פרק מספר 9 מסדרה המתארת את הקמת Transition Town הראשונה בישראל בעיר גבעת שמואל.
כל הכתוב הוא פרי דמיון, הקשר בין הכתוב לדמויות אמיתיות מקרי בהחלט.
שישי 23 לאוקטובר 2009
אתמול הלכתי למרכז המסחרי ונכנסתי לחנות שמתמחה בהדפסות על כל מיני מוצרים. הדפסתי על ווסט צהוב את מה שדמיינתי ביום שני בלילה.
נפגשנו הכניסה לבניין בשעה 7:20 כמו שקבענו. אורנה ומשה צחקו קצת כשראו את הווסט הצהוב, אבל אמרו שזה נראה מגניב.
יצאתי לדרך עם אלעד שלנו ועם הבת של אורנה והבן של משה. החלטתי שלא נלך באותה דרך שבה אנחנו רגילים לנהוג ברכב, אלא ננסה למצוא דרך מעניינת יותר. הובלתי את הילדים לחורשת הזיתים על שם חללי הצוללת דקר.
החורשה נמצאת במרחק 200 מטר מהבניין שלנו. שאלתי את הילדים האם הם מכירים את המקום, והתברר שאף אחד מהם לא מכיר את החורשה. מדהים לגלות עד כמה אנחנו לא מכירים את הסביבה הקרובה לנו כאשר אנחנו סגורים באותה קופסת פח בעלת 4 הגלגלים.
הילדים השתובבו לכמה דקות בחורשה, והייתי צריך לגרור אותם כמעט בכוח להמשך הדרך.
בהמשך הדרך קבלתי הרבה תגובות על הווסט, וכולם רצו לדעת על מה מדובר. היה קשה להסביר וגם להשתלט על שלושה ילדים נלהבים.
הגענו לבית הספר כמה דקות לפני הצלצול, שזה למעשה יותר מנגינה של 'אוטו גלידה'.
סיכום ביניים – הבוקר עבר בצורה מוצלחת ביותר, ובהתאם לחזון של Transition, גם להוריד את צריכת האנרגיה וגם ליהנות מזה.
ראשון 1 בנובמבר 2009
היום ירד היורה. איזה כיף!! מצד שני הכנרת כבר 4 ס"מ מתחת לקו השחור, ולא ברור האם נצליח להגיע לחורף ללא הפסקות מים יזומות. רשות המים הכריזה על סוף עונת ההשקיה, כך שאסור מעכשיו ועד 1 באפריל להשקות גינות.
שני 2 בנובמבר 2009
הנפט חצה את רף 80$ לחבית, אך מיד ירד והתייצב על 77$.
בינתיים עונת ההוריקנים עוברת בשלום, לפחות מבחינת ארצות הברית ותעשיית הנפט שלה.
אמירות של השר ליברמן על תקיפה באיראן יוצרות עצבנות אצל סוחרי הנפט, שהרי תקיפה ישראלית תענה בסגירת מיצרי הורמוז על ידי האיראנים ובכך ישובש חלק משמעותי מנתיב הובלת הנפט בעולם. סוחרי הנפט עדיין סוחבים של הזיכרונות המרים מהתבטאויות של שאול מופז בשנת 2008.
התכנסנו אצלי בדירה. הגיעו – משה, אורנה, דלית ואורן.
אני עדכנתי על רשמי מהאוטובוס המהלך.
אורנה: "אני הובלתי את האוטובוס המהלך בשישי האחרון. בהתחלה הרגשתי קצת מגוחכת ללבוש את הווסט עם ההדפס, אבל די מהר התרגלתי. הילדים ממש גררו אותי לחורשת הזיתים, וגם לי המקום היה חדש. דאגתי שלא נספיק להגיע לבית הספר בזמן, אבל בסוף זה הסתדר. גם אותי כל הזמן שאלו על הווסט וקבוצת הילדים"
דלית: "בבחירות האחרונות הסתובב מישהו בקניון ולבש חולצה עם צילום של תינוק חמוד. הבחור הסביר שהוא מאחת המפלגות הירוקות, אני לא זוכרת מי מהן, וחילק כרטיסי ביקור עם הסבר על המפלגה. אולי נכין כרטיסי ביקור כאלה ואז ההורה המלווה יוכל להגיש כרטיס כזה לכל אחד ששואל. ככה נוכל להפיץ את הרעיון של הקהילה שלנו, וההורה לא יצטרך להתעכב"
משה: "רעיון נהדר, אני לוקח על עצמי להכין כרטיסים כאלה. כשיגיע התור שלי ביום שישי הכרטיסים כבר יהיו מוכנים"
עברנו לדיון על הסעות משותפות של ילדים לבית הספר וחוגים, כולם עדכנו וספרו על הורים נוספים ששוקלים לאמץ את הרעיון.
