מתוך הבלוג של העיתונאי הסביבתי ג'ורג' מוניבוט מעיתון הגרדיאן:
"אך עדיין עלינו לשאול למה בדיוק מיועד הניו דיל הירוק. האם המטרה היא להציל את הקפיטליזם מעצמו, ולהתניע שוב את מנוע הצמיחה הגלובאלית, או ליצור כלכלה ברת קיימא?
לעת עתה, התרופה שכולם רוצים לבלוע היא היא בעצם עוד מהמחלה. צמיחה כלכלית היא הבעיה הסביבתית ביסודה."
ההשקעות בחיפוש ופיתוח אתרי נפט יורדות, וזה ישפיע באופן משמעותי על האספקה בעוד כ- 5 שנים. יהיו פחות מכוניות על הכבישים ב-2014….
כתבה של אביב לביא באתר nrg מספרת על מפגש משונה למדי בין ראש העיר חולדאי לאנשי אירגון 'עץ בעיר'
אצטט מדברי המבוא בלינק:
"הפרשן המוביל בבריטניה לעניני סביבה פוגש את פתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבין לאומית, שחושף לראשונה תחזית מבהילה לגבי התאריך של שיא תפוקת הנפט…"
בגדול, מה שקורה ב'סוכנות' הוא בסך הכול ישור קו עם המציאות. לדוגמא, עד הדו"ח האחרון של 2008 החזיקו בסוכנות בדיעה שקצב הדלדול הממוצע של שדות נפט עומד על 3.7% לשנה. עכשיו הם אומרים: 6.7%. כלומר – כמעט כפול.:
המראיין, מוניבוט שמו, לוחץ את מר בירול לגבי שיא התפוקה, ולבסוף מקבל גם תשובה – שלוש ארבע עד לשיא מחוץ למדינות אופ"ק, אחד עשר שנה עד לשיא תפוקת הנפט של אופ"ק – פרק זמן קצר להחריד עבור שינוי מונומנטלי שנדרש כאן.
אז בפעם הבאה שיוצא לכם לדבר עם נציג משרד התשתיות שאומר לכם שאין שום בעיה עם מקור האנרגיה העיקרי שלנו בעתיד הנראה לעין, תשאלו אותו מאיפה הנתונים לתמוך בעמדתו. כשיגיד, והוא יגיד, סוכנות האנרגיה הבין לאומית, תבקשו ממנו אימייל, ותשלחו לו את הלינק שלעיל…
פרופ' הלל שובל כתב ב-ynet על מצב המים בישראל:
"…חרף החלומות שלנו על מורשת החקלאות, אין לישראל מנוס בטווח הארוך לשנות את סדרי העדיפות שלה בתחום המים, ולהקצות את המשאב הטבעי המצומצם הזה באופן שיתאים את הביקושים במגזר העירוני והביתי, ובענפים כלכליים יותר. מהלך כזה יניב למדינה תשואות חברתיות גבוהות."
לישראל, כמו למדינות צחיחות אחרות , אין מנוס אלא לבסס את ביטחון המזון של תושביה על יבוא מזון מחו"ל. החקלאות אינה עוד הבסיס עליו נשען ביטחון המזון של תושבי המדינה. כבר בשנת 2007 ייבאה ישראל כ-80 אחוז מצריכת הקלוריות שלה מח"ול.
אני שלחתי לאתר את התגובה הבאה:
"כרגע, מבחינה כלכלית, כדאי ליבא מזון. אבל יכולת העולם ליצר מזון מוגבלת והתלות ביבוא תוביל בסופו של דבר לרעב. במדינות שמיצרות עודפי מזון היצור תלוי בגורמים שאינם בני קימא כמו דלקים פוסילים ומי תהום עתיקים. מדינות אלה גם צריכות להגדיל כל שנה את התוצר החקלאי המיועד לאזרחיהן. מזון מיוצא יהיה יותר ויותר נדיר ויקר, עד שרוב המדינות המייצאות פשוט ימנעו יצוא מזון בכלל כדי להגן על תושביהן (או יגבילו יצוא למדינות המספקות להן דלק). "
מאת נועם סגל, 27 לדצמבר 2008
פורסם במקור בשינוי ירוק
מאז חודש יולי 2008, בו הגיע מחיר הנפט לשיא כל הזמנים (147$ לחבית), צנחו המחירים תוך חצי שנה לכדי 34$ לחבית בלבד, נכון לשבוע שעבר. מה קורה פה? לפני שנה צעקתם שהנפט נגמר, ועכשיו, לא רק שהוא לא נגמר – אלא שהמחיר שלו צנח, מה שאומר שגם הביקוש יורד, כנראה בשל המשבר הכלכלי והמיתון העולמי. ….
