כללי

הזהב השחור שובר שיאים: מחיר הנפט הגולמי נסק מעל ל-101 דולר לחבית

מתוך הדה מרקר 26.02.08 נמרוד הלפרן

מחיר הנפט הגולמי בניו יורק נסגר בשיא חדש, לאחר שבמהלך המסחר עלה מעל לרמה של 101 דולר חבית. מחיר הנפט להסקה אף הוא נסגר בשיא. זאת, על רקע ציפיות לעלייה בביקוש לנפט להסקה בעקבות מזג אוויר קר מהרגיל בארה"ב ובאירופה, והערכות כי אופ"ק לא צפוי להגדיל את תפוקת הנפט בפגישתו בשבוע הבא. היחלשות של הדולר מול המטבעות המרכזיים בעולם תרמה אף היא לעליית מחיר הנפט.

החוזים על הנפט הגולמי למסירה באפריל נסגרו במחיר של 100.86 דולר לחבית – מחיר הסגירה הגבוה מעולם – לאחר עלייה של 1.63 דולר, או 1.6%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בשבוע שעבר נסק מחיר הנפט הגולמי במהלך המסחר בניו יורק לשיא תוך-יומי של 101.32 דולר לחבית.

החוזים על הנפט להסקה למסירה במארס נסגרו במחיר שיא של 2.815 דולר לגלון, עלייה של 2.97 סנטים או 1.1%. החוזים על הגז הטבעי למסירה במארס נסגרו במחיר של 9.206 דולרים למיליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu) – רמתם הגבוה ביותר מאז פברואר 2006 ועלייה של 2 סנטים.

"מזג האוויר הקר תומך במחירי הנפט להסקה, הגז הטבעי והנפט הגולמי", אמר האנליסט אדוארד מאיר מחברת MF גלובל לאתר חדשות הפיננסים מרקטווץ'.

ראשי אופ"ק, הארגון האחראי על 40% מתפוקת הנפט העולמי, ייפגשו ב-5 במארס כדי להחליט על מדיניות התפוקה של המדינות החברות בו. שרי אנרגיה באופ"ק, בהם שרי האנרגיה של אלג'יר ואיראן, אמרו באחרונה כי יש מקום להורדת תפוקת הנפט של הארגון. אופ"ק הוריד מוקדם יותר החודש את תחזית הצמיחה לביקוש העולמי לנפט ב-2008 ל-1.4%.


"משחק מלחמה" של הממשל האמריקאי לתסריט של עלייה חריפה במחיר הנפט

הממשל האמריקאי אמנם מתכחש באופן רשמי לנושא שיא תפוקת הנפט, אך כנראה שבחדרי חדרים יש מי שמודאג.

בחודש נובמבר 2007, נערך בבית הלבן "משחק מלחמה" לתסריט בו מחירי הנפט מזנקים למחיר של 150$ לחבית. השנה היא 2009, ובארה"ב יש ממשל חדש. התסריט כלל התרחשויות צבאיות, דוגמת מלחמה באיראן, פלישה של סין לטייוואן ואליו נלווה גם משבר כלכלי, אבטלה ואינפלציה גבוהה בארה"ב.

במהלך משחק המלחמה, התלוננו בעלי התפקידים השונים על כך שממשלים קודמים התעלמו מהבעיה ולא עשו דבר בנושא. ליועצים לא היו פתרונות של ממש, והמסקנה (העגומה) היתה, כי במצב כזה, הנשיא לא יוכל להבחר לכהונה שניה…

קישור לכתבה בניו-יורק טיימס
קישור לכתבה בעיתון הארץ


הנשיא בוש מטיל ספק ביכולתה של ערב הסעודית להגביר את התפוקה

כזכור, באמצע חודש ינואר הגיע ג'ורג' בוש לביקור במזרח התיכון. לאחר סיבוב קצר בישראל, המשיך הנשיא לסעודיה, שם נפגש עם המלך עבדללה, לדון באי אילו ענינים. אנו יכולים רק לשער שבין היתר דובר שם על הגברת התפוקה הסעודית כתרופה למחירי הנפט הגואים.

במהלך הביקור התפנה הנשיא האמריקאי לראיון עם טרי מורן, כתב חדשות ABC.
כאשר הכתב שאל אותו מה יוכל להגיד למלך הסעודי כדי להוריד את מחיר הנפט, אמר הנשיא בוש:

If they don't have a lot of additional oil to put on the market, it is hard to ask somebody to do something they may not be able to do.

