שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel

מאת דפנה מאור, הארץ 19.04.08
(או עמי גינזבורג ?)
מחירי החיטה, התירס, הסוכר והאורז זינקו בעשרות אחוזים בתוך כמה חודשים – ויצרו מחסור במזון במדינות באסיה; אם אתם חושבים שזו רק הבעיה של תושבי העולם השלישי, כדאי שתבדקו טוב את חשבונות המכולת שלכם.

שוו בנפשכם כי הדבר הנחוץ ביותר לקיום הבסיסי של כמעט מחצית מבני האדם בעולם היה מתייקר ב-50% תוך שבועיים. אין צורך להפעיל יותר מדי את הדמיון. בתחילת החודש זה קרה באמת…

ייתכן שהפתרון למחיר המזון שבצלחתנו מצוי דווקא במיכל הדלק שלנו. אחד הגורמים להתייקרות התבואה הוא הביקוש הגובר לאתנול – דלק ביולוגי המיוצר מקני סוכר, תירס ויבולים אחרים. העובדה כי תעשיית האתנול מתחרה בספקי המזון על רכישת דגנים תורמת במידה ניכרת להתייקרותם, ויוצרת לצד הנפט המתייקר עוד אויב אנרגטי לכלכלה העולמית. לאור הלחץ הכפול שמופעל כיום על מדינות העולם – התלות במדינות המייצאות נפט מצד אחד וגזילת המזון לצורך ייצור אתנול מצד שני – ייתכן שסוף סוף תיפרץ הדרך למציאת אנרגיה חלופית נקייה, שאינה גובה מהעולם מחיר כה כבד.

לכתבה המקורית בהארץ.

הנה כתבה שהופיעה בשלישי שעבר באתר הדה מרקר. למיטב ידיעתי, לא זכתה הכתבה לעלות לדפוס.
——————————————————

15.4.2008 נמרוד הלפרן, מתוך עיתון הדה מרקר.

תפוקת הנפט של רוסיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, ירדה ברבעון הראשון של השנה – לראשונה זה עשור – והגבירה בכך את החששות כי שוק הנפט העולמי הגיע לשיא תפוקתו. תפוקת הנפט של רוסיה ברבעון הראשון של השנה הסתכמה בממוצע ב-10 מיליון חביות ביום, ירידה של 1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מסרה היום סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA).

הירידה בתפוקת הנפט של רוסיה, אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, מצטרפת לשורה של גורמים – בהם נסיקת הביקוש הגלובלי ל"זהב השחור", התייקרות עלויות הפקת הנפט וחוסר יציבות פוליטית במדינות עתירות נפט – אשר הזניקו את מחירה של חבית נפט מ-30 דולר ליותר מ-110 דולר בתוך ארבע שנים.

עם זאת, צופה סוכנות האנרגיה הבינ"ל כי תפוקת הנפט של רוסיה תתאושש בהמשך השנה, ותרשום בשנת 2008 כולה גידול של 0.8% לעומת השנה הקודמת. זאת לעומת גידול ממוצע של 2.5% בתפוקה במהלך שלוש השנים האחרונות, ושיעור צמיחה גבוה אף יותר בשנים שקדמו לכך. משרד האנרגיה של רוסיה צופה צמיחה של 1.8% בתפוקה השנה.

דו"ח שפירסמה בחודש שעבר סיטי (לשעבר סיטיגרופ) צופה כי תפוקת הנפט של רוסיה עתידה לגדול ב-1.5 מיליון חביות ביום עד שנת 2012. עם זאת, הזהירה סיטי כי "אין לראות עוד כמובנת מאליה את הצמיחה בתפוקת הנפט של רוסיה".

תפוקת הנפט של רוסיה קרסה לאחר התפרקות ברית המועצות, אולם החלה להתאושש בשנת 1999. תפוקת הנפט של המדינה זינקה מ-6 מיליון חביות ביום בשנת 1996 ל-10 מיליון חביות ביום בשנה שעברה, לפי נתוני IEA. באותה תקופה גדלה תפוקת הנפט של סעודיה, יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם, מ-7.9 מיליון חביות ביום ל-8.5 מיליון חביות בשנה שעברה.

ארגון אופ"ק אחראי על יותר משליש מתפוקת הנפט בעולם, אשר הסתכמה ב-87 מיליון חביות ביום ברבעון הראשון של 2008, לפי נתוני IEA. מרבית האנליסטים צופים כי ביקוש הנפט העולמי יגיע ל-100 מיליון חביות ביום עד שנת 2015.

האפשרות לירידה בתפוקת הנפט של רוסיה, באא לאחר שתפוקת הנפט של המדינות שאינן חברות בארגון אופ"ק נותרו כמעט ללא שינוי מאז שנת 2005, על רקע ייקור עלויות הקידוח בשל מיקומם הנידח יחסית של שדות חדשים. יתר על כן, למרות נסיקת מחיר הנפט – שלפי הערכות מסוימות עשוי להגיע בעתיד הלא רחוק לרמה של 200 דולר לחבית – לא נרשם גידול בתפוקת מדינות אלו.

