ארכיון היוצר

עדכון 13 במאי 2011

הנפט ממשיך השבוע להיסחר ברמה של 100$ (ניו-יורק) ו-113$ (לונדון).

אין חדשות לגבי הסיבות לרמת המחיר הנוכחית. כרגע הגורם הכי משמעותי הוא התחזקות של הדולר שנובעת בעיקר מהמשך ההתפוררות של גוש היורו (פשיטת הרגל של יוון).

בחזיתות המקבילות מספר דיווחים מדאיגים (אך לא מפתיעים):

בעוד שכבת הקרח בקוטב הצפוני הולכת ומצטמצמת כתוצאה משריפת דלקים, המעצמות מחממות מנועים לקראת הסתערות על המשאבים הפוסיליים שמתחת לים הארקטי, ואם צריך – גם לקונפליקט צבאי.

פצלי הגז בארה"ב – מחקר חדש מצא ריכוזי מתאן גבוהים ומסוכנים במי שתיה מבארות שמרוחקות עד 1 ק"מ מהקידוחים (מי שלא ראה איך מים מהברז עולים באש יכול לראות כאן).

ובאותו נושא – דו"ח חדש ומקיף של ה-Post Carbon Institute על התקוות המוגזמות שתולים בפצלי הגז בארה"ב.

האו"ם עדכן את תחזיות האוכלוסין כלפי מעלה – מעל 9 מיליארד בשנת 2050 (אופטימי משהו..)

ואצלנו – רשות המים מתכננת להתפיל 60% ממי השתיה שלנו בשנת 2050, כדי לספק מים למעל 15 מיליון תושבים. על זה אומרים – Kicking the can down the road.

השאר תגובה עוד...

עדכון 6 במאי 2011

עדכון ידיעות מעולם הנפט, האנרגיה והכלכלה – 6 במאי 2011.

מחירי הנפט, כמו כל יתר הסחורות, נפלו השבוע בעקבות חיסול בן-לאדן והודעת הבנק המרכזי של ארה"ב שהוא יפסיק את תוכנית הדפסת הכסף (QE2) בסוף יוני. הדולר התחזק ביחס למטבעות אחרים ותרם גם הוא לירידה במחירי הסחורות.

עם זאת המחסור בנפט (שבסופו של דבר ישפיע על המחיר בטווח הארוך) לא השתנה, והסימנים לשיא התפוקה העולמית (שצפויה כנראה השנה או בשנה הבאה) ממשיכים להופיע. עיראק, המדינה שמרבית העולם נושא אליה את עיניו בתקווה שתוכל להגדיל באופן משמעותי את תפוקת הנפט העולמית בשנים הקרובות (היא עדיין רחוקה משיא התפוקה שלה בגלל שנים רבות של מלחמות וסנקציות) הודיעה שהיא מקטינה בחצי את ההערכות שלה לגבי התפוקה הצפויה ב-2017, מ-12 ל-6.5-7 מיליון חביות ביום (כיום היא מייצרת פחות מ-3 מיליון ביום). כזכור, סעודיה, המדינה הנוספת היחידה שמסוגלת כנראה להגדיל באופן משמעותי את הייצור שלה, החליטה דווקא להגביל את התפוקה שלה ל-8.2 מיליון חביות ביום. ובינתיים, בלוב (בחלק של קדאפי) נגמר הדלק בתחנות.

הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינ"ל הזהיר השבוע שמחירי הנפט שמים את הכלכלה הגלובלית ב"טווח הסכנה". הצפי שלו הוא שבמהלך הקיץ הביקוש לנפט יגדל בכ-3 מיליון חביות ליום (כיום התפוקה הגלובלית עומדת על 88 מיליון), ולהערכתו אם אופ"ק (כלומר, סעודיה) לא יגדילו את התפוקה שלהם בהתאם, המחירים יעלו לרמות גבוהות בהרבה. הסיכוי שסעודיה תגדיל את התפוקה שלה ל-10 מיליון חביות ביום נראים כרגע נמוכים.

כפי שזה נראה כרגע עומד להיות קיץ חם בשוק הנפט. נמשיך לעדכן בשבוע הבא.

 

השאר תגובה עוד...

עדכון 25 באפריל 2011

הבלוג יתחיל לתרגם החל מהשבוע את העדכונים השבועיים של ארגון שיא תפוקת הנפט האמריקאי. העדכונים סוקרים ומנתחים את ההתרחשויות האחרונות בשוק הנפט העולמי.

25 באפריל 2011

מחירי הנפט מיוצבים השבוע על 125$ לחבית באירופה ו-113$ לחבית בארה"ב. את הגורמים למחירים הגבוהים אפשר לזהות עם השפעות שונות על הביקוש וההיצע.

