אתר "שיא תפוקת הנפט" פתח קבוצת פייסבוק.
לכניסה לקבוצה.
יש צורך להיות רשום באתר פייסבוק בכדי להכנס לקבוצה.

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית (EIA) פרסמה את הדוח החודשי שלה עבור מרס 2010.
נתון חשוב ומעניין בתוך הדוח הוא גרף תפוקת הנפט הגולמי, אולם הגרף לא מוצג בצורה ברורה בדוח. יש צורך בעיבוד מסוים של הנתונים בכדי להציג אותם כגרף ברור.
כחלק מהדוח ניתן לקבל טבלאות Excel עם הנתונים הגולמיים בכתובת הזו.
אני בחרתי בפורמט CSV של הטבלה המכונה "Persian Gulf Nations, Non-OPEC, and World". שם הקובץ הוא MER_T11_01B.csv . בעזרת עיבוד יצרתי את גרף התפוקה העולמית לשנים 2002 עד 2009. הנתון האחרון הוא של דצמבר 2009. עיון בגרף מראה שתפוקת הנפט הגולמי לא עלתה מאז תחילת שנת 2005, פרט בחריגה קלה באמצע שנת 2008. לדעתי הגרף מראה באופן ברור שאנחנו כבר בשיא התפוקה של הנפט הגולמי שהוא הזול להפקה. אני רואה חשיבות בהצגת הגרף הזה בפני כמה שיותר אנשים.
נקודה מעניית נוספת היא המרווח הקטן שנשאר כיום לתפוקה לחזור לרמות השיא שלפני המשבר, מה גם שהדוח אינו כולל את שלושת החודשים הראשונים של שנת 2010 שבהם הכלכלה העולמית המשיכה בתהליך היציאה מהמשבר.

נכתב על ידי אמיר כרמל

עד היום הממשל בארצות הברית הציג את הגישה האופטימית ביותר לגבי עתיד תפוקת הנפט בעולם. דיווחנו כאן באתר כיצד ארגון האנרגיה הבינלאומי (IEA) הנמיך את תחזיות התפוקה שלו, כאשר השינוי הגדול היה בדוח WEO2008.
בראיון לעיתון הצרפתי LeMond מומחה שווקי הנפט של ממשל אובמה Glen Sweetnam הציג את האפשרות שתפוקת הנפט העולמית תחל לרדת בין השנים 2011-2015. האמירה הזו לא הוזכרה בעיתונות הרשמית בארצות הברית וכמובן שלא בישראל.
נזכיר שתפוקת הנפט הגולמי לא עלתה מאז סוף שנת 2004.
מכון Post Carbon פרסם קריאה לממשל בארצות הברית לחשוף לציבור את המידע שעומד מאחורי הטענה שהוצגה בראיון.

בתרמית פירמידה כולם נהנים מהמחזור של המערכת עד שנגמרים המקורות והמשאבים, והפריירים שעוד מושקעים מפסידים את הכל…. החברה המודרנית גם נהנת ממין תרמית פירמידה במובן הזה שהאושר מבוסס על המשך ניצול משאבים מוגבלים.

http://chronicle.com/article/We-Are-All-Madoffs/48182/?sid=at

ה"אינסיידר": ישראל מייבאת 43.5 חביות נפט ביום לאלף נפש – יותר מכל מדינה אחרת; במקום השני – יפן. הכתבה מצותת ב- The Marker.

מקור הידיעה נמצאת ב-Business Insider, תחת הכותרת:

15 Countries That Will Get Creamed In An Oil Spike

Sacred Demise: Walking the Spiritual Path of Industrial Civilization's Collapse, by Carolyn Baker.

הקץ המקודש: ללכת בנתיב הרוחניות של קריסת הציביליזציה התעשייתית, מאת קרולין בייקר.

בפעמים הנדירות בהן אני נתקל בספר שהוא חגיגה לאינטלקט, אני נאבק עימו כאילו היה מושא אהבתי. עמודיו מקבלים 'אוזניים', והערות נרשמות לאורכו ולרוחבו. קטעים מוצלחים במיוחד מסומנים. כתמי קפה ויין מעטרים את דפיו. הקץ המקודש הוא הראשון שקראתי מזה שנים שאני חש כך כלפיו. למרות הנושא המעיק בו הוא עוסק – קריסת הציביליזציה התעשייתית והכחדות אפשרית של המין האנושי – ספר זה הותיר בי רגשות של אושר ותקווה, הומור וגם נחמה עמוקה. הוא איפשר לי לאהוב באופן שלם יותר ובו בעת – להרגיש שיש בי חיים ברגע זה של חיי.