התדלדלות שדות נפט של יצרניות נפט גדולות דוגמת בריטניה, נורווגיה ומקסיקו, חיזקה בשנים האחרונות את ההערכות כי העולם הגיע לשיא תפוקת הנפט. בה בעת, מדינות שתפוקתן ממשיכה לצמוח, עומדות בפני עלויות קידוח גבוהות יותר. כך למשל, עלות הפקת חבית נפט בקנדה, אשר נהנית מגידול בתפוקתה הודות להשקעות עצומות בדלק כבד במחוז אלברטה, עולה כעת על 65 דולר, לפי הערכות מסוימות.

סוגיית שיא תפוקת הנפט עלתה בראשונה לאחר שהגיאולוג מ. קינג יוברט הראה במחקר לפני 50 שנה כי תפוקתם של שדות נפט או מדינות הולכת וגדלה מדי שנה, עד שהיא מגיעה לשיא – פחות או יותר בשלב שבו מחצית מהעתודות נוצלו. מנקודת אל-חזור זו הולכת ומתכווצת התפוקה עד לאפס. תחזיתו של יוברט כי תפוקתה של ארה"ב תגיע לשיא ב-1970 התממשה בדיוק מפליא, ומאז הגיעו מדינה אחר מדינה בעולם לשיאי תפוקה.

בעשור החולף נרשמה ירידה בתפוקתן של יותר משני שליש מיצרניות הנפט הגדולות בעולם, ובכלל זה למעלה ממחצית מדינות אופ"ק. התפוקה העולמית של נפט "רגיל" – ללא נפט כבד, קידוחים ימיים עמוקים ובקוטב ונוזלי גז טבעי – כבר הגיעה לשיאה ב-2004, לפי נתוני האיגוד לחקר שיא תפוקת הנפט והגז (ASPO), ויותר ויותר מומחים גורסים כי נקודת השיא בתפוקה העולמית הגיעה.

ההשלכות הכלכליות של שיא תפוקת הנפט עשויות להיות הרבה מעבר להתייקרות מחירי הדלק. הזמינות היחסית של הנפט, והקלות שבה ניתן לזקק אותו, יוצרת עודף אנרגיה – היינו פער בין כמות האנרגיה המופקת מנפט לבין כמות האנרגיה הנדרשת כדי לשאוב אותו ולזקקו. עודף אנרגיה זה מבטיח את קיומם של מאפיינים רבים של אורח החיים המודרני, בהם ניוד סחורות בעלות נמוכה, תהליכי פרוור עירוניים והעסקת חלק קטן מכוח העבודה בייצור מזון עבור מרבית הציבור המועסק בשירותים ובייצור. מצב זה עשוי להשתנות בעקבות שיא התפוקה, שאחריו תידרש השקעה גדולה יותר של אנרגיה בייצור כל חבית נפט – דבר שיצמצם את כמות אנרגיה המופנית לתפעול מגזרים אחרים של הכלכלה.

נכון להיום, אין בנמצא דלקים חלופיים שמייצרים עודף אנרגיה גדול יותר מזה של הנפט. בשל כך צפוי שיא תפוקתו להיות שונה משיאי תפוקה קודמים, אשר בישרו על המעבר משימוש בעץ לפחם והמעבר מפחם לנפט, ושבעקבותיהם נרשם גידול בעודף האנרגיה הודות ליעילות גבוהה יותר של מקורות האנרגיה החדשים. סוף עידן הנפט יסמן את סופה של מגמה זו, ויעמיד את האנושות בפני מבחן שטרם ידעה כמותו.

לכתבה המקורית בדה מרקר.

משחק וידיאו חדש שיצא לשוק לאחרונה מתאר את כדור הארץ בשנת 2024, לאחר שיא תפוקת הנפט.

בטריילר מדהים ביופיו (לפחות עבור אלו שלא נגעו במשחק מחשב מאז שמריו יצא לחנויות), מתוארת השתלשלות הארועים, החל ב-2008:
מחירי אנרגיה מאמירים, שגוררים עימם את מחיר המזון, מה שגורם בתורו לתרעומת ציבורית שהופכת לאנרכיה של ממש, שעה שההמונים משוועים ללחם. בסופו של דבר, נוצרות מגה קואליציות – ארה"ב ואירופה מצד אחד של המתרס, סין ורוסיה מן הצד השני. המטרה: שדות הנפט העשירים של הים הכספי.

בקיצור, תמונת יום הדין האולטימטיבית של רואי השחורות של ימינו. המשחק עצמו הוא כנראה עוד גרסה, גם אם קצת יותר משוכללת, למלחמת הכל בכל בחלל תלת מימדי משופע דם ועשן.

אני מוצא עצמי מרותק, כל פעם מחדש, מהדרכים הנפתלות שבהן האמת (הלא פשוטה שאתר זה עוסק בה) מפעפעת דרך קליפות ההגנה המרובות בהן מתעטפת תודעת ההמונים. במקרה הזה היא מתלבשת בצורת הפנטסטי, המשחק, בזירת קרב מדומה, מה שמנטרל אותה מעימות חזיתי עם הרציונאל המתכחש, ומכניס אותה היישר למרכז ההנאה (אם באמת יש דבר כזה).

בכל אופן, למשחק קוראים Frontlines: Fuel of War, ואת הטריילר ביוטיוב ניתן לראות אם תלחצו כאן.