מבחינת צד ההיצע, הגורם המרכזי הוא הלחימה בלוב שהורידה 1.3 מיליון חביות ביום מהשוק העולמי. סעודיה, אף על פי שהבטיחה לספק מספיק נפט שיאזן את המחסור בשווקים, לא רק שלא עמדה בהבטחתה, אלא חתכה את הייצור בכ- 800 אלף חביות ביום בין פברואר למרץ. ישנם שני הסברים סבירים לכך. ראשית, יתכן שהסעודים אכן הגיעו לקצה גבול היכולת של תפוקת הנפט שלהם ואינם מסוגלים להגדיל את התפוקה לאורך זמן אל מעבר לטווח של 8-9 מיליון חביות ליום (כפי שעולה בין היתר מהמסמך האמריקאי שנחשף בויקיליקס לאחרונה); סברה אחרת היא שהסעודים רוצים לממש רווחים בטווח הקצר מתוך כוונה להיערך טוב יותר להתקוממות עממית בארצם. מיקסום הרווחים בטווח הקצר אפשרי כאשר האספקה מוגבלת ומחירי הנפט גבוהים. כל יתר המדינות המייצאות נפט אינן נחשבות לכאלה שיש בידן יכולת ממשית להגדיל את התפוקה שלהן באופן שיאפשר להוריד באופן משמעותי את המחיר הבינ"ל.

מבחינת צד הביקוש, הביקוש מכיוון סין הולך וגדל במהירות, כאשר הביקוש לנפט גדל ב-9% ביחס לשנה שעברה. נפילות מתח כתוצאה מעודף ביקוש מובילות מפעלים בסין להפעיל גנרטורים, דבר המגדיל עוד יותר את הביקוש לנפט. הביקוש ביפן צפוי אף הוא לגדול בצורה משמעותית בחודשים הקרובים עבור אספקת חשמל מתחנות כוח חלופיות לתחנות הגרעיניות שהושבתו. הביקוש במדינות המערב נותר יציב יחסית על אף המחירים הגבוהים. "עונת הנהיגה" של הקיץ ברוב מדינות המערב נפתחת בקרוב, והיא מאופיינת לרוב בביקוש גבוה יחסית לדלק.

בנוסף לגורמים המשפיעים על ההיצע והביקוש, חשוב להבין שעליית מחיר הנפט נובעת באופן ישיר גם מהירידה המתמשכת בערך הדולר, שנובעת ממדיניות הבנק המרכזי של ארה"ב להשאיר את הריבית על 0% ולהמשיך בתוכנית הדפסת הכסף המאסיבית (QE2) עד סוף יוני כמתוכנן. מומחים כלכליים רבים מזהירים כי ללא טיפול שורש בבעיות הגירעון החמורות של הממשל האמריקאי (וללא התאוששות משמעותית של הכלכלה האמריקאית), ערכו של הדולר צפוי להמשיך ולהישחק עד כדי שפל היסטורי, דבר שיערער על מעמדו כמטבע הרזרבה העולמי. כל עוד מחירי הנפט מתומחרים בדולרים, רק ירידת ערך הדולר לבדה מספיקה כדי להמשיך ולהזין את התייקרות הנפט.

———————————–

עד כאן מהעדכון השבועי. אני מוצא לנכון להפנות את תשומת הלב להשפעות השליליות שיש למחירי הנפט על הכלכלה העולמית, ובעיקר על ארה"ב שהתמכרותה לנפט קשה יותר מרוב שאר המדינות. מחיר הבנזין בתחנות דלק רבות בארה"ב מגיע לכ-4$ לגלון, קרוב לשיא הנומינלי שנקבע ב-2008. התוצאה – במחווה נאה לסיינפלד, 16,000 מתושבי קליפורניה מתקשרים בכל חודש לגרר בגלל שהם חיפשו על אדי הדלק האחרונים שלהם תחנת דלק זולה עד שהם נתקעו בסוף בצידי הדרך.

ובנימה יותר רצינית, בדומה ל-2008, אז שמענו על חברות תעופה, יצרניות רכב וחברות הובלה שפשטו את הרגל כתוצאה ממחירי הנפט הגבוהים, היום אלה וול-מארט ואמריקן איירליינס שמתחילות להיאבק על חייהן. הקשיים האלו ימשיכו להכביד על הכלכלה האמריקאית ככל שהזמן יעבור, ובסבירות גבוהה יגרמו להמשך הפיחות של הדולר ועליה במחיר הנפט וחוזר חלילה – עד שנחזה במשבר משמעותי נוסף. יהיה מעניין.

השאר תגובה עוד...

מחיר הנפט באירופה חצה את ה-$107

על רקע המהומות בלוב מחירי הנפט באירופה (Brent) ובעצם בכל העולם למעט ביבשת אמריקה עלו לשיא חדש מאז 2008 ונגעו ב-$108 לחבית.
http://www.bloomberg.com/news/2011-02-21/oil-gold-gain-asian-stocks-decline-as-tensions-escalate-in-middle-east.html
האם אנחנו צפויים לראות עוד נסיקה חדה במחירי הנפט, ובעקבותיהם משבר כלכלי נוסף כפי שקרה ב-2008?

השאר תגובה עוד...

כנס הרצליה, עליות המחירים והזמנה להרצאה

כנס הרצליה קיים ביום שלישי האחרון את המושב בנושא שיא תפוקת הנפט כמתוכנן ("מחיר החבית: השלכות אסטרטגיות לעולם ולישראל"). אז מה היה לנו שם?

