כמה התבטאויות חשובות של משקיעים, על רקע עליית מחירי הנפט ליותר מ-140 דולר לחבית
לכתבה
חסר קטגוריה
ג'ים רוג'רס: "אם לא יימצא שדה נפט גדול המחירים יזנקו"
דויטשה בנק: כלכלת העולם תקרוס אם הנפט יגיע ל-200 דולר לחבית
הכלכלה הגלובלית תקרוס אם מחיר הנפט יגיע לרמה של 200 דולר לחבית – כך הזהיר בשבוע שעבר אדם סימינסקי, אנליסט האנרגיה הבכיר של דויטשה בנק, הבנק הגדול בגרמניה. "נפט במחיר של 200 דולר לחבית ישבור את גבה של הכלכלה העולמית", אמר סימינסקי. "השלב הבא אחרי 200 דולר לחבית יהיה מיתון עולמי וצרות לכולם".
דבריו של סימינסקי מגיעים כשבועיים לאחר שבנק ההשקעות גולדמן סאקס העריך כי מחיר הנפט יעלה לרמה של 150-200 דולר לחבית בשנתיים הקרובות, בעקבות הציפיות לירידה בתפוקת הנפט של מדינות מחוץ לארגון אופ"ק והמחסור בהיצע. מחיר הנפט הוכפל בשנה האחרונה וזינק החודש לשיא של 139.89 דולר לחבית.
נועם סגל על שיא תפוקת הנפט, אצל לונדון וקירשנבאום
קישור לכתבה בערוץ 10:http://st1wm.castup.net/server12/18053424-61.wmv. (קפצו לדקה ה27:40)
ד"ר עוז גוטרמן בראיון עם NRG
בעתיד הקרוב נגיע לשיא תפוקת הנפט, והעולם שהכרנו עלול להתרסק. ד"ר עוז גוטרמן: "כל מה שצריך שאנשים ימותו כאן מצמא זה יומיים בלי חשמל" .לא עוצר בירוק – מדור שבועי
שיא הנפט – עדכונים
זמן רב עבר מאז העדכון האחרון שלי, זמן בו קרו דברים רבים. אנו עדים בחודשים האחרונים לשלב חדש לחלוטין תהליך התגלמותו של משבר הנפט. העליות של השנים האחרונות, שהיו עקביות אך מדודות משהו, התחלפו בדהרה פראית אל מחוזות חדשים. שיעורי הזינוק במחיר הנפט: 1200% משנת 99', 400% מתחילת 2004, 150% בשנה וחצי האחרונות בלבד. ב-23 למאי 2008 נסחרה חבית נפט בבורסת הסחורות במחיר מדהים של 135$ לחבית. התוצאות לא אחרו לבוא. הנה סקירה קצרה שלהן, מתוך לקט קטעי עיתונות שקיבצתי:
מרץ, 12 – הנפט נוסק ל-108 דולר, אל על צונחת.
מענין לציין שעל פי חברת אל על, כל עלייה של סנט במחיר של גלון דלק סילוני מיתרגם לגידול של 2.8 מיליון דולר בהוצאות לשנה. הטיסות לטווח רחוק הן הרגישות ביותר לעליות המחירים, משום שהן מאופינות בנתח משמעותי של הדלק מכלל העלויות – כ-57%. זאת לעומת 27.6% בממוצע של כלל הטיסות. בנוסף, תפוסה של פחות מ-85% במטוסים פירושה מעבר אל מתחת לסף הרווחיות. אין ספק כי כעת, כשמחיר החבית נע כבר סביב ה-130$, העננים הולכים ומתקדרים בעבור חברת התעופה הישראלית.
אפריל, 29 – שיא במחיר הנפט הגולמי: 119.93 דולר לחבית
מה חדש? התקפות מורדים בניגריה, BP סגרה צינור נפט בים הצפוני, ונשיא אופ"ק מספר לנו שהנפט יכול לעלות גם ל-200$, אבל הס מלהזכיר את נושא ההיצע. מבחינתו זה רק הדולר שיורד ויורד. ובכלל, בכירי אופ"ק מציגים בזמן האחרון עמדה מאוחדת על פיה אין מחסור בנפט, ומשוואת ההיצע ביקוש מאוזנת. לא נראה שהם סובלים מאוד מהמצב. מענין לציין גם את סופה של פרדיגמת ה"עד קצה הסיבולת". על פי פרדיגמה זו, חברי אופ"ק עסקו בהעלאת המחיר עד למכסימום האפשרי מבלי לגרור מיתון עולמי ולכן ירידה בביקוש מחד, ופיתוח אנרגיות אלטרנטיביות מנגד. כעת נראה שהם בעיקר עסוקים בלשכנע את כולם שהמצב הנוכחי הוא רגיל. אופ"ק אגב, קיימת משום שחבריה יכלו רק ביחד להגביל משמעותית את היצע הנפט העולמי, וכך לתרום לעליות מחירים. כעת, כשאין מאיפה להשלים תפוקה חסרה, לא צריך ארגון כזה. כל מפיקת נפט משמעותית יכולה לטלטל את השווקים לבדה. וממילא, ברמות המחירים הנוכחיות לכולם משתלם לשאוב בכל הכוח.