בשבוע האחרון כיכב הזהב השחור בכותרות מדורי הכלכלה, לאחר ששבר שיא אחר שיא, וחוזר חלילה. במקביל, מאבד הדולר את מעמדו כמטבע דומיננטי בשווקים, במגמה שמאיצה אף יותר את עלית מחירי הנפט. מספר כתבות מהדה מרקר מהשבועיים האחרונים:

————————————————————-

מחיר הנפט הגולמי הגיע לשיא של כל הזמנים – גם במונחים ריאליים
03:14 | 05.3.2008 הארץ

מחיר הנפט הגולמי עלה ביום שני לשיא כל הזמנים – הן במונחים נומינליים והן במונחים ריאליים. אף כי בשבועות האחרונים נרשם כמעט מדי יום שיא במחיר הנומינלי של הנפט – כלומר, במחיר הנקוב בדולרים – המחיר הריאלי, המשקף את כוח הקנייה של הדולר, עוד לא שבר את השיא שנרשם בתחילת שנות ה-80.

במהלך יום המסחר הגיע בניו יורק מחיר החוזים על הנפט הגולמי מסוג Light Crude למסירה באפריל לשיא של 103.95 דולר לחבית. השיא הריאלי הקודם נקבע באפריל 80', אז היה מחיר הנפט 39.5 דולר לחבית, סכום המשקף במונחים דולריים של היום מחיר של 103.8 דולר לחבית. השיא הריאלי הקודם החזיק מעמד כמעט 28 שנים. בסוף המסחר ביום שני נקבע מחיר הנפט הגולמי על 102.45 דולר לחבית, אך אתמול הספיק הנפט לרדת בכ-2.5% עד שעות הערב, וירד מתחת לרמה של 100 דולר לחבית.

לכתבה בדה מרקר.
————————————————————-

"מחיר הנפט עשוי לזנק ל-200 דולר לחבית"
04:00 | 10.3.2008 הארץ

אנליסטים בבנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריכים כי מחיר הנפט, אשר הגיעו ביום שישי לשיא של 106.49 דולר לחבית בבורסת הסחורות של ניו יורק, עשוי לזנק בעתיד הלא רחוק לרמה של 200 דולר לחבית – כך דיווח האתר MarketWatch.

לפי גולדמן סאקס, מחיר הנפט צפוי לעמוד על רמה של 95 דולר לחבית בסוף השנה הנוכחית, לעלות לרמה של 105 דולר לחבית ב-2009, ולטפס ל-110 דולר לחבית עד סוף 2010. הקצה הגבוה של הטווח בתחזית הנפט של גולדמן סאקס, שעודכן כלפי מעלה ב-15 דולר בעקבות הזינוק האחרון במחירי הנפט, מגיע ל-135 דולר לחבית. עם זאת, אנליסטים רמזו כי מחירי הנפט עשויים לעלות השנה לרמה גבוהה בהרבה.

באחד התרחישים האפשריים שציינו האנליסטים, כלכלת ארה"ב תתאושש מהמיתון הנוכחי והצמיחה האמריקאית תתחדש במהירות. מלאי הנפט העולמי יוסיף לעמוד על רמתו הנוכחית, אולם במקרה של אי יציבות פוליטית או אסון טבע, עשויות חלק מיצרניות הנפט להוריד את התפוקה – ומחיר הנפט עלול לזנק במהירות לרמה של 150 או אפילו 200 דולר לחבית.

האנליסטים בגולדמן סאקס, בהם קווין קוך, ארג'ון מורטי ומישל דלה ויגנה, ציינו כי מחירי הנפט עלו על תחזיותיהם מ-2005, אז צפו כי מחיר הנפט יעלה ל-50-105 דולר לחבית עד שנת 2009. "תיארנו את הקצה הגבוה של הטווח כתוצאה אפשרית של מתיחות גאופוליטית, אולם מחירי הנפט הגיעו ל-100 דולר לחבית ללא מתיחות משמעותית", ציינו האנליסטים.

לכתבה בדה מרקר.
————————————————————-

מה עושה אל על כשהנפט ב-108 דולר?
09:02 | 12.3.2008 יורם גביזון

מחיר הדלק עלה באחרונה לשיא ריאלי של 108 דולר לחבית, מה שגרם להרעה נוספת בסביבתה העסקית של חברת אל על.
חברת התעופה שבשליטת משפחת בורוביץ' סבלה בשנה האחרונה מהחרפת התחרות בחברות תעופה סדירות, מכניסה של חברות תעופה זולות שמשווקות כרטיסים במחירים נמוכים ומספקות שירות ברמה דומה ומקריסה בשער הדולר שהגדילה את הוצאות השכר של החברה במונחים דולריים.

הגורם העיקרי שאיפשר לחברה להציג תוצאות כספיות טובות היה הצמיחה של הכלכלה העולמית שייצרה ביקושים לטיסות גם כאשר מחיר הדלק טיפס במהלך 2007. התנועה בנמל התעופה בן גוריון צמחה ב-14% בינואר-ספטמבר 2007 לעומת התקופה המקבילה ב-2006 למרות עלייה של 4% במחיר הדלק באותה תקופה.

עוצמת ההאטה בכלכלה העולמית והשפעת העלייה המתמשכת במחיר הדלק הסילוני על הביקושים יהיו, על כן, גורמי המפתח לתפקודה ולתוצאותיה של אל על בטווח הנראה לעין.