ראש ה-CIA לשעבר, James Woolsey, התאים את דבריו לקהל הישראלי והאשים את אופק (ארגון מדינות מייצאות הנפט) בצמצום מכוון של אספקת הנפט כדי לשמור על מחירים (ולפיכך גם רווחים) גבוהים. לטענתו, אופק מאלצת את ארה"ב להשקיע מיליארד דולר ביום (!) כדי לייבא נפט ואת כל הכסף הזה היא מנצלת כדי לחנך מוסלמים בכל העולם לפי הזרם הווהאבי הרדיקלי נגד המערב. "בפעם הבאה שאתם נכנסים לתחנת דלק, סובבו את המראה אליכם, ותראו מי מממן את המדרשות בפקיסטן שמחנכות ילדים לשנוא יהודים ולדבוק בטרור", כפי שהוא צוטט בדה-מרקר. וולזי זילזל באינטליגנציה של קהל שומעיו כשלא נגע בכמה נקודות די מהותיות לנושא זה. הראשונה היא שערב הסעודית ויתר יצואניות הנפט במפרץ (למעט איראן) הן בפועל כמעט משטרי בובה של ארה"ב (ממש כמו מצרים עד לימים האחרונים). המדינות הללו מקבלות מארה"ב סיוע בטחוני בסך מיליארדי דולרים כל שנה, משכנות בסיסי צבא אמריקאיים עם אלפי חיילים, ומקיימות קשרים חמים עם ארה"ב מאז סוף מלחמת העולם השניה (אכן, היה משבר כבד ביחסים אחרי מלחמת יום כיפור, אבל היחסים שוקמו מאז בהצלחה). באמצע שנות ה-80 הסעודים הציפו את השוק בנפט זול לבקשת האמריקאים, במהלך שסייע למוטט את כלכלת ברית המועצות. הנקודה השניה היא הפרסום של ויקיליקס שיצא מיד לאחר נאומו של וולזי, ולפיו שגרירות ארה"ב בסעודיה בכבודה ובעצמה טוענת שייתכן בהחלט שלסעודיה אין יכולת להוריד את מחירי הנפט המאמירים. לסיכום, וולזי כיוון את דבריו לקהל שהוא הבין כאנטי-ערבי (כנראה במידה רבה של צדק) אבל התעלם כמו רוב הדוברים האחרים מנושא הדיון – שיא תפוקת הנפט – נושא שה-CIA עוסק בו כבר משנת 1977. לפי וולזי הנפט יכול וצריך להפוך ל"מלח" – ממצרך נדיר ויקר להפוך למצרך זול ונפוץ. מהיכרות עם מדיניות החוץ של ארה"ב ומפת פריסת בסיסי הצבא שלה ברחבי העולם אני מתקשה להאמין שהוא עצמו מאמין לדברי ההבל האלה שיצאו מפיו.

יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, דיבר באופן ריאלי ומוחשי על ההשפעה של מחירי נפט עולים על יבשת אפריקה. לפי הולנדר, מדינות עניות באפריקה יחוו משברים שלטוניים עקב פגיעה קשה בתחבורה, במסחר, בייבוא דשנים ובחקלאות. להערכתו עשרות אלפים ימותו, העולם המערבי יצפה מהצד ללא רצון להתערב, מדינות באסיה יתחילו לאגור אנרגיה ומזון והעולם העשיר יתחיל להשתמש בכוח כדי לאבטח את מקורות האספקה שלו. הולנדר מסתמן כקול השפוי היחיד בקרב מה שניתן לכנות "בכירי המשק", שמבין את חשיבות הנושא וגם דואג להתריע עליו בתקשורת. מצד שני, הולנדר עדיין לא עשה את הקישור המתבקש בין שיא תפוקת הנפט לשינוי הפרדיגמטי שהוא עומד לחולל בכלכלה הגלובלית. ללא גידול בתפוקת האנרגיה לא תיתכן צמיחה כלכלית, וללא צמיחה המערכת הפיננסית הגלובלית לא מסוגלת לתפקד. שיא תפוקת הנפט משמעותו בטווח הזמן הקרוב העמקה של המשברים הכלכליים שפוקדים את העולם, ובטווח הזמן הרחוק יותר משמעותו דה-גלובליזציה, כלומר מעבר לכלכלות מקומיות יותר. בשלב מסוים בדבריו הולנדר פטר את 'שיא תפוקת הנפט' בנפנוף יד והפטיר שעם השקעה מספקת בסוף גם ההיצע יעלה. צריך לקוות שהוא לא נמנה עם מרבית הכלכלנים שחושבים שהם חיים בעולם שבו אם הם ירצו משהו מספיק חזק הוא באמת יקרה (תפיסת עולם שהם חולקים עם מעריצי "הסוד").

David Hobbs ממכון המחקר CERA עמד בציפיות ופיזר בדיוק את ההבטחות הללו. לפי הובס מה שהיה הוא שיהיה, המלתוסיאנים תמיד טועים בסוף, ואיכשהו אפשר להיות בטוחים שבסוף יהיה בסדר משום שעליה מספקת במחירים תתמרץ אותנו מספיק כדי למצוא תחליפים לנפט. מישהו צריך לבדוק איפה הוא היה ב-2008 ואיזה פתרונות ולקחים בדיוק הופקו מאז. ייתכן שהבחור (והארגון שבשבילו הוא עובד) לוקה בעיוורון או בשיטיון מתקדם.