מאי, 4 – העולם משופע בנפט, שאינו זמין
אם כבר מדברים על שינוי פרדיגמות עתיקות יומין, שימו לב לכותרת המשנה של כתבה זו מאת רפי פרסיץ:
"בניגוד לתבונה הכלכלית המקובלת, לעת עתה אין התייקרות הנפט מרסנת את הביקוש או מדרבנת את התפוקה."
וזה נכון מפני שאלף כל, אין באמת תחליף קיים לנפט, וכמצרך חיוני הביקוש אליו קשיח. בית, משום שבכדי לדרבן תפוקה לא מספיק תמריץ כלכלי (מחיר הנפט היקר), אלא גם צריך שיהיה מה לשאוב! אבל זה נמצא לרוב מחוץ לאטמוספירת עולם הכלכלה השמרני. המסרים שיוצאים עכשיו מה-IEA עברו פאזה מ"אין בעיה כלל" ל-"יש בעיה של מחסור בהשקעות, לא של נפט". אנחנו עדיין מחכים לראות מתי יפול לסוכנות האנרגיה הבין לאומית האסימון.
מאי, 9 – תוך 10 ימים התיקר הנפט ב-10 דולר- ל-124 דולר לחבית
וגם: גולדמאן סאקס מעריכים כי המחיר עלול לנסוק לרמה של 150-200 דולר בשנתיים הקרובות. נמרוד הלפרן, כתב הארץ שמנסה בכל הזדמנות לטפטפף מנות קצובות של אמת לקוראי העיתון, הוסיף גם בסוף הכתבה "כי מתגברות החששות ששוק הנפט העולמי הגיע לשיא תפוקתו." אני עדיין מחכה לטור יומי קבוע של נמרוד, רצוי על שני עמודים.
מאי, 11 – הנפט טיפס ל-126 דולר לחבית / רוצים עוד נפט ואין
על פי אנליסט אחד, "מחיר הנפט הנוכחי מהווה איום של ממש על הכלכלה העולמית." ונמרוד הלפרן מוסיף:
"ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט עלולות להיות הרבה מעבר להתייקרות מחירי הדלק. הזמינות היחסית של הנפט והקלות שבה ניתן לזקק אותו יוצרות עודף אנרגיה – פער בין כמות האנרגיה המופקת מנפט לבין כמות האנרגיה הנדרשת כדי לשאוב אותו ולזקקו. עודף האנרגיה מבטיח את קיומם של מאפייני אורח החיים המודרני, בהם ניוד סחורות בעלות נמוכה, תהליכי פירבור והעסקת חלק קטן מכוח העבודה בייצור מזון בעבור מרבית הציבור המועסק בשירותים ובייצור. מצב זה עשוי להשתנות לאחר שיא התפוקה, שאחריו תידרש השקעה גדולה יותר של אנרגיה בייצור כל חבית נפט, מה שיצמצם את כמות האנרגיה המופנית לתפעול מגזרים אחרים של הכלכלה. נכון להיום, אין בנמצא דלקים חלופיים שמייצרים עודף אנרגיה גדול יותר מזה של הנפט. בשל כך, צפוי שיא תפקותו להיות שונה משיאי תפוקה קודמים, שבישרו על המעבר משימוש בעץ לפחם, ועל המעבר מפחם לנפט, שבעקבותיהם נרשם גידול בעודף האנרגיה הודות ליעילות גבוהה יותר של מקורות האנרגיה החדשים."
פאטיח בירול, מסוכנות האנרגיה הבין לאומית מספר ש"לפי התיאוריה הכלכלית הנורמלית שלנו וההיסטוריה של הנפט, יש שתי השלכות ברורות לעלייה במחירים. העלייה במחירים מביאה לירידה בביקוש ולעלייה בהיצע. לא הפעם."