אל על מציינת כי כל עלייה של סנט במחיר של גלון דלק סילוני מגדילה את הוצאותיה ב-2.8 מיליון דולר לשנה.

מדיניות החברה היתה להגן על מחירי הדלק הסילוני שתצרוך בשנתיים הקרובות, כך שבתחילת התקופה היא מגנה על עצמה מפני עליית מחירי הדלק לגבי לא יותר מ-80% מהכמות שתצרוך, ואילו בסוף התקופה היא מגנה על לפחות 20% מהכמות.

ההגנות איבדו בהדרגה את יעילותן, ועל כן נדרשת התאמה של מחיר כרטיסי הטיסה, העמקת ההתייעלות ואופטימיזציה של קווי התעופה של החברה.

אל על העלתה מתחילת 2008 את מחיריה בשיעור מצטבר של 7.5%, אך לא בכל קו ניתן להעלות את המחירים, בשל רמת התחרות.

לכתבה בדה מרקר.
————————————————————-

מחיר הנפט נסוג מרמת שיא – נסחר ב-108.52 דולר לחבית
10:01 | 12.3.2008 הדר תדמור

מחיר הנפט הגולמי נסוג מעט מרמת שיא של כל הזמנים אותה רשם אתמול. מחיר הנפט הגולמי נסגר אתמול בשיא זה היום החמישי ברציפות, במחיר של 108.75 דולר לחבית, לאחר שהתקרב במהלך המסחר לרמה של 110 דולר לחבית. במהלך המסחר נסק מחיר החוזים לשיא תוך יומי של 109.72 דולר לחבית.

כעת נסחרים החוזים על הנפט למסירה בחודש אפריל ברמה של 108.52 דולר לחבית במסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות של ניו יורק. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) הורידה אתמול את תחזית הביקוש העולמי לנפט לשנת 2008, זה החודש השני ברציפות, על רקע הערכות כי צפויה ירידה בביקוש בארה"ב ובאירופה בעקבות נסיקת מחירי "הזהב השחור".

IEA הורידה את תחזית הביקוש הגלובלית ב-80 אלף חביות ליום לרמה של 87.54 מיליון חביות ליום. זאת בהמשך להורדה של 200 אלף חביות בחודש שעבר. "כלכלת ארה"ב מראה סימנים של המשך ההאטה הכלכלית, והדבר מכביד על הביקוש לדלק", נאמר בהודעת IEA.

תנאי מזג האוויר הקלים יחסית שנרשמו באירופה בחודש ינואר תרמו גם הם לירידה בביקוש לנפט ולמוצרי נפט. עם זאת, העלייה בביקוש בסין ובחלק ממדינות מזרח התיכון פיצתה במעט על ההאטה באירופה ובארה"ב.

מחיר הנפט הגולמי שבר שיאים בשבוע שעבר לאחר שארגון אופ"ק, האחראי על 40% מתפוקת הנפט העולמית, החליט שלא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקתו, ועל רקע ירידה מפתיעה במלאי הגולמי בארה"ב.

מחיר הנפט הגולמי שבר בשבוע שעבר גם את השיא הריאלי (מותאם אינפלציה) שרשם בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, בעקבות המהפכה האיסלאמית באיראן. נסיקתו בשנים האחרונות של מחיר הנפט, אשר לפי הערכות מסוימות עשוי להגיע בעתיד הלא רחוק לרמה של 200 דולר לחבית, באה גם על רקע חששות מפני הגעת העולם לשיא תפוקת הנפט.

לכתבה בדה מרקר.
————————————————————-

מחירי הדלק בארה"ב הגיעו לשיא של כל הזמנים
10:12 | 12.3.2008 סוכנויות הידיעות

מחיר הבנזין בארה"ב הגיע היום (ג') למחיר שיא של 3.227 דולר לגלון בממוצע, עולה מסקר של חברת AAA. הדלק הגיע למחיר זה פעם אחת בעבר, ב-24 במאי 2007. מחיר הדיזל הגיע גם הוא לשיא של 3.848 דולר לגלון.

העלייה במחירי הדלק נרשמת בעקבות העלייה במחירי הנפט, שנסגר אתמול בשיא זה היום החמישי ברציפות, במחיר סגירה חדש של 108.75 דולר לחבית, לאחר שהתקרב במהלך המסחר לרמה של 110 דולר לחבית.

החוזים על הנפט הגולמי למסירה באפריל נסגרו במחיר של 108.75 דולר לחבית – מחיר הסגירה הגבוה מעולם – לאחר עלייה של 85 סנט, או 0.8%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. במהלך המסחר נסק מחיר החוזים לשיא תוך יומי של 109.72 דולר לחבית.

לכתבה בדה מרקר.
————————————————————-

מחיר הנפט לחבית ננעל בעלייה של 1.1% ל-109.93 דולר לאחר שחצה לראשונה את רף ה-110 דולר
21:06 | 12.3.2008 אשר שכטר

מחיר הנפט ננעל היום בשיא סגירה של 109.92 דולר לחבית בבורסת הסחורות של ניו יורק, לאחר שחצה לראשונה במהלך המסחר את רף 110 הדולרים לחבית בעקבות היחלשות הדולר לשפל חדש מול היורו, שהגדילה את הביקוש לסחורות.