ברנדה שפר מאוניברסיטת חיפה פיזרה גם היא אופטימיות בלתי נלאית, כשהסיקה שהמחצית הראשונה של המאה ה-21 תהיה התקופה של הגז הטבעי, כמו שהמאה ה-20 הייתה המאה של הנפט. ייתכן שגילויי הגז בישראל השפיעו על הזחיחות של שפר, אבל בקנ"מ גלובלי אין לדברים שלה שום ביסוס. זה אמנם נכון ששיא תפוקת הגז תתרחש אחרי שיא תפוקת הנפט, אבל ציור תמונת עולם לפיה יש מאגרי גז כמעט בלתי נדלים לעשרות השנים הבאות היא פשוט לא נכונה. מאז 1990 העולם צורך יותר גז ממה שהוא מגלה (בנפט זה קרה ב-1980). בצפון אמריקה תפוקת הגז עומדת בפני דעיכה ממשית בעשור הקרוב, ושיא תפוקת הגז הגלובלית תתרחש במהלך העשור הקרוב או זה שאחריו. איך הגז הטבעי, שהוא מקור אנרגיה איכותי פחות מנפט (ברמת הדחיסות האנרגטית שלו), אמור להחליף את הנפט אם כבר היום הוא עומד בפני דלדול משמעותי? לפי ההערכות האחרונות של הגיאולוג קולין קמפבל, התפוקה המשולבת של גז ונפט תתחיל את הירידה הבלתי נמנעת שלה ב-2020. גז בשפע עד 2050? לא אם שואלים את אמא אדמה.

דבריו של שאול צמח, מנכ"ל משרד התשתיות, היו אולי המדאיגים מכולם. צמח התמקד במושג העמום של 'ביטחון אנרגטי' והבטיח לקהל השומעים שישראל תייצא גז "רק אחרי שהיא תוודא ב-100% שהיא תדע להבטיח בעתיד את יציבות משק האנרגיה שלה". דא עקא, שבעולם עם משאבי אנרגיה מתדלדלים אי אפשר כמובן לעשות דבר כזה. המחירים ילכו ויאמירו עם הזמן, ולכן מדינה כל כך מבודדת כמו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לבזבז את עתודות האנרגיה המוגבלות שהיא מצאה בשטחה. ישראל תעשה בחוכמה אם לא תייצא ולו מטר מעוקב אחד מהגז שהיא מצאה, מהטעם הפשוט שמה שהיא תייצא היום בכמה גרושים היא מחר פשוט לא תוכל להרשות לעצמה לייבא. צמח דיבר על מכוניות חשמליות, ביו-דלקים ועוד גאג'דטים שאינם ברי קיימא במקום על פיתוח תשתית ראויה של תחבורה ציבורית ופיתוח של כלכלה מקומית ומקיימת. אם זה הכיוון שאליו מנכ"ל משרד התשתיות מוביל, זו סיבה (לא מפתיעה בכלל) לדאגה.

Axel Binder, ראש מכון המחקר האסטרטגי של צבא גרמניה, היה היחיד שדיבר לעניין ופרס את התמונה הרחבה של שיא תפוקת הנפט ברמה הגלובלית. בינדר התחיל בגורמים המרכזיים שישפיעו על עתיד המאה – דמוגרפיה, שינוי אקלים, משאבים, אנרגיה. הוא המשיך בתיאור תרחיש שבו אכן שיא תפוקת הנפט מגיע ולא מצליחים למצוא תחליפים הולמים – והודה שבשלב זה יש יותר שאלות מתשובות. הוא דיבר על שינוי במדיניות החוץ, על ההשפעה על צבאות מודרניים, על סכנה ממשית למסחר המודרני ולצמיחה כלכלית, ועל הצורך לבצע ניהול סיכונים כן ואמיתי שלא מניח שהדברים יסתדרו לטובה רק מפני שאנחנו רוצים בכך. מעורר קנאה שבממשלת גרמניה יש מי שחושב על הדברים בצורה מפוכחת (גם אם באיחור רב), במיוחד ביחס לנציגים הישראליים שישבו לצידו על הבמה.

