פרק מספר 16 מסדרה המתארת את הקמת Transition Town הראשונה בישראל בעיר גבעת שמואל, שמטרתה – 'בניית קהילה בעלת עמידות לאתגרים של שיא תפוקת הנפט, שינוי האקלים ובטחון האנרגיה'.

כל הכתוב הוא פרי דמיון, הקשר בין הכתוב לדמויות אמיתיות מקרי בהחלט.

רביעי 3 בפברואר 2010
שיפור במצב החולים בשפעת החזירים אצלנו בבניין. לא ידוע על אנשים שסבלו מסיבוכים במחלה.

חמישי 4 בפברואר 2010
21:15 עומרי בעלה של דלית הגיע אלי לדירה, הוא נראה נסער מאוד. עומרי הוא כלכלן ושותף בחברה המספקת יעוץ פיננסי לחברות.
עומרי: "אמיר, כבר הרבה זמן חשבתי להגיע אליך ולדבר איתך, אבל הייתה לי תקווה שלא אצטרך. כבר תקופה ארוכה שאשתי נפגשת עם הקבוצה שלך, ולדעתי אתם מורידים אותה מהפסים לגמרי. כל עוד זה היה רק להסיע עוד ילדים ברכב לחוגים אמרתי 'לא נורא', מקסימום ילכלכו לנו את האוטו קצת ונצטרך למסור אותו לשטיפה פעם בשבוע במקום פעם בשבועיים. אבל בשבועות האחרונים היא באה לי פתאום עם צנצנות של ריבה וחמוצים שהיא הכינה, מדברת איתי על ערבים של החלפת בגדים. מה זה כל השטויות האלה? מה אני לא עובד מספיק קשה שאשתי תוכל לקנות בגדים לעצמה? מה כבר אסור לקנות חמוצים בסופר. תאמין לי, השתגעתם לגמרי. אני מבקש ממך שתניח לאישה שלי!!"
לקחתי נשימה עמוקה, איך מתמודדים עם התקפה כזו?
אמיר: "אין לי שום בעיה שדלית תעזוב את הקבוצה, אנחנו לא כת ולא כופים על אף אחד להישאר. יש מצב שתשב איתי כמה דקות ונדבר?"
עומרי: "מה, אתה רוצה להאכיל גם אותי בשטויות של ה'ירוקים'? לא מספיק אתם גורמים נזק לכלכלה? אתה יודע כמה עסקים באים אלי בבכי אחרי שה'ירוקים' הרסו להם את העסק עם התנגדויות על כל שטות. אבל בסדר, רק בגלל שאנחנו שכנים כל כך הרבה שנים אני אשב איתך"
אמיר: "עומרי, אני לא בא ואומר שצריך להפסיק לקנות בגדים ושחייבים להכין חמוצים לבד, זה לא הרעיון. אני בא וטוען שיש תהליכים בעולם שאסור לנו להתעלם מהם. ניקח לדוגמא את המשבר הכלכלי של ספטמבר 2008"
עומרי [מתפרץ]: מה הבעיה עם המשבר? מה? זה היה בסך הכול משבר פיננסי של הבנקים בארצות הברית. הממשלה עזרה קצת, תיקנו את הבעיה ועכשיו הכול בסדר. אז מה זה קשור להכנת חמוצים?"
אמיר: "תניח לחמוצים לרגע. תגיד, אפשר להזמין אותך לקפה?"
עומרי: "בסדר, אבל קפה אמיתי, לא איזה משקה מחומוס קלוי, טוב?"
מאיפה הוא הביא את העניין הזה של החומוס הקלוי? הצגתי לו צנצנת קפה משובחת של עלית ועומרי אישר.
אמיר: "עומרי, אני בא וטוען שהמשבר אכן היה משבר פיננסי, אבל לעליית מחירי הדלק הייתה השפעה גדולה שדחפה את משקי הבית לפשיטת רגל והעבירה את הנטל לבנקים"
עומרי: "עזוב אותך, זה היה עבודה של ספקולנטים ששיחקו בחוזים עתידיים על נפט. אין מה לדאוג, וגם אם יהיה קצת חוסר בנפט אז כבר ימצאו פתרון טכנולוגי וכוחות השוק ידאגו למתן חזרה את המחירים"
ניסיתי עוד כמה דקות להסביר על 'שיא תפוקת הנפט', ההבדל בין נפט זול ליקר, על דעיכה של שדות הנפט העיקריים בעולם. בכל כמה משפטים עומרי זרק 'כוחות השוק', 'ימצאו פתרון טכנולוגי'. לא נראה שהצלחתי לטעת בעומרי ספק קל שבקלים. מה קורה עם הכלכלנים האלה? הם אלו ששייכים לכת שיודעת לדקלם מנטרות. לאחר עוד מספר דקות הרמתי ידיים.
אמיר: "עומרי, אין לי עוד מה להגיד, אנחנו כנראה שייכים לדת אחרת, אתה לדת הכלכלנים ואני לדת אנשי הסביבה. אין כנראה יכולת לשכנע. תקשיב, אתה יכול להגיד לדלית שזה בסדר מבחינתי שהיא תעזוב את הקבוצה, שלום בית חשוב יותר"

