שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel

"יש לנו 1500 ימים עד שיא תפוקת הנפט, ומחר יהיה לנו יום אחד פחות", כך אמר כריס סקרבובסקי, עורך המגזין Petroleum Review, בהרצאה שנשא בכנס ASPO האחרון. תחזיותיו של סקרבובסקי, המתמקדות בזרימת הנפט ולא ברזרבות, מנבאות ש'נפגע בתקרת התפוקה' כאשר נגיע לתפוקה יומית של 92-94 מיליון חביות (ב-2006: 85 מיליון חביות ליום). למרבה הצער, כך אמר, "באופן קולקטיבי, אנחנו עדיין בשלב ההכחשה."

זוהי מלאכה נפתלת לייצר תחזיות אמינות, סקרבובסקי הסביר. פיענוח סטטיסטיקות ה-IEA (סוכנות האנרגיה הבין-לאומית) משולה לפיענוח צופן דה-וינצ'י. לסיבוך העניין תורמת נטייתן של התעשייה ונציגי הממשל להפיץ תסריטים אופטימיסטיים. "רימינו את עצמנו, מתוך כוונות טובות, אך עם תוצאות הרסניות." המפתח, כך הוא אומר, הוא לבחון "מה מפיקות הנפט עושות, ולא מה היושב ראש והמנכ"ל שלהן אומרים."

סקרבובסקי אומר שהרעיון של שיא תפוקת הנפט הוא ישיר ופשוט: "זה אמיתי, זה ממשמש ובא, וזה הולך להיות לא נעים." סקרבובסקי, הידוע בדוחו"ת המגה-פרוייקטים שלו הסוקרים שדות נפט חדשים הנכנסים לפעילות, הדגיש את החשיבות שבהתמקדות ב'זרימת' הנפט מאשר ברזרבות התת קרקעיות.

"אם אתה הולך למלא את רכבך בדלק ונאמר לך לחזור בעוד שש שעות-או בעוד חודש- אתה מקבל מושג על מהות הבעייה. לרזרבות יש חשיבות רק כאשר ביכולתנו להפוך אותן לנוזלים (קרי-להביא אותן לשוק). אחרת, הן רק קונספט אקדמי. העובדה שניתן להפיק כמויות עתק לאורך זמן לא נותנת מענה לצורכי הביקוש הקיימים כיום."

סקרבובסקי מצטרף לקבוצה מתרחבת שרואה את שיא תפוקת הנפט מגיע מוקדם מאשר מאוחר. "זה לא יכול להיות רחוק", הוא אומר. והתוצאות לא יכולות להיות יותר נחרצות. "בנינו חברה שלמה סביב הנפט. הכל תלוי בכך שהנפט זול ומצוי בשפע. נאלץ לשנות את כל מה שאנחנו עושים."

הזינוק החד במחירי הנפט מאז 2002 מאשר את המציאות החדשה של הידוק החגורה בתחום האספקה. "מה המחיר מספר לנו? הוא אומר לנו נואשות 'שלח לנו עוד נפט'. ככה השוק עובד."

אך מקורות חדשים אינם בנמצא, הוא אומר. וגם הביקוש לא נהרס כמצופה. "שניהם לא עובדים. אין מספיק מקורות חדשים, והביקוש לא נופל, פרט למקרה של העולם השלישי, שלא עומד במחיר. בנו (תושבי העולם הראשון) זה פשוט עוד לא פגע."

ולמרות זאת, הרס הביקוש יפגע בכלכלות המתועשות מכיוון שהצפי להגברת התפוקה יעלם מזמן. "אנחנו לא מוצאיםאת הנפט מהר מספיק, השדות הקיימים ישנים ומיוגעים, פיטרנו יותר מדי אנשים בתעשייה, והעלויות עולות מעבר לגג."

המודל המקיף של סקרבובסקי מקזז את זרימת הנפט התוספתית עם כיווץ התפוקה עבור שדות קיימים. הגברת התפוקה נטו נראית אפשרית לעוד מספר שנים, כך אמר, אך בסביבות 2010-2011, הירידות יעלו במשקלן על העליות- ואז העולם כולו יגיע לתקרת התפוקה. סקרבובסקי פוטר את התחזיות האופטימיסטיות של אירגונים כגון Cambridge Energy Associates (CERA) כ"שטות מוחלטת".

סקרבובסקי אומר שמאמצי השיכוך לא ישפיעו במידה רבה על עיתוי נקודת השיא- מספר חודשים או שנה לכל היותר. מדינות מפיקות נפט, למשל, עשויות להסיט נתח גדול יותר מתפוקתן לצריכה הדומסטית, תוך הידוק טבעת החנק סביב צווארן של המדינות המתועשות. "זוהי צורה מעודנת של עינוי, התוצאה עשוייה להוביל למחזה מעניין: רכבי 4*4 ברחובות מקסיקו, ומכוניות חכמות ברחובות יוסטון."