הדולר נגע היום בשפל חדש של 1.5526 מול היורו, רמתו הנמוכה ביותר מול המטבע האירופי מאז הושק ב-1999, על רקע אזהרותיהם של בנקים מובילים כגולדמן סאקס (-0.04% , 163.01) וסיטי (-1.3% , 21.21) כי תוכנית הזרמת ההון שהציע הבנק הפדרלי בארה"ב לבנקים לא תצליח לחלץ את שוקי האשראי מהמשבר אליו נקלעו. מדד הדולר נפל לשפל של 72.45 נקודות.

הבנק הפדרלי הודיע אתמול על כוונתו להלוות אג"ח ממשלתיות אמריקאיות בשווי של 200 מיליארד דולר בתמורה לאג"ח מגובות משכנתאות אשר ישמשו כעירבון. שוויין של אג"ח אלו צנח באחרונה, לאחר שלווים לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתא שלהם.

בעקבות היחלשות הדולר, רשם מחיר החוזים על הנפט הגולמי מסוג Light Crude למסירה באפריל עלייה של 1.1% ל-109.92 דולר לחבית, לאחר שנגע מוקדם יותר בשיא של 110.20 דולר לחבית. מחיר הנפט מסוג ברנט, הנסחר בלונדון, עלה ב-1% ל-106.28 דולר לחבית, לאחר שנגע מוקדם יותר בשיא של 106.40 דולר לחבית. בשנה האחרונה זינק מחיר הנפט ב-86%.

מוקדם יותר רשם מחיר הנפט ירידה חדה, לאחר שמשרד האנרגיה האמריקאי דיווח על עלייה חדה מהצפוי במלאי הנפט השבועי בארה"ב. מלאי הנפט בארה"ב עלה ב-6.8 מיליון חביות בשבוע שהסתיים ב-7 במארס ל-211.6 מיליון חביות, לעומת תחזית הכלכליות לעלייה של 1.68 מיליון חביות במלאי הנפט השבועי.

לכתבה בדה מרקר.

בשעה טובה התפרסמה כתבה בהארץ, שכל כולה מוקדשת למשבר האנרגיה שכולנו ממתינים לו בלית ברירה. רק הסתייגות קלה: לא אמרתי דבר וחצי דבר על חזרה לתקופת האבן, או על אימוץ חיים נטולי נפט, אבל זה לא מנע מדברים אלו להופיע בראש הכתבה. בכל אופן, תודה רבה לכתב העיתון עפרי אילני שהכין את הכתבה החשובה הזו.

לכתבה בעברית

לכתבה באנגלית (מתורגמת)
————————————————————————-

בחזרה לתקופת האבן
מאת עפרי אילני

אורח החיים המודרני, כמו גם הכלכלה העולמית, מבוססים כולם על הזהב השחור, וכמו כל דבר טוב גם הוא צפוי להיגמר, ודי בקרוב. עכשיו, כמה אנשים בישראל ובעולם שכבר אימצו לעצמם חיים נטולי-נפט, מנסים לשכנע את האנושות שהמשבר כבר כאן

איך ייראו החיים בעוד עשר שנים? רוב בני האדם מתכננים את מהלכיהם על בסיס ההנחה שהחיים בסוף העשור הבא ייראו פחות או יותר כמו החיים היום. ירון הוכמן, לעומת זאת, מחזיק בעמדה שונה. "בעוד עשר שנים, האנושות תהיה עסוקה בעיקר בעניין אחד: למצוא דרכים להסתדר בלי נפט, ובכל זאת להמשיך לעשות את רוב הדברים שאנחנו עושים היום", הוא אומר. לדבריו, "כל הזמן שואלים מתי הנפט ייגמר, אבל זאת לא השאלה הרלוונטית. השאלה היא מה הנקודה שבה התפוקה העולמית תתחיל לרדת, ותקטן כל יום. והרגע הזה יגיע בקרוב. קיבלנו במתנה מאגר אדיר של אנרגיה, אבל עוד מעט נצטרך לחשוב איך מסתדרים בלעדיו".

הוכמן, בן 26 מירושלים, למד ביולוגיה באוניברסיטה, אבל עוסק כיום בגינון. התפנית בחייו חלה לפני כשלוש שנים, כשהבין את קיצוניותו של השינוי שיחול בקרוב בחיי כולנו. "העלייה הנמשכת במחירי הנפט בעולם אינה זמנית או מקרית",

הוא כותב בבלוג שלו, peakoil.org.il, היחיד בעברית המוקדש לסוף עידן הנפט. "העולם עומד בפני מאורע היסטורי, חסר תקדים בהיקפו ובהשלכותיו על המין האנושי… אנו נמצאים כעת בתקופת הדמדומים של העידן המודרני".

לדברי הוכמן, התובנות האלה גרמו לו להכין "תוכנית ב'" לחייו. "כשהתחלתי לקרוא על הידלדלות מקורות הנפט זה באמת טילטל אותי. זה היה רגע של התפכחות", הוא אומר. "ברגע שאתה קולט את הרעיון שהנפט מתכלה, אתה מגלה כל יום עוד היבטים של השינוי שהולך להיות. נפט הוא החמצן של הציוויליזציה שלנו. כל המערכות שמסביבנו מבוססות עליו כמעט לחלוטין. כולנו התמכרנו לחיים שמבוססים על משאב שהולך ומתכלה. עדיף לא לחכות שהסם הזה ייגמר, אלא לנסות קודם להיגמל ממנו. כל מה שנעשה יהפוך את החיים ליותר קלים".