אם אין להם הרבה נפט נוסף בשביל השווקים, אז קשה לבקש ממישהו לעשות משהו שאולי הם לא יוכלו לעשות.

וכך, בניסוח פתלתל ומעוקל, רמז לנו הנשיא האמריקאי על ההבדל שבין "לא רוצים" ל"לא יכולים".

הדברים נאמרו בערך 1:55 דקות לתוך הראיון. אפשר לראות את הראיון המלא כאן.

אם לערב הסעודית אין תפוקה עודפת בשביל השווקים, אז מה זה אומר על היכולת שלה להמשיך ולשמש מקור בלתי נדלה להגברת התפוקה בעתיד?
כשבוחנים מקרוב את התחזית של סוכנות האנרגיה הבין לאומית, או של סוכנות המידע האמריקאית לעניני אנרגיה, מה מגלים? שהתחזיות הללו מבוססות לא על הערכה מושכלת של קצבי תפוקה פרטניים של שדות נפט, ואפילו לא על שיעור הרזרבות במדינות השונות. למעשה, כל התחזיות של ארגונים אלה מבוססות אך ורק על הצפי העתידי לביקוש. במילים אחרות, ה-IEA וה-EIA קובעות שבעוד 20 שנה העולם יצטרך ככה וככה חביות ליום, ואת כל התוספת, או את רובה, הם מתייגים כקריאה לאופ"ק.

במילים אחרות, כל העיניים מופנות למזרח התיכון, אף שיש סימני שאלה כבדים לגבי הרזרבות של מדינות אלו, ולגבי יכולתן להמשיך ולהגביר את התפוקה, כמו שעשו רובן בעבר.


הנפט ל-100$ – מחסום פסיכולוגי נוסף נפרץ

ביום רביעי האחרון, ה-2 לינואר 2008, נרשם שיא היסטורי: במהלך המסחר התוך יומי, נסגר חוזה אספקת נפט בבורסת הסחורות שבניו יורק, תחת תג המחיר הפנומנאלי של 100 דולרים. בכך הגיע לקיצו עידן המחירים הדו ספרתי. ביום שישי השיא הטרי נשבר שוב, עם מחיר של 100.05 דולרים החבית.

חשיבותו של רף ה-100 היא בהיותו מחסום פסיכולוגי, מעין תקרה שמגבילה את המחיר. אולם, מרגע שנחצה הקו ו'נשברה' התקרה, המחסום (הפסיכולוגי) חדל מלתפקד ככזה, והשוק מקבל את רמות המחירים החדשות של 100$+ כטבעיות.

כל דיון בסיבות למצב חייב לכלול את צמצום היקף האספקה, שנובע מההדלדלות הטבעית של שדות הנפט בעולם, בשעה שאנו מחליקים מעבר לפסגת התפוקה העולמית. זהו כנראה ההסבר היסודי והעיקרי לזינוק, כמעט בשיעור של פי 10(!) מאז סוף שנות ה-90'.

יש לציין שממשלת ארה"ב סירבה לפתוח בתגובה את מאגרי החירום, צעד שהיה מקטין את הלחץ על צד ההיצע, ומוריד את המחירים. האיחוד האירופי סירב אף הוא לפתוח את מאגרי החירום של 27 חברותיו. ולסיום, בכירים באופ"ק הודיעו כי הארגון יוכל לעשות מעט בכדי לעצור את עליות המחירים.

להלן קישורים לדיווחים ב-CNN, ב-Bloomberg וב-Reuters:
http://www.youtube.com/watch?v=lU94HS8_AUo

http://www.youtube.com/watch?v=q3jM2wF8viU&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=loFvaf4TSBo&feature=related


משבר הנפט: וול סטריט מתחברת למציאות

טום וויפל, 22 לנובמבר 2007, FALLS CHURCH NEWS PRESS
כבר חודשים רבים שתפוקת הנפט הגלובאלית צועדת במקום, ושיעורי היצוא צונחים, על אף האמרת מחירי הנפט לשחקים. מדינות עניות החלו למצוא עצמן מחוץ למשחק, והרזרבות החלו לקטון. אך בשעה שהעולם מתקרב לאם כל המשברים, גופי המדיה העיקריים, ובעיקר הוול סטריט ג'ורנאל נשארו אילמים לנוכח המתרחש.

