שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel

הממשל האמריקאי אמנם מתכחש באופן רשמי לנושא שיא תפוקת הנפט, אך כנראה שבחדרי חדרים יש מי שמודאג.

בחודש נובמבר 2007, נערך בבית הלבן "משחק מלחמה" לתסריט בו מחירי הנפט מזנקים למחיר של 150$ לחבית. השנה היא 2009, ובארה"ב יש ממשל חדש. התסריט כלל התרחשויות צבאיות, דוגמת מלחמה באיראן, פלישה של סין לטייוואן ואליו נלווה גם משבר כלכלי, אבטלה ואינפלציה גבוהה בארה"ב.

במהלך משחק המלחמה, התלוננו בעלי התפקידים השונים על כך שממשלים קודמים התעלמו מהבעיה ולא עשו דבר בנושא. ליועצים לא היו פתרונות של ממש, והמסקנה (העגומה) היתה, כי במצב כזה, הנשיא לא יוכל להבחר לכהונה שניה…

קישור לכתבה בניו-יורק טיימס
קישור לכתבה בעיתון הארץ

טום וויפל, 22 לנובמבר 2007, FALLS CHURCH NEWS PRESS
כבר חודשים רבים שתפוקת הנפט הגלובאלית צועדת במקום, ושיעורי היצוא צונחים, על אף האמרת מחירי הנפט לשחקים. מדינות עניות החלו למצוא עצמן מחוץ למשחק, והרזרבות החלו לקטון. אך בשעה שהעולם מתקרב לאם כל המשברים, גופי המדיה העיקריים, ובעיקר הוול סטריט ג'ורנאל נשארו אילמים לנוכח המתרחש.

מעת לעת הם דיווחו על הפתעות חיוביות כגון "כך וכך מיליארדי חביות נמצאו 25,000 רגל מתחת לאדמה", או "חילוץ הנפט בקיטור יציל אותנו" (בחולות הנפט). אך מעולם הם לא נדרשו לשאלה מה דרוש בכדי לחלץ את הנפט מבארות מים עמוקים, או מאיפה בדיוק מגיע כל הקיטור שדרוש לחילוץ הנפט מהחולות. כל מי שהרהר בקול על האפשרות שתפוקת הנפט לא תמשיך לצמוח בעתיד הנראה לעין, תויג מיד כמשוגע.

עולם זה, של אמונה חסרת בסיס, הגיע לקיצו ביום שני, כשהוול סטריט ג'ורנאל פרסם כתבת שער המודה שיש בעיה גדולה מאוד עם יצור הנפט. יש לזכור שעיתון הדגל של העיתונות הכלכלית לא מגיע להחלטה כזו בקלות ראש. להודות שטעית לחלוטין כשהתעלמת מהנושא הכלכלי החשוב ביותר של המאה הקרובה, לא מוסיף הרבה לאמינות העיתונאית שלך.

….

כותרת השער שבחרו היא: "בכירים בתעשית הנפט רואים מגבלה בתפוקה". המשפט הראשון מספר ש"יותר ויותר אנשי מפתח בתעשיה מאמצים עמדה שנחשבה מופרכת עד לא מכבר: העולם מתקרב לגבול המעשי של שאיבת הנפט היומית".

לכתבה המלאה.

בחודש האחרון הופיעו שני כתבות בעיתונות הישראלית שעסקו במישרין במשבר הנפט הצפוי, דרך העיניים של מ. קינג האברט (עקומת הפעמון).

ב-2 לאוקטובר, עמי גינזבורג הביא סקירה קצרה, גם אם הססנית, בעיתון הארץ, מוסף הדה מרקר.

מתוך הכתבה:

"פסגת תפוקת הנפט. תאריך היפותטי עתידי שבו תגיע תפוקת הנפט בעולם לשיא. מתאריך זה תתחיל תפוקת הנפט בעולם לרדת, עד שמאגרי הנפט יתרוקנו או שלא יהיה כדאי לשאוב מהם עוד נפט. תיאוריית ה-Peak Oil מניחה שהצמיחה העולמית בהפקת נפט נראית בצורה של פעמון. בשלב מסוים תגיע התפוקה לשיא הפעמון, ולאחר מכן תגלוש במורד אל הסיום הבלתי נמנע.

את תיאוריית ה-Peak Oil הגה לראשונה הגיאו-פיסיקאי מריון קינג הוברט ב-1974, עם תחילת משבר הנפט של שנות ה-70. הוברט עבד אז כחוקר בחברת הנפט האמריקאית של.