על פי אנליסטים מברקליס קפיטל, נראה שתפוקת המדינות שמחוץ לאופ"ק הולכת ל"שום מקום". על פי גולדמן סאקס, הצמיחה בתפוקת הנפט של מדינות אלו אינה מובנת מאליה.
סוף סוף גם מדברים בגלוי על הירידה בקצבי השאיבה. על נורווגיה, בה תפוקת הנפט צנחה ב-5% מאז השיא ב-2001, ובריטניה שצנחה בלא פחות מ-43% (!) תוך 8 שנים. שדה הנפט העצום פרודהו ביי שבאלסקה ירד ב-65% (!) תוך שני עשורים. שדה הנפט הגדול במקסיקו, קנטארל, עבר גם הוא לירידות, ונראה כי המדינה תפסיק לייצא כליל תוך 5 שנים (כיום היא היצואנית השנייה בגודלה לארה"ב).
מאי, 14 – דווקא כשמחיר הנפט חצה את ה-120 דולר – תעשיית הנפט הרוסית בצרות
הנה נתון מהמם – בשבע השנים האחרונות, כ-80% מהגידול בתפוקת הנפט מחוץ לאופ"ק הגיע מרוסיה בלבד. ואולם באפריל נכנסה תפוקת הנפט הרוסית לחודש רביעי ברציפות של ירידות. לאוניד פדון, סגן נשיא בחברת הנפט הרוסית לוקאויל, אומר כעת בגלוי כי תפוקת הנפט הרוסית לעולם לא תעלה על 10 מיליון חביות ליום. אסטרטגית השאיבה ברוסיה של העשור האחרון התמקדה בעיקר בסחיטת המיץ השחור משדות נפט ישנים, שקרסו יחד עם ברה"מ בסוף שנות ה-80. באופן זה הוגדלה תפוקת הנפט הרוסית מ-6 ל-10 מיליון חביות ליום, ורוסיה נהפכה ליצרנית השניה בגודלה בעולם, אחרי ערב הסעודית. אולם כעת, חוק התשואות הפוחתות (Law of diminishing returns) מגיע גם לשם, ופדון בעצמו טוען כי שדות הנפט של מערב סיביר הגיעו למגבלה הטבעית שלהן. כמובן שלכל זה לא תורמים היחס הקשוח של הקרמלין להשקעות זרות, והמיסוי הכבד על התעשייה, אבל גם כאן, אפשר לראות דרך ענני הנתונים את האמת הפשוטה (והמטרידה) – יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם מתקרבת בצעדי ענק לשיא התפוקה.
מאי, 20 בועת הנפט שלא היתה
וגם: ההוצאה על חיפושי נפט של חברות אנרגיה תזנק ל-99 מיליארד דולר ב-2008 – פי ארבעה מאשר ב-2000.
בדיוק כפי שנחזה בעבר, המעבר מנפט איכותי וקל להשגה לנפט מאיכות ירודה ושקשה להשיגו גובים מחיר יקר. פרויקטים לשאיבת נפט הופכים יקרים יותר ויותר, כשתופעה זו משקפת בעצם את העלייה בהוצאות האנרגיה של התהליך. אולם יש עוד כברת דרך לעבור לפני שהמחיר (הכלכלי) יהפוך את העסק ללא כדאי. כיום מושקעים כ-18$ להפקת חבית, לעומת 4$ בלבד בשנת 2000. השאלה המענינת היא מתי העלות האנרגטית של הפקת חבית אחת תעלה על הרווח האנרגטי מאותה חבית. ראו גם ערך EROEI או EROI באקוויקי.
מאי, 21 – "העניים יאלצו לוותר על חשמל"
"אם לא ישתנה דבר בדרך שבה אנו מתייחסים לאנרגיה ומחלקים אותה, בעוד כמה שנים נמצא עצמנו בפני שוקת שבורה" – כך אומר ג'ון קגן, הנציג הישראלי של הארגון הבינלאומי ASPO (האגודה לחקר שיא תפוקת הנפט), לרגל פסטיבל הסרטים אקולנוע לקולנוע סביבתי, שנפתח בשבוע שעבר.