למאמר המקורי.

*המונח המקורי הוא OverShoot, ומשמעותו בהקשר הנוכחי היא שכדור הארץ נושא כעת יותר אנשים ממה שהוא מסוגל לשאת בתנאים ברי קיימא. (הערת המתרגם)

35 שנה לאחר שהשתתף בכתיבת התיזה פורצת הדרך, "גבולות הצמיחה", דניס מידוו'ס אמר בנאומו בכנס השנתי של אירגון ASPO, שכמעט כל תחזיותיו לגבי האסון האקולוגי מתגשמות. "כבר עברנו את נקודת האל חזור", הוא אומר. "קריסה היא לא בלתי נמנעת, אך יהיה קשה מאוד להימנע ממנה."

מידוו'ס אמר ששיא תפוקת הנפט הוא רק אחד משורה של גבולות בפניהם האנושות עומדת. "אנו עומדים בפני גבולות רבים ושיא תפוקת הנפט הוא רק אחד מהם. אנחנו גם מנצלים עד תום את האדמות הפוריות, את מי התהום, ואת היערות. הממשלות יעמדו בפני שוקת שבורה, בבואם להתמודד עם כל אלה."

"סימני הקריסה מקיפים אותנו מכל עבר", מידוו'ס אומר. אלו כוללים מקורות טבעיים מידלדלים, רמות זיהום עולות, אסונות טבע תכופים יותר והרסניים יותר, אי-שקט פוליטי גובר, חובות כלכליים תופחים, ודרישה מוגברת לנגישות שתבטיח את אספקת מקורות האנרגיה. ירידה עקבית בתפוקת הנפט כבר ניכרת בלמעלה מ-50 מדינות, כאשר סממן המפתח הוא ירידה בתל"ג פר בן אדם.

מידוו'ס אמר כי מבקרי תאוריית שיא תפוקת הנפט, ומבקרי התפיסה של גבולות פיזיקאליים בכלל, מתחילים לשנות כיוון, גם אם באי-רצון, תוך הליכה בנתיב הידוע מהכחשה לקבלה מוסמכת של המציאות. "המבקרים ניגשו לנושא באומרם 'אל תדאגו, אין שום גבולות'. מבקרי תאורית שיא תפוקת הנפט אינם מאמינים באופן אינטואטיבי שנפט הוא משאב מוגבל."

אך כעת אנשים מתחילים להראות סימני דאגה, מידוו'ס אומר. עם זאת, המערכות הפוליטיות אינן מסוגלות, מתוקף מהותן, להגיב בצורה הנדרשת למשבר האנרגיה הצפוי. "המבנה הפוליטי הנוכחי וכוחות השוק אינם בנויים לעבוד תחת הנסיבות שיבואו. הירידה הגלובאלית בתפוקת הנפט היא בעייה קשה, עליך לעבור תקופה בה העינינים יחמירו לפני שהם ישתפרו. המערכת הפוליטית, עם מחזורי הבחירות התכופים שלה, פשוט איננה מסוגלת להתמודד עם בעיות שדורשות צנע ומחסור בטווח הקצר.

"זו הסיבה שקריסה מתרחשת. ביסודנו אנו לא מסוגלים לעשות הנדרש על מנת להימנע מקריסה. פיתוח בר קיימא הוא אפשרי אך לא סביר מאחר ונראה כי פיספסנו את חלון ההזדמנויות שהיה לנו."

מידוו'ס פסימיסטי לגבי יכולתה של החברה לעמוד בירידה העקבית בזמינות מקורות הנפט המתכלים. "אין שום אפשרות שמקורות אנרגיה אלטרנטיביים יגיעו לכלל מימוש מהר מספיק על מנת לקזז את הירידה בתפוקת הנפט." בינתיים אוכלוסיית העולם ממשיכה לנסוק. "החברה הגלובאלית תסתגל למגבלות הצפויות ע"י OverShoot וקריסה, ולא ע"י צמיחה, מידוו'ס אומר.

למאמר המקורי.

עם טמפרטורות בפיזה מעל 30 מעלות צלזיוס, נאם צ'ארלס האל על מה שהוא מכנה: "אחד מהנושאים המכריעים של העתיד: אנרגיה מוחזרת על אנרגיה מושקעת (EROEI)." מונח זה מגלם בתוכו את השורה התחתונה עבור החברות המכורות לנפט, והוא מאפיין את ההיתכנות של מקורות האנרגיה השונים. מונח זה "הורג" כל פרוייקט הדורש יותר אנרגיה ממה שמתקבלת משריפתו.