האם הגענו לשיא תפוקת הנפט, או שמא בגלל הביקוש הפוחת בעצם הרווחנו זמן והשיא נדחה?
אז זהו שלא. … ההשקעות בחיפוש אחר נפט נוסף ובמיצוי בארות קיימים יפחתו מאוד, בשל משבר האשראי הגלובאלי, אך בעיקר משום שיהפכו לבלתי כדאיות כלכלית (בראייה עסקית קצרת טווח).
וכך, אנו עשויים למצוא את עצמנו בעוד זמן לא רב – אם וכאשר יסתיים המיתון – עם היצע שלא מספק את הביקוש, כאשר הבארות הקיימים מוצו פחות או יותר, אך לא הושקע די כסף בפיתוח בארות חדשים.
יש הסבורים כי המשבר הכלכלי העולמי נותן לנו פסק זמן בכל הקשור לנפט. בפועל, אני די מסופק. בשנה האחרונה זכה נושא שיא התפוקה לדיון בכלי התקשורת המרכזית בארה"ב, ואישי ממשל בכירים התענינו בשאלה. לא מעט חוקרים אף טוענים שכבר עברנו את שיא התפוקה, וכי המשבר הכלכלי הגלובאלי הוא תוצאה שלה. גם כך וגם כך, כנראה שירידת המחיר לא פותרת את הבעיה, רק מדחיקה אותה.
הופיעה החודש כתבה נהדרת של סימונה סרמונטה באתר www.ecowave.org.il שבה היא כותבת:
"…המשבר הוא סופו של תסריט ידוע מראש, שבסיסו בשיטה הכלכלית שאימצנו – שיטה המושתתת על ציווי בלתי אפשרי – הצורך בצמיחה כלכלית מתמדת, לעד….
"גם אם נקטין את כמות המשאבים הדרושה לייצור יחידת תפוקה, כל עוד נתעקש להגדיל את סך יחידות התפוקה המיוצרות, נמוטט בסופו של דבר את הביוספרה. אולי נצליח לדחות קצת את הקץ, אבל לא יותר מזה. "
שאלה שהופנתה אלי לאחרונה זכתה למענה נרחב, והחלטתי לפרסם אותה כאן בבלוג:.
פעילות המסחר בנפט היא ספקולטיבית בעיקרה. להבדיל מהשקעה במניות, אג"חים וכדומה,
כאן מדובר בהימור על כיוון המחירים העתידי, ולכן מדובר גם במשחק סכום אפס. הרווח
שלך הוא ההפסד של מישהו אחר, ולהיפך.
מי שידע בוודאות את כיוון המחירים יהיה איש עשיר, ובשוק משוכלל שכזה, יתרון זמינות הידע הפנימי
לפני כולם מהווה את ההבדל בין אלו שיודעים מה הם עושים לאלו שאינם יודעים, ופעמים רבות מדי האחרונים
תורמים בהפסדם לראשונים.
העלית שני גורמים הפוכים בהשפעתם – צמצום התפוקה בשוק צפוף פירושו עליית מחירים מיידית.
מאידך, אין בנמצא מי שיאמר מתי נפגע בקרקעית ונחזור לשווקים שוריים.