לפסגת הנפט יש משמעות כלכלית כבדה ביותר. לרוב הכלכלנים בעולם ברור שביום שבו תגיע תפוקת הנפט לשיא, ולמעשה כמה שנים לפני כן, יתחילו מחירי הנפט להסתחרר כלפי מעלה ויגרמו להאטה של הפעילות הכלכלית בעולם."

לעמוד המקורי, דה מרקר.

בנוסף, הופיעה כתבת נושא מרכזית במגזין אלטרנטיבי הקרוי "חיים אחרים", גיליון נובמבר מס' 134. הכתבה נוגעת ברוב האספקטים העיקריים של הנושא, כולל את תאורית האברט, צפיפות אנרגיה השוואתית, תחליפי הדלק השונים, וכמובן את ההשלכות לעתיד ואת האפשרות (האופטימית) של חזרה לקהילה מקומית.

לסיכום, זה מצחיק או גם קצת עצוב (תבחרו), שצריך להרחיק עד למגזינים העוסקים בתרבות רוחנית כדי לקרוא את מה שהיה צריך להיות כתוב
בעמוד הראשון של החדשות.

מתוך הכתבה:
"כולם מדברים היום על ההתחממות הגלובלית והשלכותיה הקטלניות. מעטים מודעים לכך שמשבר אנרגיה חסר תקדים עלול לפקוד את האנושות כבר בעוד עשור או שניים. הנפט פשוט אוזל מכדור הארץ ממש בזמן שצריכתו נמצאת בעלייה מסחררת. דניאל מישורי פורש בפניכם את הסיפור המדהים של "משבר שיא תפוקת הנפט", בודק כיצד ייראו חיינו ביום שאחרי, ומסביר מדוע צריך כבר עכשיו להתחיל בתהליך גמילה רציני שכולל שינויים ברמה האישית, הקהילתית והעולמית. דרך אגב, תהליכי מודעות והתפתחות רוחנית יכולים בהחלט לעזור."

לעמוד תוכן הענינים של מגזין "חיים אחרים".

GAO, שלוחה של הקונגרס האמריקאי המבקרת את הממשל באופן סדיר, הגישה לקונגרס בסוף חודש מרץ האחרון דו"ח שעוסק
ישירות בשאלת שיא תפוקת הנפט. כותרתו המלאה של הדו"ח:

Crude Oil: Uncertainty about future oil supply make it important to develop a strategy for addressing a peak and decline in oil production

מחברי הדו"ח ערכו סקירה של מאמרים בנושא, הקימו פאנל מקצועי, ונועדו עם פקידים מהסוכנויות הרלוונטיות. המסקנה העיקרית:
שיא תפוקת הנפט יגיע מתישהו בין השנה לבין 2040. השונות נובעת מהגורמים הרבים שעשויים להשפיע על קצב השאיבה – טכנולוגיים, כלכליים וסביבתיים. בכל מקרה, הדו"ח מציין את רגישותה המיוחדת של ארה"ב למשבר הצפוי, בין המדינות המתועשות.

ישראל, המיבאת שיעור משמעותי מצריכת המזון שלה ושמתכננת את משק המים על בסיס טכנולוגיות התפלה, צריכה להטות אוזן לדו"ח, ולהסיק את המסקנות הנדרשות.

לינק לדו"ח מאתר ה-GAO

מאמר מקיף בנושא חולות הנפט (tar sands) שבאלברטה, קנדה.

———————————–
Andrew Nikiforuk
Canadian Business magazine
February 12, 2007
———————————–

חולות הנפט בעולם מחזיקים אוצר בלום של אנרגיה – בקנדה לבדה מדובר בלמעלה מ-170 מיליארד חביות. עם הידלדלות משאבי הנפט הקונבנציונאליים, אנו עדים למגמה של פיתוח מקורות הנפט הלא קונבנציונאליים – עמוקים יותר, רחוקים יותר, או סתם קשים להפקה.
אך הפנייה למקורות אלו נושאת עימה תג מחיר – כלכלי, אך גם סביבתי.

למאמר המלא (באנגלית), לחצו כאן.

מאמר מתוצרת האקדמיה הצבאית ווסט פוינט, ניו יורק.
מחברי המאמר סקרו את נושא מקורות הנפט ועקומת התפוקה והוציאו דו"ח ששווה לקרוא.

למאמר המלא המתורגם.
תורגם ע"י פבל גוזנפלד.

מתוך אתר YNET, 02.01.2007:

"עשרות אלפי אנשים מחו על העלאת מחירי מוצרי היסוד, ביניהם הטורטיה, מצרך מזון בסיסי עבור עניי מקסיקו, שמחירה עלה פי 3 בחודשים האחרונים, דרשו לשנות את המדיניות הכלכלית וקראו קריאות בגנות הנשיא קלדרון."