הפרופסור מאוניברסיטת ניו יורק, סירקוס, אשר המציא את הקונספט, אמר שנפט מתחיל לסבול מהגורל של תפוקה שולית פוחתת, שעה שגילוי שדות נפט חדשים נעשה יותר ויותר קשה. "זה לא משנה כמה אתה מוצא אם דרושה לפחות חבית אחת של נפט בשביל למצוא חבית אחת של נפט."

בנאומו, תקף האל את התפיסה הכלכלית הניאו-קלאסית שמסרבת להכיר במציאות ובהיגיון של מקורות אנרגיה סופיים. הוא אמר שהמחצית השנייה של עידן הנפט תדרוש זן חדש של חשיבה כלכלית אותה הוא מכנה "כלכלה ביו-פיזיקאלית."

האל מפקפק ביכולת של טכנולוגיות או כוחות השוק לפתור את בעיית הידלדלות מאגרי הנפט בעולם. מידת ההצלחה של טכנולוגיות חדשות תהיה עלייה בירך הEROEI. אך זה לא מה שקורה. למרות יישומן של טכניקות גילוי ושאיבת נפט חדישות, הרווח האנרגטי ממשיך את מגמת הירידה הארוכה שלו. ב-1930, קיבלנו 100 חביות נפט על כל אחת שהשקענו. ב-1970, יחס זה נפל כבר ל-30:1, וכיום היחס הוא בסביבות ה-15:1.

"ככל שמתאמצים יותר לקדוח, כך יורדת מידת היעילות שבמציאתו."

האל התייחס בביטול לאתאנול, וקרא לו "בעל ערך EROEI גבולי במקרה הטוב." גם אם אינך מסכים עם פימנטל (חוקר אחר בתחום) שלאתאנול החזר אנרגטי שלילי, הרי שגם הערכות האופטימיות ביותר עבורו מדברות על ערך EROEI שבין 1:1 ל-5:1. "כל מקור אנרגיה בעל ערך EROEI של פחות מ-5:1, איננו בר קיימא.

למאמר המקורי.

מחיר הגז הטבעי זינק ביולי בארה"ב ב-35%, וביום שני זינק בשיעור היומי החד ביותר השנה עקב גל חום, שפקד את החוף המזרחי והמערב התיכון של ארה"ב, ואשר גרם לביקוש מוגבר לחשמל. מחיר הנפט הגולמי עלה ביותר מדולר, ונסגר ביותר מ-74 דולר לחבית, בשל חששות מהסלמה בלחימה בלבנון.

החוזים על הגז הטבעי למסירה בספטמבר נסגרו במחיר של 8.211 דולרים למיליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu), זינוק של 1.03 דולרים, בבורסת הסחורות של ניו יורק. מחיר הגז הטבעי השלים בכך זינוק של 35% ביולי.

מזג האוויר בערים דוגמת סנט לואיס ומיניאפוליס בארה"ב נסק אתמול ל-38 מעלות צלזיוס, ותחנות כוח הפועלות על גז טבעי נדרשו להגדיל את התפוקה בשל הביקוש המוגבר לחשמל עקב הפעלת מזגנים. לפי התחזיות צפוי מזג האוויר החם מהרגיל במזרח ארה"ב להימשך השבוע.

מחיר הנפט, אשר נסגר ביום שישי בשפל של חודש בעקבות הערכות כי צפוי פתרון דיפלומטי ללחימה בלבנון, שב לעלות אתמול לאחר שראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, הודיע כי אין הפסקת אש בלבנון. החוזים על הנפט הגולמי למסירה בספטמבר נסגרו במחיר של 74.4 דולר לחבית, עלייה של 1.16 דולרים, בניו יורק. עם זאת, בסיכום חודשי ירד מחיר הנפט ב-0.5%.

פורסם בדה מרקר, הארץ, 02.8.2006, קישור לכתבה.

כאשר מחירי הסחורות נפלו מגבהים מסחררים במאי, משקיפים רבים מיהרו לחגוג את תחילתו של תיקון בלתי נמנע לאחר ארבע שנים של עלייה מהירה. אולם השווקים, מתברר, פשוט עצרו להסדיר את נשימתם. ב-14 ביולי שבר מחיר הנפט מסוג טקסס מתוק (West Texas Intermediate) שיא נוסף במונחים נומינליים – 78.40 דולר לחבית, אם כי נפל מעט מאז. הניקל הלך בעקבותיו, ומחירו עלה על 26 אלף דולר לטונה, לראשונה אי פעם.

