חברת הרכב GM נכנסה להליך הגנה מפני נושים (Chapter 11) בתחילת יוני.
הבמאי מייקל מור מציע שינוי רדיקאלי באופי החברה, כך שתוכל לשרת אותנו במעבר לעולם חסכוני יותר באנרגיה.
לקריאת המאמר המלא: http://www.michaelmoore.com/words/message/index.php?id=248
תגיות: כללי
Powering America's Defense
בשבוע שעבר התפרסם מסמך מצויין של ה-CNA על הסכנה העומדת בפני ארה"ב בגלל תלותה בנפט:
המסמך גם מזכיר את הקשר בין נפט לבין אוכל ומים, נושאים מאוד רלווטיים לנו.
שיא תפוקת הזהב Peak Gold
מצב הזהב נראה מאוד דומה למצב הנפט. שיא התפוקה של יצואן הזהב הגדול, דרום אפריקה, היה בשנת 1972, ותפוקתה היום עומדת על פחות משליש תפוקתה בשיא. לאחר מכן צפון אמריקה השלים את החסר, אבל גם שם השיא הגיע בתחילת העשור, ומאז יש ירידה מתמדת, גם בצפון אמריקה וגם בעולם כולו, למראות עלית מחיר הזהב בכ-300% (שהיום עומד סביב $900 לאונק').
בדומא לתפוקת הנפט, גם בתחום הזהב יש ירידה באיכות הגילויים החדשים. ב-2004 תפוקת הזהב היתה 2490 טונות (80 מיליון אונק'), תפוקה שדרשה כריה של 1.4 מיליארד טונות אדמה. ב-2008 התפוקה היתה פחות מ-2300 טונות, אבל בגלל הירידה באיכות המקורות נדרשה כריה של יותר מ-1.6 מיליארד טונות אדמה.
הניו דיל הירוק – האם מטרתו להציל את הקפיטליזם מעצמו
מתוך הבלוג של העיתונאי הסביבתי ג'ורג' מוניבוט מעיתון הגרדיאן:
"אך עדיין עלינו לשאול למה בדיוק מיועד הניו דיל הירוק. האם המטרה היא להציל את הקפיטליזם מעצמו, ולהתניע שוב את מנוע הצמיחה הגלובאלית, או ליצור כלכלה ברת קיימא?
לעת עתה, התרופה שכולם רוצים לבלוע היא היא בעצם עוד מהמחלה. צמיחה כלכלית היא הבעיה הסביבתית ביסודה."
אספקת הנפט תרד ב-9% עד 2014
ההשקעות בחיפוש ופיתוח אתרי נפט יורדות, וזה ישפיע באופן משמעותי על האספקה בעוד כ- 5 שנים. יהיו פחות מכוניות על הכבישים ב-2014….
ואלס עם חולדאי: כך נקלע ראש העירייה למסיבה הכי סביבתית בעיר
כתבה של אביב לביא באתר nrg מספרת על מפגש משונה למדי בין ראש העיר חולדאי לאנשי אירגון 'עץ בעיר'
ראיון מצולם עם פתיח בירול מסוכנות האנרגיה הבין לאומית – שווה צפייה
אצטט מדברי המבוא בלינק:
"הפרשן המוביל בבריטניה לעניני סביבה פוגש את פתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבין לאומית, שחושף לראשונה תחזית מבהילה לגבי התאריך של שיא תפוקת הנפט…"
בגדול, מה שקורה ב'סוכנות' הוא בסך הכול ישור קו עם המציאות. לדוגמא, עד הדו"ח האחרון של 2008 החזיקו בסוכנות בדיעה שקצב הדלדול הממוצע של שדות נפט עומד על 3.7% לשנה. עכשיו הם אומרים: 6.7%. כלומר – כמעט כפול.:
המראיין, מוניבוט שמו, לוחץ את מר בירול לגבי שיא התפוקה, ולבסוף מקבל גם תשובה – שלוש ארבע עד לשיא מחוץ למדינות אופ"ק, אחד עשר שנה עד לשיא תפוקת הנפט של אופ"ק – פרק זמן קצר להחריד עבור שינוי מונומנטלי שנדרש כאן.