סופו של עידן

אז האם עידן הנפט אכן עומד להיגמר? היום שבו תכלה הטיפה האחרונה של הנפט בכדור הארץ עדיין אינו נראה באופק. אלא שמשבר האנרגיה בצורתו החמורה לא יחכה לרגע הזה, אלא יתחיל עשרות שנים לפני כן. הבעיות האמיתיות יתעוררו בנקודה שבה תפוקת הנפט העולמית תגיע לשיאה, ותתחיל לרדת. ברגע זה, ייגמר עידן הנפט הזול בהיסטוריה האנושית. בכל יום, יוכל להגיע פחות דלק להתניע את גלגלי הכלכלה העולמית. זאת בשעה שהמבנה הנוכחי של הכלכלה הגלובלית מבוסס דווקא על צמיחה מתמדת, שדורשת כמויות גדלות והולכות של אנרגיה. וכך, אזורים מתרחבים והולכים בעולם ינותקו ממקורות האנרגיה.

"קצב הגילוי של הנפט הולך ופוחת, והנפט במאגרים שמתגלים הוא קשה להפקה", אומר הפרופסור שמעון פיינשטיין, מומחה לגיאוכימיה של נפט וגז מאוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, "ברור שמאגרי הנפט מידלדלים, השאלה היא רק כמה מהר זה יקרה". למרבה הצער, המידע בנושא רמות תפוקת הנפט נתון לאין ספור מניפולציות. משרד האנרגיה האמריקאי חוזה ששיא תפוקת הנפט יגיע "קרוב יותר לאמצע המאה הנוכחית מאשר לתחילתה". אלא שגיאולוגים רבים טוענים שנקודת השיא קרובה בהרבה. יש הסבורים ששיא התפוקה כבר מאחורינו, ודעיכתה של ציוויליזציית הנפט התחילה למעשה לפני כשנתיים. מכאן ואילך, המחיר יטפס בתלילות גוברת והולכת – יחד עם מחירי המזון ואין ספור מוצרים אחרים.

בחודשים האחרונים, החלו חברות הנפט עצמן לרמוז שמחסור עולמי במקורות אנרגיה מתקרב. חברת הנפט Chevron כבר הודתה ש"הפקת הנפט מצויה בירידה ב-33 מתוך 48 ספקיות הנפט הגדולות". סעודיה הבהירה לא מכבר שפשוט איננה יכולה להגביר את תפוקת הנפט בשדותיה, על אף הביקוש הגובר. לפני שבועיים, הזהיר גם מנכ"ל חברת Shell שהביקוש לאנרגיה יעלה על ההיצע בתוך שבע שנים. "מ-2015, ספקי הנפט והגז הזמינים לא יעמדו בביקוש", אמר המנכ"ל ירון ון דר ויר.

עולם בהכחשה

במצב שבו אספקת הנפט תלך ותפחת במהירות, המאבק על המשאבים עשוי להפוך למלחמת הכול בכל, והמעצמות המחזיקות עדיין במשאבי נפט עשויות להלאים את הנפט שבשטחן, ולהפסיק את הזרמתו למדינות אחרות. ומה יקרה בשאר המדינות, שאינן מחזיקות במקורות אנרגיה משל עצמן? "אי אפשר לדעת מה יקרה", אומר נעם סגל מבית הספר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל-אביב. "ברור שלחלק מהמדינות יהיה נפט, ולחלקן לא יהיה, וזה יגרור כנראה גלי הגירה עצומים של פליטים. מדובר על שינוי מאוד גדול שהאנושות תצטרך להתמודד אתו. המערכת הכלכלית הנוכחית לא תוכל להתקיים לאורך זמן, וזה מצריך שינוי תפישתי".

בעבודת הדוקטורט שלו בהנחיית ד"ר אבי גוטליב, חוקר סגל את התייחסותה של המערכת הפוליטית והתקשורתית למשבר הנפט. המסקנה העיקרית של מחקרו היא שהתקשורת וקובעי המדיניות מתעלמים מהאיום החמור של אובדן מקורות האנרגיה העולמיים. "יש מצב ברור של הכחשה. העובדות נמצאות לפנינו: מחיר הנפט עלה פי ארבעה בשנים האחרונות. בריטניה כבר הודתה שהמאגרים בים הצפוני לא מספקים את הביקוש שלה. אבל העיתונות הכלכלית מוצאת כל פעם הסבר מקומי: סופה במפרץ מקסיקו, אי-יציבות בקזחסטאן. אף פעם לא אומרים שפשוט אין מספיק נפט, ושהמצב ילך ויחמיר. מתעסקים המון בהתחממות העולמית, שאמורה להשפיע באופן משמעותי בתוך כמה עשורים, אבל המחסור בנפט הוא משבר עולמי שקורה כבר עכשיו".

לדברי סגל, העיסוק במשבר האנרגיה מתבסס בדרך כלל על ההנחה שבדרך כלשהי יימצא פתרון טכנולוגי שיספק חלופה לנפט. אך לדבריו, "אנשים לא יודעים שרוב התחזיות לגבי הסיכויים למצוא מקורות אנרגיה שיחליפו את הנפט הן פסימיות. וגם אם ימצאו פתרון – ייקח הרבה מאוד זמן להחליף את התשתית של כל כדור הארץ, שמבוססת עכשיו על נפט".