פורסם בדה מרקר, הארץ, 01.8.2006, קישור לכתבה.

פורסם ע"י שרון קדמי בדה-מרקר ביום 30.7.2006

הלחימה בגבול ישראל ולבנון העלתה את מחירי הנפט וגם את מחירי הדלק בישראל; מחיר בנזין 95 אוקטן יעלה ל-6.40 שקלים לליטר ומחיר בנזין 96 אוקטן יהיה 6.28 שקלים לליטר

מחירי חבית נפט בעולם, שרשמו החודש עליה ונסחרו סביב רמה של 75 דולר לחבית, בעיקר בשל המתיחות בגבול ישראל-לבנון, השפיעו גם על מחירי הדלקים בישראל.

מיום שלישי בחצות יעלו מחירי הדלקים בישראל בשיעור של 2.73%. מחיר בנזין 95 אוקטן יעמוד על 6.40 שקלים לליטר בשירות עצמי, ואילו בשירות מלא יעמוד המחיר על 5.51 שקלים לליטר. בנזין 96 אוקטן יעלה החל מיום שלישי 6.28 שקלים לליטר בשירות עצמי, ו-6.56 שקלים לליטר בשירות מלא.

להלן קישור למידע ולמצגות מכנס ASPO האחרון שנערך באיטליה לפני כשבוע:

http://www.oilposter.org/blog/aspoblog.html Cianutsballduckti

אחד הפתרונות המוצעים לשמש כדלק חלופי לנפט הוא אנרגיה ממקור צמחי (ביו-דלק או ביו-דיזל).

אולם יישום פתרון מסוג זה בקנה מידה מסחרי (ניתן להשתמש גם בביו-דיזל מייצור ברמה הביתית, לדוגמה משמן טיגון ממוחזר) עלול לגרום לרעב במדינות המתפתחות:

• נכונותן של המדינות המפותחות להפוך גידולי מזון – בעיקר תירס וסויה – לביו-דלק מייקר את המזון בעולם ועשוי לייצר רעב במדינות המתפתחות. לדוגמה: הסיבה לעליית מחירי הסוכר – ברזילאים מגדלים סוכר לייצור אתאנול ושוק הסוכר מצוי במחסור. החקלאים מעדיפים גידולים חקלאיים עבורם הם יכולים להרוויח כסף, על פני הגידולים להם זקוקה האוכלוסיה (Cash Crops)
• הרעב הבלתי נגמר לדלק מייצר רעב- כמות הדגן הדרושה לייצור דלק אתנול למילוי מיכל דלק של רכב שטח בן 25 גלונים (כ- 95 ליטרים) יכולה להאכיל אדם אחד למשך שנה. כך נוצרת תחרות בין המנוע הרעב של הרכב האמריקאי לבטן של הילד הברזילאי. (מה שנקרא תחרות בשוק חופשי…)

הידיעה פורסמה בזוית השלישית.
הידיעה המקורית מאת מתיו ואדום, פורסמה בקפיטל ריסרץ' סנטר, 17 ביולי, 2006 (באנגלית)

מאת דפנה מאור ובלומברג, דה מרקר, הארץ

לעומתו, מריל לינץ' מעריך שמחירי הנפט ייפלו; המסחר בחוזים מראה ציפיות לעלייה לרמה של 80 דולר בחודשים הקרובים

ג'ים רוג'רס, שותפו לשעבר של ג'ורג' סורוס להקמת קרן הגידור הידועה קואנטום, טוען כי מחיר הנפט הגולמי יגיע ל-100 דולר לחבית – ככל הנראה כבר השנה. רבים אחרים בשוק שותפים לעמדה פסימית (או אופטימית, תלוי בפוזיציה) זו. המסחר בחוזים על מחיר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק מראה כבר כמה חודשים על ציפיות לעלייה במחיר הנפט בשנה הקרובה. החוזים לפברואר 2007 נסחרים ב-78 דולר לחבית, בעוד שהחוזים לספטמבר 2006 נסחרים ב-74 דולר לחבית. האירועים הטריים בגבול ישראל-לבנון תידלקו מרוץ עליות בנפט, שרשם שיא היסטורי במונחים נומינליים של 78.4 דולר לחבית ב-14 ביולי.

לחצו על הקישור לקריאת הכתבה
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=742291

האתר בשלב חבלי הלידה, ובקרוב יתוסף תוכן וניתן לו צורה
בינתיים, תירגום חלקי של מאמר הכרות עם הנושא

קריאה מהנה ומאירה, צוות האתר

לקריאת תרגום המאמר "החיים אחרי עידן הנפט" Israel interactive map www.aaanetaccess.com