אז בפעם הבאה שיוצא לכם לדבר עם נציג משרד התשתיות שאומר לכם שאין שום בעיה עם מקור האנרגיה העיקרי שלנו בעתיד הנראה לעין, תשאלו אותו מאיפה הנתונים לתמוך בעמדתו. כשיגיד, והוא יגיד, סוכנות האנרגיה הבין לאומית, תבקשו ממנו אימייל, ותשלחו לו את הלינק שלעיל…
הביטחון צריך להיות בר קימא
פרופ' הלל שובל כתב ב-ynet על מצב המים בישראל:
"…חרף החלומות שלנו על מורשת החקלאות, אין לישראל מנוס בטווח הארוך לשנות את סדרי העדיפות שלה בתחום המים, ולהקצות את המשאב הטבעי המצומצם הזה באופן שיתאים את הביקושים במגזר העירוני והביתי, ובענפים כלכליים יותר. מהלך כזה יניב למדינה תשואות חברתיות גבוהות."
לישראל, כמו למדינות צחיחות אחרות , אין מנוס אלא לבסס את ביטחון המזון של תושביה על יבוא מזון מחו"ל. החקלאות אינה עוד הבסיס עליו נשען ביטחון המזון של תושבי המדינה. כבר בשנת 2007 ייבאה ישראל כ-80 אחוז מצריכת הקלוריות שלה מח"ול.
אני שלחתי לאתר את התגובה הבאה:
"כרגע, מבחינה כלכלית, כדאי ליבא מזון. אבל יכולת העולם ליצר מזון מוגבלת והתלות ביבוא תוביל בסופו של דבר לרעב. במדינות שמיצרות עודפי מזון היצור תלוי בגורמים שאינם בני קימא כמו דלקים פוסילים ומי תהום עתיקים. מדינות אלה גם צריכות להגדיל כל שנה את התוצר החקלאי המיועד לאזרחיהן. מזון מיוצא יהיה יותר ויותר נדיר ויקר, עד שרוב המדינות המייצאות פשוט ימנעו יצוא מזון בכלל כדי להגן על תושביהן (או יגבילו יצוא למדינות המספקות להן דלק). "
סימונה סרמונטה מסכמת את מצב העולם
הופיעה החודש כתבה נהדרת של סימונה סרמונטה באתר www.ecowave.org.il שבה היא כותבת:
"…המשבר הוא סופו של תסריט ידוע מראש, שבסיסו בשיטה הכלכלית שאימצנו – שיטה המושתתת על ציווי בלתי אפשרי – הצורך בצמיחה כלכלית מתמדת, לעד….
"גם אם נקטין את כמות המשאבים הדרושה לייצור יחידת תפוקה, כל עוד נתעקש להגדיל את סך יחידות התפוקה המיוצרות, נמוטט בסופו של דבר את הביוספרה. אולי נצליח לדחות קצת את הקץ, אבל לא יותר מזה. "
השקעה בנפט, משבר הסאבפריים ולהטוטנות חשבונאית
שאלה שהופנתה אלי לאחרונה זכתה למענה נרחב, והחלטתי לפרסם אותה כאן בבלוג:.
עלה בדעתי לקנות נפט באמצעות חוזה עתידי.
ורציתי לשאול:
האם לדעתך מחירי הנפט ימשיכו לרדת בגלל התרחבות המיתון
או יתחילו לעלות בגלל שאופ"ק הודיעו כי יקטינו את עתודות הנפט.
אשמח מאוד אם תענה לי.
בתודה
מ.ו.