לפנות בוקר, רעש גרירת פחי האשפה העיר אותי באמצע חלום.
בחלומי ראיתי את טקס ההשבעה של קבוצה חדשה של בוגרי חוג לכלכלה. הטקס נערך באולם הדומה למנזר פרנסיסקני המואר באור לפידים. הכלכלנים החדשים לבושים גלימות חומות מבד כותנה גס. בחזית האולם פסל ענק של כף יד פרוסה המסמל את 'היד הנעלמה' של כוחות השוק. מיצג לייזר הקרין פסל דיוקן של הכלכלן אדם סמית על ידי הולוגרמה תלת-מימדית לסמל את כוחה של הטכנולוגיה. הכלכלנים אחזו בספרו של אדם סמית 'עושר העמים' וצעקו – "כוחות השוק, טכנולוגיה, כוחות השוק, טכנולוגיה…..". מי יודע לאן זה היה מדרדר אילולא קטעו פועלי הניקיון את החלום.

כל הרעיון שלTransition הוא לצאת מהמלכוד של הארגונים הסביבתיים שמצליחים לדבר בעיקר אל אנשים בעלי מודעות סביבתית. תנועת Transition מנסה להגיע לאנשים הרגילים, השכנים שלנו, שרק שיתוף פעולה שלהם יעזור לבנות סביבת חיים בעלת עמידות (Resilience). במקרה של דלית ובעלה כנראה שנכשלנו.

ראשון 7 בפברואר 2010
19:00 פגשתי את דלית בגינה של הבניין.
דלית: "אמיר, אני ממש מצטערת על מה שקרה לך עם עומרי. אתה צריך לחפש אנשים עם יותר מודעות סביבתית בתור הגרעין של התנועה. בתור פיצוי, עשיתי ברור ומצאתי את הבחור שבבחירות הסתובב עם החולצה של התינוק וחילק כרטיסי ביקור. קוראים לו עמית והוא גר בבניין מאחורינו. דברתי כבר איתו והוא יחליף אותי בקבוצה"

שישי 12 בפברואר 2010
השיחות בין 5 החברות הבכירות של מועצת הביטחון לבין איראן החלו בראשון לאוקטובר 2009. השיחות נמשכו עד דצמבר. יותר נכון היה לכנות את השיחות 'דו-שיח' של חרשים. הנשיא ברק אובמה 'הרים ידיים' מהשיחות בתחילת ינואר והחל מאז לפעול להטלת סנקציות משמעותיות על איראן שיכללו גם איסור על מסחר בנפט עם איראן. לכל אורך הדרך, סין התנגדה, וגם סבב השיחות השלישי בין ארצות הברית לסין נחל היום כשלון חרוץ. סין מייבאת 15% מהנפט שלה מאיראן והופכת יותר ויותר למשקיעה העיקרית בפיתוח שדות נפט חדשים באיראן. המשטרים של סין ואיראן חולקים ערכים משותפים של רצון עז לשלוט בכל מחיר ומאמץ מתמשך להדוף כל התערבות ולחץ חיצוני.
ללא סין אין שום סיכוי לסנקציות, שהרי כל הסתלקות של חברה מערבית מעסקים עם איראן יתמלא מיד על ידי סין שרק תרוויח מהסיפור.
סוחרי הנפט חצויים בפרשנותם להתפתחויות.
מצד אחד, סנקציות מלאות על יצוא נפט מאיראן יורידו 4 מליון חביות נפט ליום מהשוק, כלומר כמות השווה ליכולת הייצור המושבתת שיש לכלל מדינות OPEC. כלומר להחזיר את העולם למצב של אמצע שנת 2008 שלא היה שום יצרן נפט שיכל להגדיל תפוקה ולעצור את עליית מחירי הנפט.
מצד שני, אם לא יהיו סנקציות, אזי הסיכוי של תקיפה ישראלית באיראן גדל, מה שנראה מפחיד אף יותר.
באיזון בין שני השיקולים נסחר הנפט היום בשער של 82.3$ לחבית.

לאור המשבר שעברה הקבוצה, ושפעת החזירים שעדיין מראה נוכחות בבניין, דחינו את הפגישות של הקבוצה למועד מאוחר יותר.

האם תהיה פריצת דרך בפער בין הדתות? מה יקרה עם הצטרפותו של עמית לקבוצה? איזה עוד אסונות מצפים לנו בעולם? על כל אלה בפרק מספר 17