בשעה טובה התפרסמה כתבה בהארץ, שכל כולה מוקדשת למשבר האנרגיה שכולנו ממתינים לו בלית ברירה. רק הסתייגות קלה: לא אמרתי דבר וחצי דבר על חזרה לתקופת האבן, או על אימוץ חיים נטולי נפט, אבל זה לא מנע מדברים אלו להופיע בראש הכתבה. בכל אופן, תודה רבה לכתב העיתון עפרי אילני שהכין את הכתבה החשובה הזו.

לכתבה בעברית

לכתבה באנגלית (מתורגמת)
————————————————————————-

בחזרה לתקופת האבן
מאת עפרי אילני

אורח החיים המודרני, כמו גם הכלכלה העולמית, מבוססים כולם על הזהב השחור, וכמו כל דבר טוב גם הוא צפוי להיגמר, ודי בקרוב. עכשיו, כמה אנשים בישראל ובעולם שכבר אימצו לעצמם חיים נטולי-נפט, מנסים לשכנע את האנושות שהמשבר כבר כאן

איך ייראו החיים בעוד עשר שנים? רוב בני האדם מתכננים את מהלכיהם על בסיס ההנחה שהחיים בסוף העשור הבא ייראו פחות או יותר כמו החיים היום. ירון הוכמן, לעומת זאת, מחזיק בעמדה שונה. "בעוד עשר שנים, האנושות תהיה עסוקה בעיקר בעניין אחד: למצוא דרכים להסתדר בלי נפט, ובכל זאת להמשיך לעשות את רוב הדברים שאנחנו עושים היום", הוא אומר. לדבריו, "כל הזמן שואלים מתי הנפט ייגמר, אבל זאת לא השאלה הרלוונטית. השאלה היא מה הנקודה שבה התפוקה העולמית תתחיל לרדת, ותקטן כל יום. והרגע הזה יגיע בקרוב. קיבלנו במתנה מאגר אדיר של אנרגיה, אבל עוד מעט נצטרך לחשוב איך מסתדרים בלעדיו".

הוכמן, בן 26 מירושלים, למד ביולוגיה באוניברסיטה, אבל עוסק כיום בגינון. התפנית בחייו חלה לפני כשלוש שנים, כשהבין את קיצוניותו של השינוי שיחול בקרוב בחיי כולנו. "העלייה הנמשכת במחירי הנפט בעולם אינה זמנית או מקרית",

הוא כותב בבלוג שלו, peakoil.org.il, היחיד בעברית המוקדש לסוף עידן הנפט. "העולם עומד בפני מאורע היסטורי, חסר תקדים בהיקפו ובהשלכותיו על המין האנושי… אנו נמצאים כעת בתקופת הדמדומים של העידן המודרני".

לדברי הוכמן, התובנות האלה גרמו לו להכין "תוכנית ב'" לחייו. "כשהתחלתי לקרוא על הידלדלות מקורות הנפט זה באמת טילטל אותי. זה היה רגע של התפכחות", הוא אומר. "ברגע שאתה קולט את הרעיון שהנפט מתכלה, אתה מגלה כל יום עוד היבטים של השינוי שהולך להיות. נפט הוא החמצן של הציוויליזציה שלנו. כל המערכות שמסביבנו מבוססות עליו כמעט לחלוטין. כולנו התמכרנו לחיים שמבוססים על משאב שהולך ומתכלה. עדיף לא לחכות שהסם הזה ייגמר, אלא לנסות קודם להיגמל ממנו. כל מה שנעשה יהפוך את החיים ליותר קלים".

סופו של עידן

אז האם עידן הנפט אכן עומד להיגמר? היום שבו תכלה הטיפה האחרונה של הנפט בכדור הארץ עדיין אינו נראה באופק. אלא שמשבר האנרגיה בצורתו החמורה לא יחכה לרגע הזה, אלא יתחיל עשרות שנים לפני כן. הבעיות האמיתיות יתעוררו בנקודה שבה תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיאה, ותתחיל לרדת. ברגע זה, ייגמר עידן הנפט הזול בהיסטוריה האנושית. בכל יום, יוכל להגיע פחות דלק להתניע את גלגלי הכלכלה העולמית. זאת בשעה שהמבנה הנוכחי של הכלכלה הגלובלית מבוסס דווקא על צמיחה מתמדת, שדורשת כמויות גדלות והולכות של אנרגיה. וכך, אזורים מתרחבים והולכים בעולם ינותקו ממקורות האנרגיה.

"קצב הגילוי של הנפט הולך ופוחת, והנפט במאגרים שמתגלים הוא קשה להפקה", אומר הפרופסור שמעון פיינשטיין, מומחה לגיאוכימיה של נפט וגז מאוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, "ברור שמאגרי הנפט מידלדלים, השאלה היא רק כמה מהר זה יקרה". למרבה הצער, המידע בנושא רמות תפוקת הנפט נתון לאין ספור מניפולציות. משרד האנרגיה האמריקאי חוזה ששיא תפוקת הנפט יגיע "קרוב יותר לאמצע המאה הנוכחית מאשר לתחילתה". אלא שגיאולוגים רבים טוענים שנקודת השיא קרובה בהרבה. יש הסבורים ששיא התפוקה כבר מאחורינו, ודעיכתה של ציוויליזציית הנפט התחילה למעשה לפני כשנתיים. מכאן ואילך, המחיר יטפס בתלילות גוברת והולכת – יחד עם מחירי המזון ואין ספור מוצרים אחרים.