"מדינות העולם מגיעות לשיא תפוקת הנפט שלהן, ולכן עליות מחירי האנרגיה בשנתיים האחרונות הן רק סימן לבאות", קובע קגן. "המחירים ימשיכו לעלות בהתמדה. בעבור חלק גדול מן האוכלוסייה, השימוש ברכב פרטי ייהפך ליקר מכדי שיוכל להרשות זאת לעצמו, גם אם תפותח תשתית לכלי רכב מונעים בחשמל. מחירי הטיסות ימשיכו לעלות, ומספר הנוסעים בהן יירד. כך גם כמות האנשים שיוכלו להרשות לעצמם לשלם את חשבון החשמל. התוצאה תהיה שמעגל העוני יתרחב מאוד". לדברי קגן, "אנחנו חיים בעולם שבן לכל בעיה יש פיתרון, ולכן לאנשים קשה לתפוש שבעיית האנרגיה אינה פתירה. מחירי הנפט הכפילו עצמם ב-2002-2004, ובשנתיים האחרונות הם עולים באופן חסר תקדים. הנפט ככל הנראה לא יגמר, אבל בסופו של דבר כל צורות האנרגיה – גם האלטרנטיביות שעליהן מרבים לדבר כיום – יעלו הון רב, ורק מתי מעט יוכלו להרשות אותן לעצמם."
מאי, 22 – ישראל יכולה להוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת
בביקורו בארץ אמר אל גור כי בנגב יש פוטנציאל גדול להפקת אנרגיה סולרית. בתוך כך, בן אליעזר מתעתד להציג תוכנית להתיעלות אלטרנטיבית. נקווה לטוב.
מאי, 23 – מחיר הנפט זינק לשיא של יותר מ-135 דולר לחבית
על פי אנליסטים, ישנו קונצנזוס כי מחיר הנפט עשוי להגיע השנה ל-200 דולר. בתוך כך, ה-IEA סוף סוף מתחבר למציאות. לאחר שנים של התכחשות, הודיעה הסוכנות כי תחתוך בחדות את תחזיתה לתפוקת הנפט העולמית. הדו"ח יתפרסם רק בנובמבר. ה-IEA התפרסמה לרעה, כשהודתה לפני כשנתיים שתחזיותיה לגידול בהיצע מבוססות על תחזית לגידול בביקושים – ראיית עולם כלכלית ניאוקלאסית של ממש. במקביל, אנחנו שומעים על לא פחות מ-24 חברות תעופה שפשטו רגל בששת החודשים האחרונים עקב מחירי הדלק הגואים. כעת אמריקן איירליינס מתכוונת לקצץ אלפי משרות ולהקטין את מספר הטיסות כדי לשרוד בסביבת המחירים החדשה.
יוני, 6 30 מיליארד חביות נפט ב-6 טריליון דולר
העלות של פיתוח שדה הנפט הגדול שהתגלה ב-2007 מול חופי ברזיל עשויה לזנק לשיא של 240 מיליארד דולר – 100 מיליארד דולר יותר מעלות הפיתוח של שדה הנפט היקר ביותר כיום.. הנפט, שמצוי תחת 10 ק"מ של מים וקרקע סלעית, יהפוך את ברזיל לאחת מעשר יצרניות הנפט הגדולות בעולם.
אין ספק שאלו חדשות טובות למי שיגרוף את המזומנים – כ-6 טריליון דולר על פי הערכות נוכחיות. אך מה לזה ולשיא תפוקת הנפט? עם צריכה שנתית של 31 מיליארד חביות, כל השדה הענק הזה הוא שווה ערך לשנה אחת בלבד של צריכה גלובאלית. אך גם את זה הוא יספק. זאת משום שתחילת ההפקה ממנו מתוארכת לעוד 20 שנה (!!) עקב המורכבות העצומה של הפרוייקט – עד אז כבר נצטרך עוד 10 או 15 שדות כאלו רק בשביל לפצות על הירידה בתפוקה הקיימת.
מחאה חובקת עולם בעקבות עליית מחירי הבנזין
nrg מעריב
דפנה ורדי,רוני בר וסוכנויות הידיעות | 30/5/2008 6:13
"הדלק מתייקר, העולם בוער: מהומות באינדונזיה, הפגנות בצרפת, חסימות כבישים בבריטניה… גם בסין לא מתאוששים. בימים האחרונים תחנות דלק רבות נאלצות להיסגר לאחר שאזל הבנזין."
מחר בסינמטק תל אביב יש את הסרט “Crude Impact”
ההקרנה בשעה 16:30, עם הקדמה קצרה של ASPO Israel.