זהו לא ספר לקהל הרחב. נסיון חיי לימדני שמעטים הם אלו שביכולתם לתפוס את חשיבות הענין. הספר הזה הוא כמו טקסט מקודש ועתיק שגורם לנו לאהוב את אבותינו הקדמונים ולהתנחם בקשר שיש לנו אליהם. היה וחיים אינטליגנטיים יוכלו לקרוא את הטקסט הזה בעוד כמה אלפי שנים, אני יכול לדמיין איך הוא ייתפס כעדות למה שהמין האנושי יכל להשיג… או למה שהוא יוכל להשיג.

קץ מקודש הוא מדריך נפלא לעזרה ראשונה, מפת ריפוי באמצעותה יכול היחיד לנווט נפש מודעת דרך מעבה האתגרים הרגשיים והרוחניים המתרגשים עליו כשהמערכות סביבו קורסות. למצוא ולהעניק אהבה, נחמה ואפילו עונג רב בתוך הכאב, היאוש והמוות. הוא מלמד ומזכיר לנו ש'מוות' איננה מלילה רעה אלא 'נצח במאמר מוסגר', כפי שג'ואל גולדסמית' כתב. לא ידוע לי על אף אחד שהיה לא האומץ להתייחס לעומקם בצרכים בוערים אלו, ובייקר ניחנה ביכולת ייחודית זו. כל כולה – בליבה, בשכלה ובנשמתה – נתונה היתה לכתיבתו של הספר, והוא מרגיש כאקט של אהבה. אינני שונה במאום מכל אדם אחר שמגיב מיידית ובאופן בלתי רצוני כשאני רואה מישהו שיש לו האומץ לשים את ליבו העירום מול עיניי. זה מזכיר לי שאנו הכי חזקים דווקא במקום הכי פגיע שלנו…

[הביקורת נלקחה מאתר אמזון, ונכתבה ע"י מייקל רופרט, מחברם של "Crossing the Rubicon: The Decline of the American Empire at the End of the Age of Oil" ו-"A Presidential Energy Policy: Twenty-five points Addressing the Siamese Twins of Energy and Money"]

לקריאת הביקורת המלאה באמזון:

http://www.amazon.com/Sacred-Demise-Spiritual-Industrial-Civilizations/dp/1440119724/ref=pd_sim_b_5

תנועת Transition Towns יצרה סרט על פעילויות התנועה.
ניתן לקרוא על הסרט בקישור הבא או פשוט לצפות בסרט – מומלץ להגדיל למסך מלא.

In Transition 1.0 from Transition Towns on Vimeo.

קהילה מתאחדת סביב האתגר הכפול של "שיא תפוקת הנפט" ושינוי האקלים. בפעילות משותפת, הכוללת הרבה הנאה, הם פועלים למען עתידם ולמען הסביבה. זה מה שמציע מיזם ה – TransitionTowns. באנגליה ובאירלנד זה כבר עובד. מי ירים את הכפפה בישראל?

2/11/09, אתר NRG, מאת אמיר כרמל

"שיא תפוקת הנפט" היא נקודת הזמן בה תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא ומשם תתחיל לרדת, מה שיוביל לחיים בהם האנרגיה תהיה יקרה יותר וזמינה פחות. על פי הערכות שונות, אנו נגיע לשיא התפוקה בקרוב או שכבר עברנו את השיא. צעדים להתמודדות עם שינוי האקלים ידרשו גם הם הפחתת צריכת האנרגיה, כך שמדובר בשני הצדדים של אותה מטבע.

כאשר מבקשים מאדם לפעול לטובת מניעת התחממות כדור הארץ, למעשה מבקשים ממנו להקריב חלק מהנאות אורח החיים המודרני, למען טובת כלל האנושות. לדוגמה, אנו מבקשים שיסע פחות ויוותר על רכב השטח המהודר בעבור מכונית קטנה ומשעממת. כמה אנשים באמת מוכנים לתרום מעצמם למען האנושות? מעט מאוד.