מעת לעת הם דיווחו על הפתעות חיוביות כגון "כך וכך מיליארדי חביות נמצאו 25,000 רגל מתחת לאדמה", או "חילוץ הנפט בקיטור יציל אותנו" (בחולות הנפט). אך מעולם הם לא נדרשו לשאלה מה דרוש בכדי לחלץ את הנפט מבארות מים עמוקים, או מאיפה בדיוק מגיע כל הקיטור שדרוש לחילוץ הנפט מהחולות. כל מי שהרהר בקול על האפשרות שתפוקת הנפט לא תמשיך לצמוח בעתיד הנראה לעין, תויג מיד כמשוגע.

עולם זה, של אמונה חסרת בסיס, הגיע לקיצו ביום שני, כשהוול סטריט ג'ורנאל פרסם כתבת שער המודה שיש בעיה גדולה מאוד עם יצור הנפט. יש לזכור שעיתון הדגל של העיתונות הכלכלית לא מגיע להחלטה כזו בקלות ראש. להודות שטעית לחלוטין כשהתעלמת מהנושא הכלכלי החשוב ביותר של המאה הקרובה, לא מוסיף הרבה לאמינות העיתונאית שלך.

….

כותרת השער שבחרו היא: "בכירים בתעשית הנפט רואים מגבלה בתפוקה". המשפט הראשון מספר ש"יותר ויותר אנשי מפתח בתעשיה מאמצים עמדה שנחשבה מופרכת עד לא מכבר: העולם מתקרב לגבול המעשי של שאיבת הנפט היומית".

לכתבה המלאה.


הוגו צ'אווס מזהיר את האמריקאים: מחירי הנפט יעלו במאות דולרים אם ארה"ב תתקוף את איראן

20:03 | 18.11.2007 סוכנויות הידיעות

נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס הזהיר אתמול (שבת) כי מחירי הנפט עשויים להאמיר אם ארה"ב תתקוף את ארצו או את איראן. בכינוס של המדינות מייצאות הנפט (אופ"ק) בסעודיה, אמר צ'אווס כי ארה"ב צריכה להימנע מלתקוף מדינה החברה בארגון. לדבריו, מחיר חבית נפט יגיע למאות דולרים ולא רק ל-100 דולר, אם ארה"ב תתקוף את ונצואלה או את ארה"ב.

צ’אווס טען גם כי מחיר של 100 דולר לחבית נפט הוא מחיר הוגן, מכיוון שהוא שווה ערך לכ-30 דולר בשנות ה-70.

מחירי חבית נפט הגיעו בימים האחרונים ל-95 דולר. בעקבות העלייה במחירים קרא שר האנרגיה של ארה"ב למדינות אופ"ק להגדיל את כמויות הנפט המופקות, אך ככל הנראה מדינות הארגון לא יקבלו החלטה בנושא, עד לכינוס נוסף שיערכו בחודש הבא באבו-דאבי.

גורמים בארגון הביעו ספק בדבר האפשרות שהגדלת כמויות הנפט המופקות תביא לירידת מחיר הנפט בשווקים. לדבריהם, עליית המחירים האחרונה נגרמה בשל הירידה בערך הדולר, ובעקבות השקעות ספקולטיוויות של קרנות השקעה, ולא בגלל היצע נמוך.

אתמול הביעה סעודיה התנגדות לכך שמדינות אופ"ק יביעו חשש מירידת שער הדולר בהודעת הסיום של הוועידה.

לכתבה המקורית, דה מרקר.

—————————————————

יש לציין שבניגוד לדעה הרווחת שחברי ארגון אופ"ק מסרבים להעלות את התפוקה מסיבות של חמדנות גרידא, יש גם קולות אחרים. למשל, זה של סאדד אל-חוסייני, בכיר לשעבר בחברת הנפט הסעודית ארמקו, שהיה בין מתווי הדרך של מדיניות המדינה בנושא הפקת הנפט. בכנס השנתי Oil & Money, אמר אל-חוסייני שלהערכתו הפקת הנפט בעולם דורכת במקום כבר שלוש שנים. דמות חשובה אחרת, שוקרי גנהם (Shokri Ghanem ), אמר לאחרונה שלדעתו התפוקה העולמית לא תעבור רף מסוים, בסביבות ה-100 מיליון חביות ליום. (קצב השאיבה ב-2007 היה כ-85 מיליון). שוקרי מכהן כיו"ר תאגיד הנפט הלאומי של לוב.


