., Roger H. Bezdek and Robert M. Wendling. (2005b). "Peaking Oil Production: Sooner Rather Than Later."
Issues in Science and Technology, XXI(3), 25-30. viii Hirsch, R. L., Roger H. Bezdek and Robert M. Wendling. (2005a). "Peaking of World Oil Production: Impacts,
Mitigation & Risk Management." National Energy Technology Laboratory of the Department of Energy, Washington, DC. ix Deffeyes, K. S. (2005). Beyond Oil: The View from Hubbert's Peak, Hill and Wang, New York. x Ibid. xi Ibid. xii Gerth, J. (2004). "Forecast of Rising Oil Demand Challenges Tired Saudi Fields." The New York Times, New York. xiii Heinberg, R. (2004). Power Down: Options and Actions for a Post-Carbon World, New Society Publishers, Gabriola
Island, BC, Canada. xiv National Commission on Energy Policy. (2005). "Oil Shockwave: Oil Crisis Executive Simulation." National
Commission on Energy Policy, Washington, D.C. xv Simmons, M. R. (2005). Twilight in the Desert: The Coming Saudi Oil Shock and the World Economy, John Wiley &
Sons, Inc., Hoboken, NJ. xvi Heinberg, R. (2004). Power Down: Options and Actions for a Post-Carbon World, New Society Publishers, Gabriola
Island, BC, Canada. xvii Barnett, T. P. M. (2004). The Pentagon's New Map: War and Peace in the Twenty-first Century, G.P. Putnam's Sons,
New York. xviii Friedman, T. L. (2005). The World Is Flat, Garrar, Straus and Giroux, New York. xix Defense Science Board, T. F. (2001). "More Capable Warfighting Through Reduced Fuel Burden." Office of the Under
Secretary of Defense for Acquisition, Technology and Logistics, Washington, DC. xx Ibid. xxi Ibid. xxii Iden, M., Briefing to the Army’s Power and Energy Integrated Product Team. Ft. McNair, April 2004. xxiii Lt.Col. Matthew A. Kmon, Defense Energy Service Center, email message 11 August, 2006. xxiv Lt. Col. Joseph Pinckney, Defense Energy Service Center, email message 24 August, 2005. xxv Swenson, R. (2005). "Alternative Futures for Humanity." The Coming Global Oil Crisis Website. xxvi Defense Science Board, T. F. (2001). "More Capable Warfighting Through Reduced Fuel Burden." Office of the Under
Secretary of Defense for Acquisition, Technology and Logistics, Washington, DC. xxvii Massie, D. D. (2004). "The Conservation of Energy in Private Industry." U.S. Military Academy, West Point, NY. xxviii Hofbauer, P., Opposed Piston Opposed Cylinder (OPOC) Engine for Military Ground Vehicles, SAE 2005 World
Congress, 11-15 April, Advanced Propulsion System Technology, SAE International, 2005, pp329-370 xxix Army Regulation 210-50, Installations Housing Management, Headquarters, Department of the Army, Washington, DC,
26 February 1999. xxx Gibbs, W. W. (2005). "How Should We Set Priorities?" Scientific American, 108-115.

ליצירת קשר לחצו כאן