יש הרבה אופטימיות בימים אלה עקב תגליות הגז (מאגרי תמר ודלית) מול חופי חיפה. מיקום מאגרי הגז מסומן במפה של חברת נובל, אחד השותפים, והועתק למטה. כתבות בעברית מדווחות על פוטנציאל בר-ההפקה של 180 מיליארד מ"ק (BCM) . באנגלית הדיווחים שמרנים יותר ומדברים על 190 BCM (או 6.7 tcf) ככמות הגז הגולמי, כאשר בדרך כלל לא מפיקים יותר מ-70% מהכמות הגולמית. לכאן או לכאן, יש הרבה גז במיוחד ביחס לצריכת הגז של ישראל היום, שמסתכם בכ-4 BCM לשנה. אם נפיק את הגז בקצב של 4 BCM לשנה, ולא נגדיל את הצריכה, הגז יספיק לנו ליותר מארבעים שנה. אבל כמובן יש תוכניות להגדיל את השימוש. אם נחליף את כל תחנות הכוח המתבססות על פחם בתחנות מבוססות על גז, נצרוך 18 BCM לשנה, ואם גם נמשיך להגדיל את הצריכה ב-3% לשנה כהרגלינו, 180 BCM לא יספיקו אפילו לשמונה שנים. אם היינו גם מנסים במשך שמונה השנים האלה לעבור למכוניות חשמליות, זרימת הגז מים התיכון היתה נגמרת כבר אחרי שש שנים. ואז מה נעשה?
בקיצור העצמאות האנרגטית נראת לי כהכנה ל “BOOM” כלכלי שאחריו יבוא ה “BUST”.
אבל לא לדאוג, לאירנים עוד ישאר גז שאולי ימכרו לנו…