Peak fun and the inevitable hangover

מעת לעת נביא כתבות מתורגמות באופן חלקי מאתר חדשות האנרגיה http://www.energybulletin.net/.

שיא חגיגת הכיף (וההאנגהובר הבלתי נמנע)
by Kurt Cobb

שיא נפט. שיא הגז. שיא המזון. שיא האנרגיה. שיא האקלים. וכעת, השיא של הכול!
בשעה שהאינטרנט שוקק בתחזיות פסימיסטיות לגבי עתיד המקורות השונים, הציבור ברובו עסוק עדיין בלהנות מה'שיא'. האם לא לזה נצפה סביב נקודת ה'שיא'?

מכירות רכבי השטח גבוהות מתמיד, חברות התעופה עמוסות בנופשים, קווי התעופה מתפקדים כרגיל, ופארקי השעשועים ממשיכים לשעשע את מבקריהם. אין זה מפליא שלאמריקאים ולרבים אחרים במדינות העשירות אין זמן לשים לב לכל החדשות הרעות.

למען האמת, העולם איבד כבר את זיכרון התקופה שטרם עידן הנפט. מרבית האנשים החיים כעת מכירים רק את הגידול המתמיד בזמינות הדלקים הפוסיליים. מחפשי התענוגות של ימינו חוו רק שפע הולך וגובר (פרט למקומות ספורים כגון אפריקה השחורה). פני הדברים הביאו לבלבול אצל פלוני מסוים שהשתתף בכנס שנערך לאחרונה בנושא.

"מדוע אין האנשים מבינים זאת?" הוא תהה.

"הם עסוקים מדי בלהנות מה'שיא'." השבתי לו.

"אנחנו ב'שיא הכיף'", משתתף אחר הוסיף.

"אך כל העובדות חשופות לעיני כל באינטרנט", התעקש הראשון.

תגובתי היתה, שבכדי להבין שאנחנו בנקודת השיא של ה'כיף' (באנגלית זה נשמע יותר טוב, "Peak Fun", י"ה), צריך פלוני את הרקע בכדי לראות שאנו נמצאים קרוב מאוד למספר של פסגות אחרות. אחרת, מה שאנשים חווים נראה להם בסה"כ כהמשך הטבעי של טרנד שהם למדו לסמוך עליו. ומלבד זאת, כשאתה נמצא בשיאה של החגיגה הגדולה ביותר אי פעם, חגיגת עידן הנפט, למי איכפת מההאנגהובר?

לכתבה המלאה באנגלית.


מחיר הנפט חצה את רף 98 הדולרים לחבית

הנפט לשיאים חדשים, כתבה מיום רביעי דשבוע שעבר, עיתון דה מרקר:

100 דולר עד סוף השבוע? מחיר הנפט חצה את רף 98 הדולרים לחבית

08:36 | 07.11.2007 הדר תדמור

מחיר הנפט חצה את רף 98 דולר לחבית לראשונה אי פעם, בעקבות היחלשות הדולר מול מרבית המטבעות בעולם ובעיקר לאור היחלשותו לרמת שפל של כל הזמנים מול היורו. בנוסף, סופות באזור הים הצפוני מאיימות לשבש את אספקת הנפט מהאזור.

מחירי החוזים על הנפט למסירה בחודש דצמבר עולים כעת ב-1.4% ונסחרים ברמה של 97.86 דולר לחבית במסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות של ניו יורק. מוקדם יותר הבוקר נגע הנפט במחיר שיא חדש, כשהחוזים נסחרו ברמה של 98.03 דולר לחבית במסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות של ניו יורק. אתמול נרשם שיא סגירה במחיר הנפט, על רמה של 96.7 דולר לחבית.

מחיר הנפט זינק ב-60% השנה בחישוב דולרי. "מצב ההיצע והביקוש בשוק הנפט הוא הדוק ביותר", אמר בריאן היקס, נשיא האגרתון (ניוז לטר) וולת' טודיי, לסוכנות הידיעות בלומברג. הוא הוסיף כי "כל איום קל על אספקת הנפט עלול להעלות את מחיר הנפט בדולר או שניים ביום אחד בלבד".