ולנושא אחר אך קשור – עליית מחירי הדלק, המזון והמים. אני רוצה להצטרף לג'ון ידידי באמירה חד משמעית – מחירי דלק עולים הם מציאות שהממשלה והציבור צריכים ללמוד לחיות איתם ואין טעם להילחם בהם (אני סולד מסיסמאות צבאיות אבל כאן מתבקש לאמר ש'קשה באימונים, קל בקרב'). מקריאה וצפיה בתקשורת הישראלית אפשר לחשוב שממשלת ישראל החליטה להתנכל לאזרחים ולהעלות את המחירים מסיבות שונות ומשונות (גביית מיסים, העברת הנטל מהשכבות הגבוהות לחלשות וכן הלאה). שוב, כמו אצל וולזי, מדובר בתשובות נכונות אבל חלקיות ביותר. מחירי המים עולים, כי חיים פה יותר מדי אנשים שצורכים יותר מדי מים, ולכן צריך להתפיל מי ים במקום פשוט לשאוב אותם מהאדמה. יש פחות גשם, כי כולנו היינו שותפים לרמת חיים תעשייתית שגרמה לפליטות גזי חממה שמביאות על המזרח התיכון תהליכי מידבור וייבוש. מחירי המזון עולים כי אוכלוסיית כדור הארץ גדלה מעבר לכושר הנשיאה של האדמה הפוריה בעולם, כי הכימיקלים שאנחנו מפזרים על כל מה שזז הורידו את איכות הקרקע ועודדו סחף שלה, וכי תהליכי שינוי האקלים שנובעים ממעשי האדם גורמים לתופעות טבע שמשמידות יבולים כמו בצורות, שטפונות, הוריקנים ושריפות. מחירי הדלק עולים כי תפוקת הנפט הגלובלית נמצאת בשיאה, אין יותר יצרנים שמסוגלים להגדיל באופן משמעותי את התפוקה שלהם (בדיוק כפי שקרה בעליית המחירים של 2008), והדפסת הכסף המאסיבית שמובילות ארצות הברית של פושטות הרגל בשנתיים האחרונות גורמות לאובדן אמון בדולר ולהזרמת הכסף לסחורות (נפט, מזון, מניות, זהב) שגורמות לעליה חדה במחירן. אלה הנושאים שצריכים להיות במוקד התקשורת, אבל במקום זה מתעסקים ברכילות ובתככים בין שטייניץ לביבי. התשובה למחירי אנרגיה גבוהים היא תחבורה ציבורית, לא המשך 'עסקים כרגיל'. התשובה למחירי מזון עולים היא מעבר לחקלאות מקומית ומקיימת, לא ויכוח על 20 אגורות לכאן ולשם. התשובה למחירי מים גואים אינה התפלה כי אם צמצום ילודה מרצון, נושא שהוא טאבו מוחלט במחוזותינו אבל מאיים על עתידנו יותר מהפצצה האיראנית וכל יתר האיומים המנופחים שתופסים את כותרות העיתונים.

ובנימה אופטימית זו – בעוד שבוע, יום ראשון ה- 20.2 בשעה 12:00 אעביר הרצה במכון ויצמן במסגרת ארגון 'מגמה ירוקה'. ההרצאה תתקיים באנגלית. כולם מוזמנים.

מיקום – אולם שמידט (נכנסים דרך השער הראשי, הולכים על הדרך הראשית וזה יהיה מצד שמאל (אחרי משהו כמו חמש דקות הליכה) ליד בניין פרלמן ומול בריכת הדגים).
מצורפים כמה משפטי הסבר.

Zoom Out – אנרגיה, כלכלה וסביבה במבט גלובלי.
רן ישר, מסטרנט בביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, ידבר על הקשר בין המערכת הכלכלית שלנו למשאבי טבע מתדלדלים.
נושא זה, שלרוב לא נמצא בפוקוס של ארגונים ירוקים, יכול להיות בעל השפעות מרחיקות לכת על חיינו האישיים כבר בעשור הקרוב.
בהרצאה יינתן הסבר על Peak Oil והשלכותיו – נושא שהצליח להניע לפעולה אישית וקהילתית עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, וכמעט ואינו מוכר בשיח הציבורי בישראל.

2 תגובות עוד...

ויקיליקס – הסעודים ניפחו את הרזרבות ב-40%

מסמך חדש של ויקיליקס שפורסם בגארדיאן מאשש את הטענות שמשמיעים מומחי אנרגיה כבר שנים לגבי רזרבות מנופחות של מדינות אופק.

לפי הערכות של שגרירות ארה"ב בריאד, ייתכן שלסעודים אין יכולת טכנית להגדיל את קצב הייצור שלהם כדי להוריד את מחיר הנפט. המסמכים, המתייחסים לשנים 2007-2009, מזהירים גם מפני צריכה גוברת של נפט בתוך סעודיה, מה שיגביל עוד יותר את כמות הנפט שסעודיה מסוגלת לייצא. השגרירות ביססה את הערכותיה על שיחות עם אחד מבכירי חברת הנפט הסעודית לשעבר.

לפרסום הזה עלולות להיות השלכות מאוד משמעותיות על מחיר הנפט בטווח הקצר והארוך גם יחד, שכן הוא נוגד את הקו הרשמי של סעודיה, אופק ומרבית מומחי האנרגיה הממסדיים בעולם.

השאר תגובה עוד...

האם כנס הרצליה ידון בשיא תפוקת הנפט מהזווית הישראלית?

כנס הרצליה יקדיש השנה שני מושבים לנפט ועתיד ישראל. אחד המושבים צפוי להיות מעניין במיוחד משום שהוזמן אליו אקסל בינדר, ראש מכון המחקר האסטרטגי של צבא גרמניה. המכון שבראשו עומד בינדר כתב בקיץ האחרון דו"ח מרתק על שיא תפוקת הנפט והשלכותיו הצפויות. הדו"ח שהודלף לאינטרנט העריך כי מחסור בנפט עלול להוביל להתמוטטות המסחר הבינ"ל, לאבטלה גואה, לפשיטת רגל של מדינות ואף למגיפות רעב ולהתמוטטות משטרים, ומעבר לכך הדגיש כי היחסים בין גרמניה (ואירופה בכלל) לישראל צפויים להיפגע באופן משמעותי בעתיד בשל התלות הגוברת של אירופה בספקיות הנפט הערביות במזרח התיכון. תקציר של הדו"ח הופיע בדר-שפיגל במהדורה האנגלית. כמו כן עיקרי הדו"ח תורגמו לאנגלית כאן.