אולם אם נצליח לשכנע את בעל רכב השטח שמחיר הדלק יעלה מאוד בעתיד הלא רחוק (זו טענת Peak Oil), וכשזה יקרה אף אחד לא יקנה ממנו את הרכב זולל הדלק (זה פחות או יותר מה שקרה לפני שנה בארצות הברית), יתכן שנצליח להגיע להרבה יותר אנשים, כי כך אנו פונים אל יצר ההישרדות הפרטי של האדם ולא אל המצפון שלו. על כן טענת Peak Oil יכולה לדרבן אנשים לפעולה יותר מאשר נושא שינוי האקלים…

למאמר המלא

טרם הספקנו להזכיר כאן בבלוג את דו"ח UKERC וכבר צצים ועולים שניים חדשים, הודות לניוזלטר המצוין של ארגון ODAC שבהחלט שווה להכירו.

אז ככה…

שני הדו"חות ראו אור החודש ממש, אוקטובר 2009. האחד, שמו הלועזי הוא:

The great transition, a tale of how it turned out right

שזה משהו כמו: השינוי הגדול, מעשיה בה הכול הסתדר לבסוף

הדו"ח חובר על ידי ארגון nef, שעוסק בנושאים כלכליים גם בדיבורים וגם במעשים. בין דפי החיבור הזה תמצאו התיחסות משולשת למשבר האנרגיה, שינוי האקלים והלחץ על הסביבה. תמצאו גם נסיון מעשי לעצב תגובה לאתגרים, עם דגש על שיוויון ושינוי ערכים. הציטוט המובא בראש הדו"ח מסכם את גישתו כלפי הדוגמה הכלכלית הנוכחית –

"כל המאמין באפשרות של צמיחה מעריכית עד אין סוף בעולם סופי, הרי הוא משוגע או כלכלן"   קנת' בולדינג, כלכלן

לינק ישיר להורדת הדו"ח

לינק לעמוד ההורדה של הדו"ח באתר

הדו"ח השני נקרא:

Heads in the sand: Governments ignore the oil supply crunch and threaten the climate"

או בעברית: עם הראש בחול: ממשלות מתעלמות ממשבר הנפט ומאיימות על האקלים

חיבור זה נכתב על ידי הארגון Global Witness. בפנים תמצאו את אחד הסיכומים הטובים והמעודכנים בנושא המדובר, פלוס ביקורת מענינת וחשובה על עמדתה הבעיתית-לשעבר-כמעט של ה-IEA.

לינק ישיר להורדת הדו"ח

לינק לעמוד ההורדה של הדו"ח באתר

אתם מוזמנים ורצוי שתקראו, תסיקו מסקנות ותפיצו הלאה. מה עוד יש לומר?

.

בימים הקרובים עתיד הביקוש לחשמל להגיע ל-8500 מגה-ואט, כ-91% מכושר הייצור הזמין של החברה

מאת ליאור גוטמן, עיתון הכלכליסט

גל החום שהחל בימים האחרונים ואמור להתגבר בימים הקרובים משאיר את ישראל עם רזרבות חשמל רזות במיוחד. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה שבימים הקרובים עתיד הביקוש לחשמל להגיע ל־8,500 מגה־ואט, כ-91% מכושר הייצור הזמין של חברת החשמל.

המשמעות של נתון זה היא שאם תתרחש תקלה באחת מיחידות הייצור, יעלה הביקוש על ההיצע וחברת החשמל תידרש לבצע הפסקות חשמל יזומות.

בשאר ימות השנה עומד כושר הייצור המקסימלי של חברת החשמל על כ־11,600 מגה־ואט, אולם בתחילת החודש החלה החברה בהשבתה יזומה של חלק מהיחידות לצורך תחזוקה ושיפוצים, מה שהגביל את כושר הייצור לכ־9,300 מגה־ואט בלבד

בכיר בחברת החשמל מסביר שאי אפשר להפעיל את תחנות הכוח בלי לבצע תחזוקה שוטפת, ומתוך התחשבות בצריכה טיפולים אלה נעשים בסתיו או באביב, עונות שבהן הצריכה נמוכה. עלות השיפוצים נאמדת ב־235 מיליון שקל ובמקביל פועלת החברה במצב חירום בניסיון להגדיל את יכולת הייצור. "גל החום הנוכחי עשוי לגרום להפעלת מזגנים בהיקף ששמור בדרך כלל לאוגוסט", מסביר בכיר המקורב לנושא.

לכתבה המקורית.