מחיר הנפט עלול לחצות את רף 100 הדולרים לחבית עד לסוף השבוע אם אספקת הנפט תשובש בשל הסופות בים הצפוני, ציין היקס.

לכתבה המקורית.


כתבה מ-2004 – אקטואלית מאי פעם

באוגוסט 2004 זינקו מחירי הנפט ל-49.25$ החבית, שיא נומינלי של אז. ד"ר אבי גוטליב, מומחה לסוציולוגיה סביבתית וכלכלית מאוניברסיטת ת"א, סיפר לכתב YNET כבר אז את מה שגם עכשיו רבים מסרבים לתפוס – שמחירי הנפט הגבוהים כאן בשביל להישאר.

"מחירי הנפט כבר לא יירדו לרמה של לפני המשבר"

זמן רב מזהיר ד"ר אבי גוטליב, מומחה לסוציולוגיה סביבתית וכלכלית מאוניברסיטת ת"א, שהביקוש הגואה וההיצע המתדלדל יעלו את מחירי הנפט; כעת הוא אומר: "ייתכן שהמחירים ירדו בטווח הקצר, אבל הנפט לא ישוב להיות זול כשהיה כי הוא משאב מתכלה". ראיון

מאת תני גולדשטיין

עדכון אחרון: 20.08.04, 15:04

סוכנויות הידיעות מבשרות כמעט מדי יום על שיאים חדשים במחירי הזהב השחור. מחיר הנפט זינק בשנה האחרונה בקרוב ל-60%. היום עלה שוב מחירה של חבית נפט לשיא חדש של 49.25 דולר.

המחיר הנומינאלי שבר כבר את שיאי כל הזמנים. המחיר הריאלי עדיין נמוך בהרבה מהשיאים שנרשמו במשברי האנרגיה של שנות ה-70 וה-80, שהגיע לכ-80 דולר לחבית (200 ליטר) לפי שער הדולר של היום, אך הוא שועט לשם. עליית המחירים מביאה לעלייה מיידית במחירי הדלק והחשמל, שמשפיעה על כל אחד מאתנו.

האם המחירים צפויים לרדת כשם שעלו? מרבית הפרשנים הכלכליים סבורים שכן. על פי התפיסה הרווחת, קיים מחיר סביר לנפט, שהמחירים בפועל נעים סביבו, ממש כמו מדדים של מניות או שערי מטבעות. מחיר הנפט שנחשב סביר הוא בסביבות ה-30 דולר לחבית, ואם המחיר בפועל עולה, סביר להניח שבקרוב הוא יתקן את עצמו וירד.

ד"ר אבי גוטליב, מומחה לסוציולוגיה סביבתית וכלכלית באוניברסיטת תל-אביב, חושב אחרת. זה שנים, הרבה לפני המשבר הנוכחי, צופה גוטליב שמחירי הנפט יעלו. בשיחה עם ynet הוא מסביר מדוע מחירי הנפט מתנהגים אחרת משערי המטבעות ומדדי מניות ומדוע הם מזנקים כעת. הוא מתאר כיצד צפויים המחירים להתנהג בעתיד הקרוב והרחוק, ומה יקרה כשמלאי הנפט בעולם יתחיל לאזול לחלוטין.

פרשנים כלכליים אומרים, שמחירי הנפט הנוכחיים הם "בועה", ושמחירי הנפט צפויים לרדת בחזרה. מה התחזית שלך?

גוטליב: "ייתכן מאוד שמחירי הנפט אכן ירדו בטווח הקצר, אבל הם לא יחזרו לרמה שהייתה לפני המשבר הנוכחי, סביב ה-30 דולר לחבית, אלא יישארו מעליה".

מדוע?

"בשביל לחזות אם מחירי הנפט ירדו, צריך לבדוק מה הביא לעליות. לעליות יש שתי סיבות עיקריות, קצרות הטווח וארוכות הטווח. הסיבות קצרות הטווח מוכרות: חוסר השקט בוונצואלה, הבעיות של חברת הנפט הרוסית יוקוס והמלחמה בעיראק.