שני המושבים יתקיימו ביום שלישי הקרוב, ה-8.2.2011 במרכז הבינתחומי בהרצליה:
מחיר החבית: השלכות אסטרטגיות לעולם ולישראל
ההתמכרות לנפט: ישראל וגמילת העולם מנפט

התוכניה המלאה כאן.
בשנים קודמות ניתן היה לצפות בכנס בוידאו בזמן אמת וגם בדיעבד ב-VOD באתר הכנס. נקווה שכך יהיה גם הפעם.

השאר תגובה עוד...

המלצה על ספר – sacred demise

Sacred Demise: Walking the Spiritual Path of Industrial Civilization's Collapse, by Carolyn Baker.

הקץ המקודש: ללכת בנתיב הרוחניות של קריסת הציביליזציה התעשייתית, מאת קרולין בייקר.SacredDemise

בפעמים הנדירות בהן אני נתקל בספר שהוא חגיגה לאינטלקט, אני נאבק עימו כאילו היה מושא אהבתי. עמודיו מקבלים 'אוזניים', והערות נרשמות לאורכו ולרוחבו. קטעים מוצלחים במיוחד מסומנים. כתמי קפה ויין מעטרים את דפיו. הקץ המקודש הוא הראשון שקראתי מזה שנים שאני חש כך כלפיו. למרות הנושא המעיק בו הוא עוסק – קריסת הציביליזציה התעשייתית והכחדות אפשרית של המין האנושי – ספר זה הותיר בי רגשות של אושר ותקווה, הומור וגם נחמה עמוקה. הוא איפשר לי לאהוב באופן שלם יותר ובו בעת – להרגיש שיש בי חיים ברגע זה של חיי.

זהו לא ספר לקהל הרחב. נסיון חיי לימדני שמעטים הם אלו שביכולתם לתפוס את חשיבות הענין. הספר הזה הוא כמו טקסט מקודש ועתיק שגורם לנו לאהוב את אבותינו הקדמונים ולהתנחם בקשר שיש לנו אליהם. היה וחיים אינטליגנטיים יוכלו לקרוא את הטקסט הזה בעוד כמה אלפי שנים, אני יכול לדמיין איך הוא ייתפס כעדות למה שהמין האנושי יכל להשיג… או למה שהוא יוכל להשיג.

קץ מקודש הוא מדריך נפלא לעזרה ראשונה, מפת ריפוי באמצעותה יכול היחיד לנווט נפש מודעת דרך מעבה האתגרים הרגשיים והרוחניים המתרגשים עליו כשהמערכות סביבו קורסות. למצוא ולהעניק אהבה, נחמה ואפילו עונג רב בתוך הכאב, היאוש והמוות. הוא מלמד ומזכיר לנו ש'מוות' איננה מלילה רעה אלא 'נצח במאמר מוסגר', כפי שג'ואל גולדסמית' כתב. לא ידוע לי על אף אחד שהיה לא האומץ להתייחס לעומקם בצרכים בוערים אלו, ובייקר ניחנה ביכולת ייחודית זו. כל כולה – בליבה, בשכלה ובנשמתה – נתונה היתה לכתיבתו של הספר, והוא מרגיש כאקט של אהבה. אינני שונה במאום מכל אדם אחר שמגיב מיידית ובאופן בלתי רצוני כשאני רואה מישהו שיש לו האומץ לשים את ליבו העירום מול עיניי. זה מזכיר לי שאנו הכי חזקים דווקא במקום הכי פגיע שלנו…

[הביקורת נלקחה מאתר אמזון, ונכתבה ע"י מייקל רופרט, מחברם של "Crossing the Rubicon: The Decline of the American Empire at the End of the Age of Oil" ו-"A Presidential Energy Policy: Twenty-five points Addressing the Siamese Twins of Energy and Money"]

לקריאת הביקורת המלאה באמזון:

http://www.amazon.com/Sacred-Demise-Spiritual-Industrial-Civilizations/dp/1440119724/ref=pd_sim_b_5


מפוחדים מכדי לפרסם את המציאות של שיא תפוקת הנפט

הממסד הכלכלי מכיר בכך שבקרוב לא נוכל לספק את צרכי האנרגיה שלנו, אך מעדיף לא לדבר על זה

מאת מדליין בונטיג, הגרדיאן

קשה לאדם ברחוב להגיע למסקנה סבירה לגבי שיא הנפט. הנושא מעלה בליל של רגשות מנוגדים. אנשים שמאמינים בתאוריה נשמעים לעתים קרובות כמו נוצרים משיחיים הצועקים שסוף העולם אוטוטו מגיע. בניגוד לכך, לממסד הכלכלי הבין לאומי – ובתוכו סוכנות האנרגיה הבין לאומית (IEA) – יש מטרה אחת ברורה כל הזמן: להרגיע את כולם. נראה שמשימתם העיקרית היא לשמור שהשווקים התוססים לא יתססו יותר מדי.