"המחאה התעוררה בעקבות עליית מחירי הטורטיות ביותר מפי 3 בשנה האחרונה, העלייה החדה ביותר מזה מספר עשורים, בעיקר בגלל הפריחה הפתאומית של תעשיית האתנול האמריקנית. "

"הדבר מקשה מאוד על מיליוני העניים במקסיקו – כמחצית מהאוכלוסייה – ולטענת מומחים, אף מעמיד רבים מהם בסכנה של תת תזונה, מאחר והם מקבלים בממוצע כ-40% מכמות החלבונים היומית הדרושה להם מטורטיות. משמעות המחיר החדש הוא שעובדים מקסיקנים שמשתכרים שכר מינימום נאלצים להוציא כשליש מהכנסותיהם על טורטיות בלבד."

למאמר המקורי.

בנאום השנתי האחרון של הנשיא בוש, מה-24 לינואר 2007, קרא הנשיא האמריקאי לצמצום צריכת הדלק ב-20% בעשור הקרוב.
אם לא היינו יודעים יותר טוב, היינו חושבים שהנשיא ניהיה ירוק פתאום. בוש מציע כתגובה להכפיל את עתודות הנפט האמריקאיות (בתירגום מדיפלומטית לעברית = לפתוח את שמורת הטבע באלסקה לחברות הנפט). בוש גם מציע להכפיל את היצע הדלק המתחדש והחלופי לפי 7 מרמתו הנוכחית – ואנו כבר עדים לעלייה של למעלה מ-50% במחירי התירס בשנה האחרונה בלבד, ממנו מיוצר האתאנול.

הנשיא שוכח להזכיר כי עצם הייצור של דלק ביולוגי, על כל שלביו, דורש כל כך הרבה השקעה אנרגטית, שבסופו של דבר יש שאלה אם ייצור האתאנול בכלל מספק יותר אנרגיה מזו שהוא דורש (מה שנקרא eroei<1). ושייצור דלק ממזון אדם משרת קודם כל את אלו שיכולים להרשות לעצמם (מעמד ביניים מבוסס ומעלה) ומקפח את אלו שצריכים את המזון (מדינות עולם שלישי).

אך הכי מעניינת בעיני היא ההצהרה על צמצום צריכת הדלק ב-20% בעשור הקרוב. מדובר בצמצום של כ-2% וקצת לשנה, בדומה לקצב הדילדול (Depletion) של שדות נפט רבים. האם הנשיא מכין את העם האמריקאי למחסור תמידי באנרגיה, משום שהוא יודע שאוטוטו תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא כל הזמנים ותתחיל לצלול?

המאמר מהדה-מרקר, 25.01.2007:

בנאום השנתי שלו על מצב האומה אמש, קרא נשיא ארה"ב, ג'ורג' וו' בוש, לצמצום צריכת הדלק ב-20% בעשור הקרוב באמצעות תקינה חדשה ועידוד השימוש באתנול. בחוזרו על קריאתו מהשנה שעברה, לצמצום תלותה של ארה"ב בנפט מהמזרח התיכון ומדינות לא יציבות אחרות, בוש גם עודד הכפלה של עתודות הנפט האמריקאיות, על מנת להיות מוכנים למצב שבו תיקטע אספקת הנפט לארה"ב באופן פתאומי.

"במשך זמן רב מדי תלויה האומה שלנו בנפט הזר, ותלות זו מותירה אותנו חשופים למשטרים עוינים ולטרוריסטים שיכולים לגרום להפרעה משמעותית באספקת הנפט, עליית מחירו, ונזק רב לכלכלה שלנו", אמר בוש, בהתבטאות שהזכירה את אמירתו בשנה שעברה, "ארה"ב מכורה לנפט". הוא הוסיף: "עלינו לגוון את אספקת האנרגיה של ארה"ב, והדרך קדימה היא באמצעות טכנולוגיה".

הנשיא הדגיש את הצורך בהגדלת השימוש בטכנולוגיה נקייה יותר, באנרגיית שמש ורוח, וכן באנרגיה גרעינית. הוא קרא לפיתוח ושימוש מוגבר של כלי רכב היברידיים (בעלי מנוע כלאיים), וכן של שיטות הפקת אתנול. בוש קרא להגדלת אספקת הדלק המתחדש והחלופי פי 7 מהרמה הנוכחית כיום, ל-35 מיליארד גלונים.