"קשה לחזות תהליכים פוליטיים, אבל כנראה שהבעיות הללו ייפתרו. יוקוס תגיע לאיזשהו הסדר עם הממשלה הרוסית ותחזור להפיק נפט. גם המשבר בוונצואלה ייפתר בצורה כזאת או אחרת. עיראק היא סיפור מסובך יותר, אבל בטווח הקצר, פתרון ברוסיה ובוונצואלה יספיק בשביל שהיצע הנפט בעולם יתאים את עצמו לביקושים, והמחירים ירדו קצת".

ומה הן הסיבות ארוכות הטווח?

"מחירי הנפט עולים בגלל שהביקוש העולמי הולך וגדל וההיצע הולך וקטן. זה ההבדל העקרוני בין מחירי הנפט לבין שער הדולר או מדדי המניות, ולכן דרך החיזוי של מחירי הנפט צריך להיות שונה מזה של משתנים כלכליים אחרים.

"הביקוש גדל בגלל ההתפתחות הכלכלית בעולם. אחד הגורמים לעליית המחירים הנוכחית הוא התעוררות כלכלית גדולה מאוד במזרח הרחוק, בעיקר בסין, שצריכת הנפט שלה עולה בקצב מטורף.

"ההיצע הולך וקטן, בגלל שקידוחי הנפט בעולם מתחילים להתקרב למיצוי היכולת שלהם. יכולת שאיבת הנפט בעולם היא כבר לא היכולת שהייתה לפני עשרות שנים, ואנחנו מרגישים את זה. מלאי הנפט שנמצא מתחת לאדמה בעולם הוא מוגבל, וככל שאתה שואב יותר, נשאר פחות.

"כל זה לא עומד להשתנות, ובטווח הארוך, התהליכים הללו יגרמו למחירים להמשיך לעלות. אני לא יודע, ואף אחד לא יודע, אם העלייה תהיה ליניארית או ספיראלית, ומה יהיה הקצב שלה, אבל היא תימשך".

תעשייני הנפט אומרים, שאמצעי הקידוח והשאיבה מתפתחים כל הזמן, ולכן ניתן היום לשאוב נפט שקבור במקומות שלא היה ניתן לשאוב מהם בעבר, ולהשלים את החסר.

"זה נכון, בינתיים, ואכן, כמות הנפט שהאנושות שואבת כיום היא עדיין גדולה מזו שהיא שאבה בעבר. אבל זה לא פותר את בעיית המחירים, גם בגלל שהביקוש עולה מהר יותר מההיצע, וגם מכיוון שכשאמצעי הפקת הנפט משתכללים, ההפקה מתייקרת. חלק גדול משדות הנפט הזולים והנוחים, שמהם שאבו את הנפט בעבר, נמצאים כבר לקראת הסוף".

יש שדות נפט שהיו פעילים בעבר, ונסגרו בגלל שהנפט פשוט נגמר?

"יש, ויש תופעה נוספת: חברות הנפט סוגרות קידוחי נפט ישנים, שפעלו בשיטות פשוטות, משדרגות אותם ופותחות אותם מחדש, כדי לקדוח לעומקים גדולים יותר. בסעודיה, למשל, סגרו הרבה מאוד קידוחי נפט, שדרגו אותם ופתחו אותם מחדש, והיום הם מפיקידם נפט בשיטות יקרות ומסובכות".

אז מה יקרה בטווח הארוך?

"בתוך 40, או מקסימום 50 שנה, מלאי הנפט בעולם פשוט ייגמר. הילדים של היום יזדקנו בעולם בלי טיפת נפט. אבל עוד הרבה קודם, בתוך 20 עד 30 שנה, כמויות הנפט שהאנושות שואבת יתחילו לרדת. אם הצריכה תמשיך לעלות, עלול לקרות דבר מבהיל: בבת אחת ייווצר פער אמיתי ומורגש בין ההיצע והביקושים, והמחירים יעלו לשיעורים שאנחנו לא מדמיינים היום.

"אני לא רוצה לצייר כאן תמונות של יום הדין על הקיר, כי מאשימים תמיד את ה'ירוקים' בכך שהם מפחידים את הציבור ומנבאים קטסטרופות. אבל בלא ירידה בצריכת הנפט, אני לא רואה שום דרך שלא תתרחש קטסטרופה, ואני מדבר על קטסטרופה כלכלית, בלי קשר לשאר הנזקים שגורם הנפט לאיכות הסביבה".