מול סבך הקולות הנשמעים בנושא, ימשוך האדם הסביר בכתפיו ויתעלם מנביאי הזעם, מומחים מהתעשיה ואנליסטים זהירים, שהזהירו אותנו מירידה צפויה בתפוקת הנפט כבר לפני למעלה מעשור.

זוכרים את השאלה הכנה והישירה בפשטותה ששאלה המלכה לאחר פרוץ המשבר הכלכלי? השאלה שכוונה לכלכלנים בבי"ס הלונדוני לכלכלה היתה – אף אחד לא ראה את זה מגיע? קחו שאלה זו ותשאלו אותה לגבי שיא תפוקת הנפט… האמת היא שרבים ראו את משבר האנרגיה שמגיע אך הם הוקצו תדמיתית או הושתקו, והראיות אבדו בין רבות אחרות.

קחו למשל את מהדורת 2008 של ה-world energy outlook, הדו"ח השנתי עליו מתבסס כל מגזר האנרגיה כמו גם מדינות רבות. הדו"ח כלל טבלה שפורסמה בגרדיאן לאחרונה, ובגירסה שראיתי היו מרווחים צרים יותר בציר האופקי. מה שעולה מן הגרף הוא ששיא התפוקה העולמי חלף לו ב2008 או 2009, ושהתפוקה משדות קיימים עומדת לצלול. שדות שעוד לא פותחו ושדות שעוד לא נמצאו נערמו יחדיו מעל ואיפשרו סוג של ישורת לזמן מה, ורק בזכות השכבה העליונה, נפט לא קונבנציונאלי, התאפשר גידול קטן בעתיד לבוא. אגב, כשאתם שומעים נפט לא קונבנציונאלי חשבו על חולות הנפט של קנדה, חשבו על כמה משיטות ההפקה המזהמות ביותר שבנמצא. חשבו קטסטרופה.

מה שהפך את הגרף הקטן לכה נורא היה שיעור הנפט שיהיה זמין על פיו ב2030, שרחוק מלהספיק למדינות צמאות הנפט – הודו וסין. גישת העסקים כרגיל בממלכת הנפט מאיימת עלינו כעת עם עתיד של מלחמות על משאב נדיר זה.

כל זה נראה לי כחדשות היסטריות (וגם היסטוריות), אך נחשו היכן בחרו מחברי הדו"ח לשים את הטבלה? האם בעמוד הראשון? האם היה דיון על הגרף בעמוד הראשון? האם הוא יצר כותרות ברחבי העולם? לא ולא ולא. הוא נקבר עמוק בדו"ח ושום אזכור שלו לא נעשה במסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד צאת הדו"ח.

החשש הוא ששווקים מבוהלים עלולים לגרום לנזק אדיר – רכישות בהיקפים גדולים שיעוררו מאבקים על מקורות, מה שעלול להוביל להפסקות חשמל ולשאר מיני צרות. אך עד עתה, בהתמודדות עם האתגר הכביר, המערכות הפוליטיות והכלכליות שלנו נראות כושלות ביכולתן להכיל את המציאות. וכך, אנו נאלצים לחיות עם האשליה שיש לנו את כל הזמן שבעולם להסתגל לעידן שאחרי הנפט. אפילו אין דיבור או מחשבה של ממש על איך יראה העולם בלי האנרגיה הזמינה שכה הורגלנו בה. המציאות הפכה מסוכנת מדי.

אז בתשובה לשאלתה דאז של המלכה, ראינו את זה בא, אך בחרנו להתעלם.

לכתבה המקורית.


נתוני נפט מרכזיים בדוח"ות ה-IEA עוותו תחת לחץ אמריקאי

על פי מקור פנימי בסוכנות, נתוני הרזרבות נופחו

מאת טרי מק'ליסטר, הגרדיאן

Oil Production forecast iea 2008 hebrew

העולם הרבה יותר קרוב למשבר נפט ממה שבכירים מוכנים להודות, כך על פי מקור פנימי בסוכנות האנרגיה הבין לאומית, שטוען שהסוכנות 'שיחקה' עם הנתונים באופן שיטתי כך שיראו אופטימיים יותר. זאת בכדי למנוע פאניקה במערכת הכלכלית. הבכיר טוען שארה"ב שיחקה תפקיד מרכזי בעידוד הסוכנות להמעיט בהסתברות לירידה מהירה בתפוקה משדות קיימים, ומנגד להגדיל את ההסתברות למציאת שדות נפט חדשים.

האשמות אלו מטילות צל כבד על מידת האמינות של הדו"ח השנתי של הארגון, שראה אור בימים האחרונים . דו"ח זה משמש כבסיס למדיניות האנרגיה והאקלים של ממשלות רבות במערב  ומכאן חשיבותו.

עיקר הביקורת הינה על הטענה החוזרת שתפוקת הנפט תוכל לעלות מרמתה הנוכחית של 83 מיליון חביות ביום ל105 מיליון חביות ביום. ביקורות מחוץ לאירגון טענו זה מכבר שלטענה זו אין ביסוס עובדתי ושלמעשה עברנו כבר את שיא התפוקה הגלובאלי.