הישרדות

בארה"ב, התגבשו קהילות לא מעטות של "שורדים" המתכוננים כבר היום לחיים בתקופת האבן הקרבה ובאה. חלקם אוגרים חביות דלק, או בונים בתים מבודדים המופעלים על ידי פאנלים סולאריים. אחרים לומדים לספק בעצמם ובאמצעות האנשים שבסביבתם המיידית, את הצרכים הבסיסיים שהמערכת הכלכלית מספקת לנו היום. למעשה, מדובר כמעט בכל הצרכים האנושיים, ובראשם מזון, מים וחימום.

בישראל, יש מעט אנשים שמתכוננים באופן מעשי כל כך למצב העתיד לבוא. רובם אנשים צעירים, שנתקלו במידע על משבר הנפט באינטרנט או בהרצאות. פבל גוזנפלד מפתח תקווה הוא אחד מהם. בגינה שליד ביתו, מגדל גוזנפלד חסה ושני סוגי עגבניות. "אני גר בבניין של עשר קומות, ועל שטח של שישה מ"ר, ובשטח הזה אני מגדל חלק משמעותי מהירקות שהמשפחה שלי אוכלת", הוא אומר.

לדברי גוזנפלד, "רוב האנשים מדחיקים את המצב, כי העולם מסביבנו עדיין לא השתנה באופן מספיק מהותי כדי שיקרה שינוי. אבל כשאתה מגיע להכרה שעידן הנפט יתחיל בקרוב לדעוך, המסקנה היא שצריך להתארגן בקבוצה ולהתכונן לזה. צריך למצוא פתרונות מקומיים יעילים שיוכלו לספק את הצרכים להישרדות, וגם לחיים טובים ככל הניתן. צריך להתחיל להתארגן כבר עכשיו, כשעוד יש לנו זמן, ולהקים קהילה קטנה שיכולה לספק לעצמה את המזון. כשמחיר הלחם יגיע ל-50 שקל לכיכר, לא כל אחד יוכל לאכול. אבל אם תגדל לעצמך את הלחם במגרש שליד הבית, תוכל לספק לעצמך את מה שצריך".

אלן גרינספאן, יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, התיחס במהלך ביקורו בערב הסעודית לנושא האנרגיה ואמר כי הזינוק במחירי הנפט "יימשך לנצח". בהחלט אפשר לראות בהצהרה זו את שינוי הכיוון שמתרחש סוף סוף. אם בכיר הכלכלנים מסכים שעידן הנפט הזול נגמר, מי אנחנו שנתווכח איתו?

קישור לדה מרקר

מתוך הדה מרקר 26.02.08 נמרוד הלפרן

מחיר הנפט הגולמי בניו יורק נסגר בשיא חדש, לאחר שבמהלך המסחר עלה מעל לרמה של 101 דולר חבית. מחיר הנפט להסקה אף הוא נסגר בשיא. זאת, על רקע ציפיות לעלייה בביקוש לנפט להסקה בעקבות מזג אוויר קר מהרגיל בארה"ב ובאירופה, והערכות כי אופ"ק לא צפוי להגדיל את תפוקת הנפט בפגישתו בשבוע הבא. היחלשות של הדולר מול המטבעות המרכזיים בעולם תרמה אף היא לעליית מחיר הנפט.

החוזים על הנפט הגולמי למסירה באפריל נסגרו במחיר של 100.86 דולר לחבית – מחיר הסגירה הגבוה מעולם – לאחר עלייה של 1.63 דולר, או 1.6%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. בשבוע שעבר נסק מחיר הנפט הגולמי במהלך המסחר בניו יורק לשיא תוך-יומי של 101.32 דולר לחבית.

החוזים על הנפט להסקה למסירה במארס נסגרו במחיר שיא של 2.815 דולר לגלון, עלייה של 2.97 סנטים או 1.1%. החוזים על הגז הטבעי למסירה במארס נסגרו במחיר של 9.206 דולרים למיליון יחידות תרמיות בריטיות (Btu) – רמתם הגבוה ביותר מאז פברואר 2006 ועלייה של 2 סנטים.

"מזג האוויר הקר תומך במחירי הנפט להסקה, הגז הטבעי והנפט הגולמי", אמר האנליסט אדוארד מאיר מחברת MF גלובל לאתר חדשות הפיננסים מרקטווץ'.

ראשי אופ"ק, הארגון האחראי על 40% מתפוקת הנפט העולמי, ייפגשו ב-5 במארס כדי להחליט על מדיניות התפוקה של המדינות החברות בו. שרי אנרגיה באופ"ק, בהם שרי האנרגיה של אלג'יר ואיראן, אמרו באחרונה כי יש מקום להורדת תפוקת הנפט של הארגון. אופ"ק הוריד מוקדם יותר החודש את תחזית הצמיחה לביקוש העולמי לנפט ב-2008 ל-1.4%.

הממשל האמריקאי אמנם מתכחש באופן רשמי לנושא שיא תפוקת הנפט, אך כנראה שבחדרי חדרים יש מי שמודאג.