מה אפשר לעשות כדי למנוע קטסטרופה כזאת?

"מה שצריך לעשות זה לחשוב קדימה. 20 שנה נראות כמו זמן ארוך, אבל הן זמן קצר. חברות מתכננות את העסקים שלהן לפי הדו"ח הכספי הבא, פוליטיקאים חושבים על הבחירות הבאות, ואנשים פרטיים רוצים לגמור את החודש. צריך להגביר את המודעות. מהבחינה הזאת, משברים קצרי-טווח, כמו עליית המחירים שמתרחשת עכשיו, הם הזדמנות להגביר את המודעות לכך שצריך לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, במקום הפחם והנפט".

כן? אתה חושב שבגלל שהמחירים עולים, אנשים מתחילים להשתמש יותר בגז טבעי או באנרגיה סולרית, למשל?

"בהחלט כן, בעיקר באירופה. יש הרבה אנשים באירופה שהעלייה במחירי נפט בפירוש משמחת אותם. באירופה יש תעשייה משגשגת של טחנות רוח. לא טחנות כמו זאת של דון קישוט, אלא טחנות מודרניות ומשוכללות שמייצרות ומוכרות חשמל זול ונקי. כשמחירי הנפט עולים, יצרני הטחנות חוגגים. מכיוון שבאירופה יש אלטרנטיבה לנפט, התעשיינים, ואפילו הצרכנים הפרטיים, לוקחים את המחירים בחשבון, וכשהמחירים עולים הם משתמשים בבנזין פחות.

"יש גם כאלה שהמשבר משמח אותם באופן אידיאולוגי. יש ממשלות באירופה שמטילות מס סביבתי על בנזין, כדי לתמרץ את הלקוחות להשתמש יותר באמצעים אלטרנטיביים".

גם בישראל התחלנו להשתמש בגז טבעי. האם משבר הנפט יאיץ זאת?

"אני לא חושב. המעבר לגז טבעי הוא תהליך מבורך וחשוב מאוד, אבל השינויים התכנוניים בארץ הם איטיים מאוד ולא קשורים למשבר כזה או אחר. בכל מקרה, אנחנו משק מאוד קטן, וישראל לא תקבע את עתיד משק האנרגיה בעולם. הבעיה האמיתית נמצאת בארה"ב ובסין.

"בארה"ב בזבוז אנרגיה הוא פרה קדושה. כשבוש מבטיח לאמריקנים שמחירי הנפט ירדו, ג'ון קרי מתווכח אתו רק על האמצעים, לא על המטרה. אין שם בכלל ויכוח על השאלה, אם לא הגיע הזמן להקטין את הצריכה".

"בסין מבזבזים כיום נפט ודיזל בצורה מטורפת. ברמת המלל, הפוליטיקאים הסינים מדברים הרבה על איכות הסביבה. אבל ברמה המעשית, הם עסוקים בדברים אחרים. האג'נדה שלהם מכוונת כולה לצמיחה כלכלית, והעתיד הרחוק לא כל-כך מטריד אותם. סין משקיעה מעט מאוד בפיתוח אמצעי אנרגיה חלופיים, ומכיוון שסין, אירופה וארה"ב הם השחקנים המרכזיים במשחק הזה, אני לא רואה כרגע אפשרות ריאלית שצריכת הנפט תרד".

צריכת הנפט עולה בקצב מטורף כבר עשרות שנים, אבל מאז שנות ה-80 מחירי הנפט דווקא ירדו. איך זה משתלב בתיאוריה שלך?

"אם מחירי הנפט היו נקבעים לפי משתנים כלכליים טהורים של ביקוש והיצע, הם היו כל הזמן עולים, ויכול להיות שהם היו גבוהים יותר מכפי שהם במציאות. אבל מחירי הנפט הם עניין פוליטי. לעולם המערבי יש כוח פוליטי, והוא מכופף את המדינות שמייצרות נפט, ומאלץ אותן למכור במחירים סבירים".

המערב מכופף את יצרניות הנפט? לא להפך?

"השאלה מי מכופף את מי משתנה מתקופה לתקופה. עד לפני 30 שנה, המערב כפה על הערבים למכור נפט במחירים נמוכים מאוד. בשנות ה-70 אופ"ק (ארגון המדינות המספקות נפט, ת.ג.) התחיל לנצל את הכוח המונופוליסטי שלו, והמחירים עלו. כך נוצר משבר האנרגיה הגדול.

