ביום רביעי האחרון, ה-2 לינואר 2008, נרשם שיא היסטורי: במהלך המסחר התוך יומי, נסגר חוזה אספקת נפט בבורסת הסחורות שבניו יורק, תחת תג המחיר הפנומנאלי של 100 דולרים. בכך הגיע לקיצו עידן המחירים הדו ספרתי. ביום שישי השיא הטרי נשבר שוב, עם מחיר של 100.05 דולרים החבית.
חשיבותו של רף ה-100 היא בהיותו מחסום פסיכולוגי, מעין תקרה שמגבילה את המחיר. אולם, מרגע שנחצה הקו ו'נשברה' התקרה, המחסום (הפסיכולוגי) חדל מלתפקד ככזה, והשוק מקבל את רמות המחירים החדשות של 100$+ כטבעיות.
כל דיון בסיבות למצב חייב לכלול את צמצום היקף האספקה, שנובע מההדלדלות הטבעית של שדות הנפט בעולם, בשעה שאנו מחליקים מעבר לפסגת התפוקה העולמית. זהו כנראה ההסבר היסודי והעיקרי לזינוק, כמעט בשיעור של פי 10(!) מאז סוף שנות ה-90'.
יש לציין שממשלת ארה"ב סירבה לפתוח בתגובה את מאגרי החירום, צעד שהיה מקטין את הלחץ על צד ההיצע, ומוריד את המחירים. האיחוד האירופי סירב אף הוא לפתוח את מאגרי החירום של 27 חברותיו. ולסיום, בכירים באופ"ק הודיעו כי הארגון יוכל לעשות מעט בכדי לעצור את עליות המחירים.
להלן קישורים לדיווחים ב-CNN, ב-Bloomberg וב-Reuters:
http://www.youtube.com/watch?v=lU94HS8_AUo