כעת תאורית שיא תפוקת הנפט זוכה לרוח גבית מלב הממסד. "ה-IEA חזתה ב-2005 שאספקת הנפט תוכל לעלות לרמה של 120 מיליון חביות ליום ב-2030, אך נאלצה לרדת ל116 ולבסוף בשנה שערבה לרדת שוב ל-105. הנתון של 120 מיליון נחשב תמיד לשטויות אך אפילו התחזית הנוכחית גבוהה בהרבה ממה שניתן לחזות על פי המידע שבידי הסוכנות."

"רבים בסוכנות מאמינים שיהיה זה בלתי אפשרי לשמר רמות תפוקה של 90 עד 95 מיליון חביות בלבד, אך החשש מפניקה שעלולה לפשוט בשווקים מונעת ממידע זה להתפרסם. בנוסף, האמריקאים חוששים שסוף שלטונו של הנפט יהיה גם סופם כמעצמה בעלת גישה למקורות הנפט העיקריים."

מקור בכיר נוסף בסוכנות שפרש כבר אך בכל זאת העדיף להישאר בעילום שם, אמר כי כלל מפתח בארגון היה והינו שזה הכרחי לא להרגיז את האמריקאים, אך העובדות הן שאין כל כך הרבה נפט בעולם כפי שנאמר. "כבר נכנסנו לתחום ה"שיא" בתפוקה. לדעתי המצב ממש חמור."

הסוכנות מכירה בחשיבות הנתונים שהיא מפרסמת: "ממשלות ה-IEA ותעשיות מרחבי הגלובוס סומכים על דו"ח האנרגיה השנתי שיספק להן מידע עקבי שעל בסיסו יכולות הן לייצר מדיניות ולהתוות את התכנון העסקי."

בין רבות, ישנה הממשלה הבריטית שמעדיפה מידע זה על פני מקורות אחרים דומסטיים בשביל לטעון שהסכנה לאספקת הנפט לטווח הרחוק היא מועטה.

הארגון אמר הלילה שמבקרי הדו"ח מ'מחנה' שיא התפוקה ביקרו באופ שגוי את הדיוק של תחזיות הארגון. דובר הסוכנות אמר שאין באפשרותו להגיב לפני פרסום הדו"ח של 2009 (שבינתיים כבר פורסם, י.ה.).

ג'ון המינג, שעומד בראש הקבוצה הבין מפלגתית בנושא שיא תפוקת הנפט והגז אמר שהחשיפה הנ"ל אימתה את חששותיו שה-IEA המעיט באפשרות של משבר מתקרב ושלדבר היו השלכות מרחיקות לכת על הממשלה בארצו.

הוא אמר גם שמספר בכירים ב-IEA יצרו עימו קשר לגבי הסקפטיות הבלתי תלויה שלו לגבי תחזיותיהם. "ההישענות על ה-IEA שימשה תירוץ לטעון שאספקת הגז והנפט ימשיכו לצמוח עד 2030. כעת ברור שלא כך יהיה ושלא ניתן לסמוך על נתוני הסוכנות."

"כל זה מגביר את חשיבות השיחות בקופנהגן [על שינוי האקלים] ואת הצורך של בריטניה לעבור במהירות לכלכלה מקיימת יותר [מופחתת פחמן] אם ברצונה להימנע מאסון כלכלי."

סוכנות האנרגיה הבין לאומית נוסדה ב-1974 אחרי משבר הנפט דאז במאמץ לשמור על אספקת הנפט למערב. הדו"ח השנתי של הארגון יוצא תחת ידיו של הכלכלן הראשי בארגון, פתיח בירול, שהגן בעבר על התחזיות מפני ביקורות מחוץ.

אך כעת מקורות ב-IEA שיצרו קשר עם הגרדיאן אומרים שבירול עומד מול לחצים גוברים מבפנים שענינם אמינות הנתונים שהארגון מפרסם.

מת'יו סימונס, מומחה בתעשית הנפט, פיקפק מזה זמן רב בשיעורי הירידה בתפוקה ובסטטיסטיקות הנפט שסופקו על ידי ערב הסעודית לגבי שדות הנפט שלה. הוא העלה שאלות לגבי האפשרות ששיא התפוקה קרוב בהרבה ממה שנהוג היה  לחשוב.

דו"ח של המרכז הבריטי לחקר האנרגיה (UKERC) שפורסם בחודש שעבר טוען שתפוקת הנפט הקונבנציונאלי עלולה לעבור לשלב הירידה לפני 2020 – אך שהממשלות לא מתמודדות עם הסכנה. סטיב סורל, המחבר הראשי של הדו"ח, אמר ש"תחזיות המציעות שהשיא לא יקרה לפני 2030 הן אופטימיות במקרה הטוב, ובלתי סבירות במקרה הרע."

אך כבר ב-2004 היו אנשים שהעלו אזהרות דומות. קולין קמפבל, מנהל לשעבר בחברת הנפט הצרפתית טוטאל אמר" אם נתוני הנפט האמיתיים היו מתפרסמים, היתה נוצרת פניקה בשוק המניות… בסופו של דבר, אף אחד לא רוצה בכך."

לכתבה המקורית.


זכויות שמורות © 1996-2010 שיא תפוקת הנפט - Peak Oil Israel.
שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel ביצוע שינוי תבנית ע"י היידה - קידום ובניית אתרים css.php