אורן: "אני רוצה לעבור לנושא אחר. כשאורנה העלתה את הרעיון של האוטובוס המהלך היא טענה שאפשר לקיים פרויקט כזה רק בבוקר כי בצהריים חם מדי. אמנם מאז כבר מזג האוויר השתפר, אבל אני לא יכול שלא לחשוב על הדברים של אורנה כשאני עובר בעיר. בשישי האחרון הלכתי ברגל לקחת את הילדה, וכל הזמן בדקתי את המדרכות. גיליתי שאין אף טיפת צל בכל הדרך. זה לא שאין גינון בעיר, יש, אלא שכל הגינון הוא בכיכרות המטופשות – אלו עם הכד והמזרקה, או באיי התנועה עם הדשא והתפוזים. רק במדרכות אין טיפת צל, זה ממש משגע אותי, מה זה בכוונה שאנשים לא ילכו ברגל בעיר הזאת?"
דלית: "אני דווקא חושבת שהכיכרות משפרות בהרבה את החזות של השכונה. שילמנו הרבה כסף עבור הבתים שלנו, ואני חושבת שמגיע לנו שיהיה גינון, כן מה יש?"
אורן: "יצא לך לנסות ללכת ברגל בשעות הצהריים של הקיץ?"
דלית: "למה שאני ינסה לעשות דבר כזה, בשביל מה יש מכונית עם מזגן? אני צועדת בשביל הספורט עם חברות רק בערב שכבר יותר נעים"
אורן: "רק כשהולכים ברגל ביום חם מבינים כמה מיותר הגינון בכיכרות כל עוד המדרכות חשופות לשמש"
אורנה: "דלית, אני לא מבינה אותך, על מה אנחנו כבר מדברים כמה שבועות? מה יקרה אם לאחד מכם לא תהיה עבודה והוא יצטרך להחזיר את הליסינג, ומה לגבי המנקה שלי שמגיעה ברגל מהבתים של עמידר?"
אמיר: "אני מבקש להפסיק לרגע, תראו איזה עוצמת רגשות הנושא מעורר אצלכם. אני דווקא שמח שהוויכוח הזה התעורר. הוויכוח הזה נוגע בדיוק בשורש הבעיה שקהילת Transition צריכה להתמודד – הקונפליקט בין העולם שאנחנו רואים כיום מבעד לחלון המכונית הממוזגת ובין העולם של אלו כיום שנאלצים לחיות ברמת חיים נמוכה יותר, ובעתיד אולי אפילו אנחנו נצטרך לרדת ברמת החיים. עכשיו אני מבקש שתנסו להיות חיוביים ולהציע איך אפשר לשפר את הנוחות עבור הולכי הרגל, ועדיין לשמור על שכונה שנראית מטופחת"
משה: "הקשבתי לוויכוח, ונראה לי שהפתרון הוא מאוד פשוט. צריך להפנות את כל המשאבים של הגינון העירוני שישרת קודם כל את הולכי הרגל במדרכות, ורק אז אולי להשקיע בכיכרות ובאיי התנועה. תראו, אני לא מבין גדול בשמות של עצים, אבל ראיתי ליד העירייה כמה עצים עם פריחה משגעת בצהוב ואדום, וזה עוד באוגוסט, בשיא הקיץ, ככה שעצים יכולים להיות תחליף לפרחים העונתיים בכיכרות"
אורן: "עלה לי עוד רעיון, למה שלא נשנה את הגיזום של כל הגדרות החיות בשכונה, ככה שמעל גובה של בן אדם הצמחייה תתחיל לפלוש למדרכה? זה בכלל לא אמור לעלות כסף, ויכול לתת אחלה צל"
אמיר: "אם אתם זוכרים, בתרגיל דמיון אני ראיתי בעיקר עצים. אני מבקש לקחת על עצמי את המחקר של הרעיונות שהעלתם. ואני מציע שנסיים בכך את הערב"
כיצד יתקדם המחקר על העצים? האם כמה עצים יזכו לחיבוק אוהב? על כך בפרק מספר 10