בחודש נובמבר 2007, נערך בבית הלבן "משחק מלחמה" לתסריט בו מחירי הנפט מזנקים למחיר של 150$ לחבית. השנה היא 2009, ובארה"ב יש ממשל חדש. התסריט כלל התרחשויות צבאיות, דוגמת מלחמה באיראן, פלישה של סין לטייוואן ואליו נלווה גם משבר כלכלי, אבטלה ואינפלציה גבוהה בארה"ב.

במהלך משחק המלחמה, התלוננו בעלי התפקידים השונים על כך שממשלים קודמים התעלמו מהבעיה ולא עשו דבר בנושא. ליועצים לא היו פתרונות של ממש, והמסקנה (העגומה) היתה, כי במצב כזה, הנשיא לא יוכל להבחר לכהונה שניה…

קישור לכתבה בניו-יורק טיימס
קישור לכתבה בעיתון הארץ

כזכור, באמצע חודש ינואר הגיע ג'ורג' בוש לביקור במזרח התיכון. לאחר סיבוב קצר בישראל, המשיך הנשיא לסעודיה, שם נפגש עם המלך עבדללה, לדון באי אילו ענינים. אנו יכולים רק לשער שבין היתר דובר שם על הגברת התפוקה הסעודית כתרופה למחירי הנפט הגואים.

במהלך הביקור התפנה הנשיא האמריקאי לראיון עם טרי מורן, כתב חדשות ABC.
כאשר הכתב שאל אותו מה יוכל להגיד למלך הסעודי כדי להוריד את מחיר הנפט, אמר הנשיא בוש:

If they don't have a lot of additional oil to put on the market, it is hard to ask somebody to do something they may not be able to do.

אם אין להם הרבה נפט נוסף בשביל השווקים, אז קשה לבקש ממישהו לעשות משהו שאולי הם לא יוכלו לעשות.

וכך, בניסוח פתלתל ומעוקל, רמז לנו הנשיא האמריקאי על ההבדל שבין "לא רוצים" ל"לא יכולים".

הדברים נאמרו בערך 1:55 דקות לתוך הראיון. אפשר לראות את הראיון המלא כאן.

אם לערב הסעודית אין תפוקה עודפת בשביל השווקים, אז מה זה אומר על היכולת שלה להמשיך ולשמש מקור בלתי נדלה להגברת התפוקה בעתיד?
כשבוחנים מקרוב את התחזית של סוכנות האנרגיה הבין לאומית, או של סוכנות המידע האמריקאית לעניני אנרגיה, מה מגלים? שהתחזיות הללו מבוססות לא על הערכה מושכלת של קצבי תפוקה פרטניים של שדות נפט, ואפילו לא על שיעור הרזרבות במדינות השונות. למעשה, כל התחזיות של ארגונים אלה מבוססות אך ורק על הצפי העתידי לביקוש. במילים אחרות, ה-IEA וה-EIA קובעות שבעוד 20 שנה העולם יצטרך ככה וככה חביות ליום, ואת כל התוספת, או את רובה, הם מתייגים כקריאה לאופ"ק.

במילים אחרות, כל העיניים מופנות למזרח התיכון, אף שיש סימני שאלה כבדים לגבי הרזרבות של מדינות אלו, ולגבי יכולתן להמשיך ולהגביר את התפוקה, כמו שעשו רובן בעבר.

ביום רביעי האחרון, ה-2 לינואר 2008, נרשם שיא היסטורי: במהלך המסחר התוך יומי, נסגר חוזה אספקת נפט בבורסת הסחורות שבניו יורק, תחת תג המחיר הפנומנאלי של 100 דולרים. בכך הגיע לקיצו עידן המחירים הדו ספרתי. ביום שישי השיא הטרי נשבר שוב, עם מחיר של 100.05 דולרים החבית.

חשיבותו של רף ה-100 היא בהיותו מחסום פסיכולוגי, מעין תקרה שמגבילה את המחיר. אולם, מרגע שנחצה הקו ו'נשברה' התקרה, המחסום (הפסיכולוגי) חדל מלתפקד ככזה, והשוק מקבל את רמות המחירים החדשות של 100$+ כטבעיות.

כל דיון בסיבות למצב חייב לכלול את צמצום היקף האספקה, שנובע מההדלדלות הטבעית של שדות הנפט בעולם, בשעה שאנו מחליקים מעבר לפסגת התפוקה העולמית. זהו כנראה ההסבר היסודי והעיקרי לזינוק, כמעט בשיעור של פי 10(!) מאז סוף שנות ה-90'.

יש לציין שממשלת ארה"ב סירבה לפתוח בתגובה את מאגרי החירום, צעד שהיה מקטין את הלחץ על צד ההיצע, ומוריד את המחירים. האיחוד האירופי סירב אף הוא לפתוח את מאגרי החירום של 27 חברותיו. ולסיום, בכירים באופ"ק הודיעו כי הארגון יוכל לעשות מעט בכדי לעצור את עליות המחירים.

להלן קישורים לדיווחים ב-CNN, ב-Bloomberg וב-Reuters:
http://www.youtube.com/watch?v=lU94HS8_AUo

http://www.youtube.com/watch?v=q3jM2wF8viU&feature=related

http://www.youtube.com/watch?v=loFvaf4TSBo&feature=related