לעניות דעתי המשבר הנוכחי נעוץ בשורשיו דווקא במחירי האנרגיה שהאמירו כל כך, ושמשבר הסאבפריים המדובר שיקף מציאות בסיס זו. בפשטות, במציאות אינפלציונית הנובעת מעליית מחירי הסחורה שבבסיס כל הסחורות – אנרגיה – יותר ויותר מסך ההכנסות הלך ואבד אל תוך מחיריהם של מגוון המוצרים והשירותים שהושפעו ממחירי האנרגיה שזינקו.
כתוצאה מכך, יכולת ההחזר החודשית של כולנו, וגם של לווי הסאבפריים התכווצה אט אט, עד ששיעורי חדלות הפירעון הגיעה למימדים שהפילו את מגדל הקלפים שנבנה על אותן הלוואות.
מעניין לציין שחישוב האינפלציה במדינות רבות עבר בעשורים האחרונים שורה של להטוטים חשבונאיים, שתרמו ליצירת נתק של ממש בין האינפלציה המדווחת למציאות. דוגמה לכך היא "אינפלצית הליבה" שמוגדרת כסך האינפלציה בניכוי מדדי המזון והאנרגיה. הטיעון המושמע תדיר בזכות מעשה כשפים זה הוא שמחירי המזון והאנרגיה הם תנודתיים ולכן הוצאתם מהחישוב תורמת לקבלת ערך יציב יותר…
דומה זו, אחת מני רבות, מאפיינת את פרדיגמת המחשבה של הקולות הדומיננטיים בעולם הכלכלה. במציאות בה המעוות והמסולף הופך לנורמה ולאני מאמין הקולקטיבי, נקל לראות כיצד עניין פשוט כמו מגבלות הכדור שלנו חומק אל מחוץ להבנתה של רוב רובה של האוכלוסיה.
בחזרה לשאלתך. לאור הצפי לירידה בהיצע הנפט מסיבות גיאולוגיות – שיא תפוקת הנפט, אני מאמין שלאורך זמן מחירי הנפט יהיו חייבים לגלם מציאות זו בעליות, זו הדרך של השוק לחלק את ההיצע ההולך וקטן בין פחות קונים.
השאלה הגדולה היא כמובן לאורך כמה זמן, ומה יהיה הטרנד הכללי בשווקים בפרק זמן זה.
למיטב ידיעתי, ניתן לסחור בחוזים עתידיים עד מספר שנים קדימה, כך שאם המחיר המוצע נראה לך נמוך יחסית למה שיקרה בינתיים – שווה לקנות ולצאת בנקודת זמן טובה על הדרך – ושוב, מדובר בסופו של דבר בהימור.
ירון ה.
וג'ון ק. מוסיף שבפעם האחרונה שמחירי הנפט חצו את קו ה-40$, מחיר החוזים לעוד 4 שנים היה נמוך בכ-10$.
כיום החוזים לעוד 4 שנים נסחרים במחיר הגבוה ב-30$ ממחיר הנפט הנוכחי. אולי בכל זאת יש שינוי בהבנת המצב הגיאולוגי..
צלל ביותר מ-100 דולרים מהשיא של יולי; עקב חשש מהעמקת המיתון בארה"ב
מאת נמרוד הלפרן, עיתון הארץ, 02.12.2008
מחיר הנפט הגולמי צנח היום לשפל של יותר מ-3.5 שנים והשלים בכך נפילה של יותר מ-100 דולרים מהשיא שרשם בחודש יולי, על רקע חששות כי כלכלת ארה"ב – צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם – נמצאת בדרכה למיתון הממושך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
הערה: בפעם האחרונה שנפט עלה $40 לחבית, המחיר לעתודות נפט לארבע שנים קדימה היה $10 פחות. היום עתודות לעוד ארבע שנים עולים $30 יותר מהמחיר היום. אז בכל זאת יש שינוי בהבנת המצב הגיולוגי.
אסור להרגע בגלל מחיר הנפט הנמוך. על פי אובאמה, צריכים לשבור את מעגל ההתנהגות שבו מחירים גבוהים מכניסים אותנו להלם ומחירים נמוכים מכניסים אותנו לתדהמה ומשאירים אותנו מכורים לנפט.