פעילות המסחר בנפט היא ספקולטיבית בעיקרה. להבדיל מהשקעה במניות, אג"חים וכדומה,
כאן מדובר בהימור על כיוון המחירים העתידי, ולכן מדובר גם במשחק סכום אפס. הרווח
שלך הוא ההפסד של מישהו אחר, ולהיפך.
מי שידע בוודאות את כיוון המחירים יהיה איש עשיר, ובשוק משוכלל שכזה, יתרון זמינות הידע הפנימי
לפני כולם מהווה את ההבדל בין אלו שיודעים מה הם עושים לאלו שאינם יודעים, ופעמים רבות מדי האחרונים
תורמים בהפסדם לראשונים.
העלית שני גורמים הפוכים בהשפעתם – צמצום התפוקה בשוק צפוף פירושו עליית מחירים מיידית.
מאידך, אין בנמצא מי שיאמר מתי נפגע בקרקעית ונחזור לשווקים שוריים.
לעניות דעתי המשבר הנוכחי נעוץ בשורשיו דווקא במחירי האנרגיה שהאמירו כל כך, ושמשבר הסאבפריים המדובר שיקף מציאות בסיס זו. בפשטות, במציאות אינפלציונית הנובעת מעליית מחירי הסחורה שבבסיס כל הסחורות – אנרגיה – יותר ויותר מסך ההכנסות הלך ואבד אל תוך מחיריהם של מגוון המוצרים והשירותים שהושפעו ממחירי האנרגיה שזינקו.
כתוצאה מכך, יכולת ההחזר החודשית של כולנו, וגם של לווי הסאבפריים התכווצה אט אט, עד ששיעורי חדלות הפירעון הגיעה למימדים שהפילו את מגדל הקלפים שנבנה על אותן הלוואות.
מעניין לציין שחישוב האינפלציה במדינות רבות עבר בעשורים האחרונים שורה של להטוטים חשבונאיים, שתרמו ליצירת נתק של ממש בין האינפלציה המדווחת למציאות. דוגמה לכך היא "אינפלצית הליבה" שמוגדרת כסך האינפלציה בניכוי מדדי המזון והאנרגיה. הטיעון המושמע תדיר בזכות מעשה כשפים זה הוא שמחירי המזון והאנרגיה הם תנודתיים ולכן הוצאתם מהחישוב תורמת לקבלת ערך יציב יותר…
דומה זו, אחת מני רבות, מאפיינת את פרדיגמת המחשבה של הקולות הדומיננטיים בעולם הכלכלה. במציאות בה המעוות והמסולף הופך לנורמה ולאני מאמין הקולקטיבי, נקל לראות כיצד עניין פשוט כמו מגבלות הכדור שלנו חומק אל מחוץ להבנתה של רוב רובה של האוכלוסיה.
בחזרה לשאלתך. לאור הצפי לירידה בהיצע הנפט מסיבות גיאולוגיות – שיא תפוקת הנפט, אני מאמין שלאורך זמן מחירי הנפט יהיו חייבים לגלם מציאות זו בעליות, זו הדרך של השוק לחלק את ההיצע ההולך וקטן בין פחות קונים.
השאלה הגדולה היא כמובן לאורך כמה זמן, ומה יהיה הטרנד הכללי בשווקים בפרק זמן זה.
למיטב ידיעתי, ניתן לסחור בחוזים עתידיים עד מספר שנים קדימה, כך שאם המחיר המוצע נראה לך נמוך יחסית למה שיקרה בינתיים – שווה לקנות ולצאת בנקודת זמן טובה על הדרך – ושוב, מדובר בסופו של דבר בהימור.
ירון ה.
וג'ון ק. מוסיף שבפעם האחרונה שמחירי הנפט חצו את קו ה-40$, מחיר החוזים לעוד 4 שנים היה נמוך בכ-10$.
כיום החוזים לעוד 4 שנים נסחרים במחיר הגבוה ב-30$ ממחיר הנפט הנוכחי. אולי בכל זאת יש שינוי בהבנת המצב הגיאולוגי..