בחודשים האחרונים, החלו חברות הנפט עצמן לרמוז שמחסור עולמי במקורות אנרגיה מתקרב. חברת הנפט Chevron כבר הודתה ש"הפקת הנפט מצויה בירידה ב-33 מתוך 48 ספקיות הנפט הגדולות". סעודיה הבהירה לא מכבר שפשוט איננה יכולה להגביר את תפוקת הנפט בשדותיה, על אף הביקוש הגובר. לפני שבועיים, הזהיר גם מנכ"ל חברת Shell שהביקוש לאנרגיה יעלה על ההיצע בתוך שבע שנים. "מ-2015, ספקי הנפט והגז הזמינים לא יעמדו בביקוש", אמר המנכ"ל ירון ון דר ויר.

עולם בהכחשה

במצב שבו אספקת הנפט תלך ותפחת במהירות, המאבק על המשאבים עשוי להפוך למלחמת הכול בכל, והמעצמות המחזיקות עדיין במשאבי נפט עשויות להלאים את הנפט שבשטחן, ולהפסיק את הזרמתו למדינות אחרות. ומה יקרה בשאר המדינות, שאינן מחזיקות במקורות אנרגיה משל עצמן? "אי אפשר לדעת מה יקרה", אומר נעם סגל מבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב. "ברור שלחלק מהמדינות יהיה נפט, ולחלקן לא יהיה, וזה יגרור כנראה גלי הגירה עצומים של פליטים. מדובר על שינוי מאוד גדול שהאנושות תצטרך להתמודד אתו. המערכת הכלכלית הנוכחית לא תוכל להתקיים לאורך זמן, וזה מצריך שינוי תפישתי".

בעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית ד"ר אבי גוטליב, חוקר סגל את התייחסותה של המערכת הפוליטית והתקשורתית למשבר הנפט. המסקנה העיקרית של מחקרו היא שהתקשורת וקובעי המדיניות מתעלמים מהאיום החמור של אובדן מקורות האנרגיה העולמיים. "יש מצב ברור של הכחשה. העובדות נמצאות לפנינו: מחיר הנפט עלה פי ארבעה בשנים האחרונות. בריטניה כבר הודתה שהמאגרים בים הצפוני לא מספקים את הביקוש שלה. אבל העיתונות הכלכלית מוצאת כל פעם הסבר מקומי: סופה במפרץ מקסיקו, אי-יציבות בקזחסטאן. אף פעם לא אומרים שפשוט אין מספיק נפט, ושהמצב ילך ויחמיר. מתעסקים המון בהתחממות העולמית, שאמורה להשפיע באופן משמעותי בתוך כמה עשורים, אבל המחסור בנפט הוא משבר עולמי שקורה כבר עכשיו".

לדברי סגל, העיסוק במשבר האנרגיה מתבסס בדרך כלל על ההנחה שבדרך כלשהי יימצא פתרון טכנולוגי שיספק חלופה לנפט. אך לדבריו, "אנשים לא יודעים שרוב התחזיות לגבי הסיכויים למצוא מקורות אנרגיה שיחליפו את הנפט הן פסימיות. וגם אם ימצאו פתרון – ייקח הרבה מאוד זמן להחליף את התשתית של כל כדור הארץ, שמבוססת עכשיו על נפט".

הישרדות

בארה"ב, התגבשו קהילות לא מעטות של "שורדים" המתכוננים כבר היום לחיים בתקופת האבן הקרבה ובאה. חלקם אוגרים חביות דלק, או בונים בתים מבודדים המופעלים על ידי פאנלים סולאריים. אחרים לומדים לספק בעצמם ובאמצעות האנשים שבסביבתם המיידית, את הצרכים הבסיסיים שהמערכת הכלכלית מספקת לנו היום. למעשה, מדובר כמעט בכל הצרכים האנושיים, ובראשם מזון, מים וחימום.

בישראל, יש מעט אנשים שמתכוננים באופן מעשי כל כך למצב העתיד לבוא. רובם אנשים צעירים, שנתקלו במידע על משבר הנפט באינטרנט או בהרצאות. פבל גוזנפלד מפתח תקווה הוא אחד מהם. בגינה שליד ביתו, מגדל גוזנפלד חסה ושני סוגי עגבניות. "אני גר בבניין של עשר קומות, ועל שטח של שישה מ"ר, ובשטח הזה אני מגדל חלק משמעותי מהירקות שהמשפחה שלי אוכלת", הוא אומר.

לדברי גוזנפלד, "רוב האנשים מדחיקים את המצב, כי העולם מסביבנו עדיין לא השתנה באופן מספיק מהותי כדי שיקרה שינוי. אבל כשאתה מגיע להכרה שעידן הנפט יתחיל בקרוב לדעוך, המסקנה היא שצריך להתארגן בקבוצה ולהתכונן לזה. צריך למצוא פתרונות מקומיים יעילים שיוכלו לספק את הצרכים להישרדות, וגם לחיים טובים ככל הניתן. צריך להתחיל להתארגן כבר עכשיו, כשעוד יש לנו זמן, ולהקים קהילה קטנה שיכולה לספק לעצמה את המזון. כשמחיר הלחם יגיע ל-50 שקל לכיכר, לא כל אחד יוכל לאכול. אבל אם תגדל לעצמך את הלחם במגרש שליד הבית, תוכל לספק לעצמך את מה שצריך".

ליצירת קשר לחצו כאן