הקריאה של בוש להגדלת הפקת האתנול משמחת בוודאי את מגדלי התירס, שהביקוש לסחורתם גדל, ועמו גם מחיר התירס; הביקוש ההולך וגדל בארה"ב לתירס לייצור אתנול הביא לעלייה חדה במחירי התירס ברחבי העולם. כבר בנאומו הקודם עודד בוש את קידום תעשיית האתנול. אך העלייה במחיר התירס פוגעת במי שמסתמכים על התירס כעל מזון. במקסיקו הודיעה הממשלה על הגבלת מחיר הטורטיות עקב העלייה החדה במחיר התירס. כמחצית מאוכלוסיית מקסיקו חיה על הכנסה של פחות מ-4 דולרים ביום, והטורטיות הינן חלק עיקרי בתזונה היומית.

למאמר המקורי.

בכנס הרצליה השביעי, שהתקיים ב21 עד 24 לינואר, הכיר בן אליעזר בסופיות של משאב הנפט ודיבר על חלופות.
מעניין שתמיד אנו שומעים מתי הנפט ייגמר. הבעיה כאן היא מתודית – הנפט לעולם לא ייגמר, חלק ניכר ממנו יישאר לעד באדמה.
כשאומרים שעוד X שנים ייגמר הנפט, הכוונה בעצם היא שאם מחלקים את עתודות הנפט הידועות בקצב הצריכה הנוכחי, אז מקבלים
ערך X. אבל לערך זה, מעניין ככל שיהיה, אין משמעות רבה בפני עצמו, מפני שקצב ההפקה תלוי באחוז הדילדול (Depletion Rate).

השאלה החשובה היא "מתי תגיע התפוקה בשדה מסויים לשיא?", "מתי תגיע תפוקת מדינה פלוני לשיא?", וכמובן – "מתי תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיא ותתחיל לרדת?"

אך התשובות לשאלות אלו מצויות קרוב מדי למועד הבחירות הקרוב, והן אינן מבשרות טוב, ומכאן שכל כך מעט אנשי ציבור ומדע בארץ ובעולם מעלים אותן. בכל אופן, דבריו של בן אליעזר, גם אם אינם מספקים, מהווים שיפור לעומת הצהרות קודמות:

"ובאשר לנושא עליו התבקשתי לדבר: אין צורך להכביר במילים בחשיבות ובתלות של מדינת ישראל במקורות אנרגיה. שוו בנפשכם תסריט עתידי שבו לא מתפתחים מקורות אנרגיה חדשים, ואכן לפי התחזיות הפסימיות ביותר בעוד 40 שנה יגמרו עתודות הנפט בעולם. כמובן מדובר בתרחיש קיצוני ביותר, אך גם תרחישים פחות קיצוניים אינם מעודדים כלל ועיקר. די שנחשוב על מצב שבו חלה עליה דרסטית במחירי הדלק והחשמל עד כדי כך שנפגעת יכולות התפקוד של המשק. בשנים האחרונות יותר ויותר מדינות מערביות מכירות בחשיבות שביצירת רמת ביטחון נאותה לאספקת האנרגיה לתחומן. הדבר נכון על אחת כמה וכמה לגבי ישראל לאור מיקומה הגיאו-פוליטי והעובדה שחלקן הארי של מקורות האנרגיה בעולם ממדינות ערב. ישראל צריכה להיערך למצב כזה."

לעמוד המקורי באתר של כנס הרצליה.

על בד נמנית על שלושת היצרנים הגדולים בעולם בתחום המגבונים הלחים. החברה פועלת בשוק קשה ובתחרות מחירים גבוהה. אנו צופים כי ברבעון השני יחול שיפור במרווח הגולמי, כתוצאה מחזרתם לעבודה מלאה של קווי בד הספאנלייס (הבד העיקרי המשמש את החברה לייצור המגבונים) וחידוש האספקה העצמית של בדים. להערכתנו, התמתנות בתחרות תגיע רק ב-2009.

שוק המגבונים הלחים המיוצרים מבדי ספאנלייס צפוי לצמוח בשיעור ממוצע של כ-7% בשנה במשך שלוש השנים הבאות, ולהשפיע באופן חיובי על צמיחת הכנסות החברה.

מחיר חומר הגלם העיקרי לייצור בדי פוליאסטר עלה בשיעור של 88% בתקופה של ארבע שנים, בעקבות עליית מחיר הנפט הנדרש לייצורם. אנו צופים כי מגמה זו תמשיך ותעיב על תוצאות החברה. גם הוצאות ההובלה והמשלוח עלו בשיעור חד של 36% ל-31 מיליון שקל ב-2005 בעקבות עליית מחירי הדלק, ואיננו צופים שיפור מהותי בסעיף ההוצאות הזה. לכן, אנו מעריכים כי ניתן להמתין עם המניה בשלב זה.

פורסם בדה-מרקר ביום 22.8.2006, למאמר המקורי.