"אבל האמת היא, שהמוטיבציה של אופ"ק לכופף את המערב ולהטיס את המחירים כלפי מעלה היא מוגבלת מאוד. השייחים שמפיקים את הנפט בסעודיה ובכוויית הם אנשים עשירים מאוד. הם מחזיקים הרבה כסף בבנקים בעולם המערבי, ומושקעים בנדל"ן במערב ובמניות בתעשייה המערבית. הם יודעים היטב, שאם מחירי הנפט יעלו, יהיה משבר כלכלי במערב, והם ייפגעו ממנו בדיוק כמונו.

"בשנים האחרונות האמריקנים מצאו כל מיני דרכים לעקוף את אופ"ק. הם קונים כיום פחות נפט מסעודיה מאשר בשנות ה-70, ונשענים יותר על נפט שהם מייצרים בעצמם, על הנפט שהם קונים מוונצואלה, וגם על נפט מרוסיה וממדינות אחרות בבריה"מ לשעבר, שבתקופה הקומוניסטית כמעט לא מכרו להם. כך האמריקנים הרוויחו זמן, והצליחו להעלות את היצע הנפט, באופן זמני, ולהוריד את המחירים".

יש כאלה שטוענים, שהאמריקנים יצאו למלחמה בעיראק כדי להגדיל את היצע הנפט, ושהמחירים התחילו לעלות כשהם גילו, שהנפט העיראקי עדיין לא זמין, בגלל שהמלחמה נמשכת.

"גם אם זה נכון, זה לא ממש משנה. עיראק סיפקה בעבר 10% מהנפט בעולם. זה הרבה מאוד, אבל הפסיקה למכור נפט הרבה לפני המלחמה הנוכחית, בגלל שהיא נמצאה תחת אמברגו. אם הבעיות בעיראק יימשכו, העולם יסתדר בינתיים גם בלי הנפט שלה. אם מצב שם יתאזן, מחירי הנפט יכולים באמת לרדת בטווח הקצר, אבל גם המלאי שיש בעיראק ייגמר בסוף. צריך להפנים ולקלוט את זה: מלאי הנפט הולך להיגמר".

לכתבה המקורית.


מחיר הנפט לגבהים חדשים – 95.93$ החבית

לאחר שפל זמני של 50$ החבית, החל מחירו של הזהב השחור לדהור כלפי מעלה, תוך שבירת שיאים חדשים. ביום שישי האחרון, ה02 לנובמבר, ננעל מחיר הנפט בבורסת הסחורות בניו יורק על שיא של 95.93$ לחבית.

מורדים כורדים בעיראק, מקסיקו סוגרת שדות נפט מחשש לפגעי מזג אוויר, עימות צבאי עם איראן ועוד אירועים כאלו ואחרים תורמים לחששות מצמצום ההיצע. בנוסף, החלשות הדולר מול מטבעות מובילים מניע את יצרניות הנפט לדרוש יותר דולרים עבור אותה סחורה. להחמרת המצב תורם הביקוש העולה מענקיות המזרח, הודו וסין, שממשיכות במרדפן אחר רמת חיים ותיעוש המקובלות במערב.

אבל ארועים אלו, למעט הזינוק בביקושים, הם ברובם חולפים. מה שנשאר בשוך הסערה הוא מחיר הנפט הגבוה שממאן לרדת לרמות ה'שפויות' אליהן הורגלנו במאה ה-20. פער הולך וגדל נפער בין הביקוש הגלובאלי, ליכולת של השוק לספק אותו.

נראה שהשאלה "הלאה לאן?" ברורה מאליה (מעלה, מעלה), אם כי העיתוי ברור פחות. מה שבטוח הוא שכאשר נתחיל לגלוש במורד עקומת התפוקה הגלובאלית, בכל תסריט שלא נבחר, נאלץ להתמודד עם מציאות של מחסור תמידי בנפט. האם אנו ערוכים לכך?


זכויות שמורות © 1996-2010 שיא תפוקת הנפט - Peak Oil Israel.
שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel ביצוע שינוי תבנית ע"י היידה - קידום ובניית אתרים css.php