כאשר אנחנו עומדים בפני שיא תפוקת הנפט, מדינות בעולם מחפשות כל ספק נפט אפשרי. מכיוון שלאיראן יש יכולת הפקת נפט גדולה, לא פלא שמדינות רבות מחזרות אחריה בכדי לקנות ממנה נפט. בנוסף, איראן היא ספקית גדולה של גז, ושותפה לנסיון ליצירת קרטל גז בדומה לקרטל הנפט של אופק. השאלה הגדולה היא – ממה המדינות מפחדות יותר, מאפשרות של איראן גרעינית, או מאפשרות לבעיות באספקת נפט וגז.
יעקב עמידרור מסביר ביתר פירוט את הקונפליט
ארכיון היוצר
המשבר מול איראן ונושא האנרגיה
פורסם הדוח השנתי WEO2009 של ארגון IEA
World Energy Outlook 2009
בתאריך 10 בנובמבר 2009 פרסם ארגון IEA את הדוח WEO2009.
באתר Energy Bulletin ניתן למצוא תקציר של הדוח.
נזכיר שארגון IEA הוא הגוף המייעץ בנושאי אנרגיה למדינות OECD. מדינות רבות פוטרות את עצמן מעיסוק בתחזיות לגבי נושא האנרגיה תוך הסתמכות על הדוחות של IEA, ומכאן חשיבותו האדירה של הארגון והדוחות שהוא מפרסם.
בשנים האחרונות, ובייחוד בדוח של שנת 2008 הארגון מנמיך את התחזיות שלו. בדוח השנה אין כמעט שינוי בתחזיות ביחס לשנה הקודמת.
בשנים האחרונות הוגדרו לארגון שתי מטרות סותרות:
1 – להציג את הדרך להגעה לביטחון אנרגיה שיאפשר צמיחה כלכלית, כך שאנרגיה לא תהווה מכשול כלכלי לצמיחת הכלכלה במדינות OECD.
2 – להציג את הדרך בה מדינות העולם יידרשו לשנות את מדיניות השימוש באנרגיה, וזאת בכדי למנוע את התחממות כדור הארץ עקב פליטות CO2.
בדוח של 2008 הארגון לא ממש הצליח ליישב את הסתירה בין המטרות.
בדוח השנה הארגון בחר בדרך של פרסום שני תרחישים שונים.
Reference Scenario – תרחיש המתמקד בפיתוח כלכלי, ולכן נותן דגש על צמיחה בצריכת האנרגיה לצורך אפשור הצמיחה הכלכלית. בתרחיש הזה ריכוז CO2 עלול לעלות עד 1000PPM, שמשמעו עליה של 6 מעלות. בתרחיש זה צריכת סך כל הדלקים הנוזליים מגיעה לערך של 105 מיליון ליום (ביחס לערכים של 84-85 בתקופה האחרונה).
450PPM – תרחיש המתמקד במניעת שינוי האקלים על ידי הגעה למקסימום של 450PPM בריכוז של CO2, ובכך למנוע עלייה של יותר משני מעלות. חשוב לציין שישנם טענות רבות שהסף הרצוי הוא 350PPM ולצורך מאבק על כך קם ארגון 350.org.
בדרך של הצגת שני תרחישים, הארגון מעביר למקבלי ההחלטות בעולם את הנטל של הבחירה בין התרחישים והתוצאות שיהיו לבחירה. יש לזכור שבתאריך 7 לדצמבר השנה תתכנס בקופנהגן וועידת COP15 בה ינסו מנהיגי העולם לנסח פרוטוקול חדש שיחליף את פרוטוקול קיוטו שתוקפו יפוג בשנת 2012.
הדוח אינו מכיר במגבלות טכניות או גיאולוגיות בתפוקת הנפט, אלא רואה את ההפקה כפונקציה של כמות הכסף המושקע בפיתוח שדות נפט עתידיים.
במאמר זה לא נסכם את כל הפרטים, ונתרכז במספר תובנות והשגות על הדוח.
תפוקת הנפט במדינות שאינן חברות באופק תגיע לשיא בשנת 2010, מה שאומר שכל העלייה בתפוקה שהארגון חוזה תבוא מארגון אופק. מכאן ברור שארגון אופק יחזק את כוחו להשפיע על מחירי הנפט בעולם. בנוסף נשאלת השאלה האם לאור ההיסטוריה של 'משחק' בנתוני רזרבות הנפט, האם הגיוני להאמין שארגון אופק אכן מסוגל להגדלה כזאת בתפוקה?
בנושא מחירי הנפט, הארגון צופה לערך של 100$ לחבית בשנת 2020. אולם ישנם טענות רבות שהכלכלה העולמית, ובייחוד זו של ארצות הברית אינה יכולה לצמוח במחיר כזה.
הארגון מדגיש שעם התאוששות הכלכלה העולמית, יעלה הביקוש לנפט ומחירו יעלה. הארגון משער שנראה זאת בערך באמצע העשור הבא.
האתר של Guardian פרסם טענות של שני מדליפים בכירים מארגון IEA שטוענים שתחזיות IEA מוטות כלפי מעלה עקב לחצים של הממשל בארצות הברית וכן רצון להימנע מתחזית קודרת מדי שתערער את השווקים הכלכליים. כתבה נוספת עוסקת באותו הנושא.
מאמר שנכתב באוניברסיטת Uppsala, והותר לפרסום עכשיו, מנתח את הדוח של שנת 2008 (שכאמור כמעט זהה לזה של 2009) ומערער על התחזיות. המאמר הגיע למסקנה שבשנת 2030 סך כל תפוקת הדלקים הנוזליים יהיה 75 מיליון חביות ליום (לעומת 105 בתחזית IEA), מה שימנע צמיחה כלכלית בעתיד.
מתי צפוי השלב הבא של המשבר הכלכלי העולמי?
התשובה היא שאין לאף אחד מושג. אבל ננסה בכל זאת לאתר סימנים מקדימים לשלב הבא.
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 נגרם מצרוף של מספר גורמים. בארצות הברית התפתחה בועת נדל"ן שהונעה על ידי משכנתאות זולות וחסרות אחריות שניתנו ללווים חסרי יכולת החזר. המשכנתאות הפכו לבטוחות של אגרות חוב מבוססות משכנתאות, וחברות ביטוח (לדוגמא AIG) ביטחו את כל מגדל הקלפים הזה.
הבועה יכלה אולי להמשיך עוד זמן מה, אך אז נכנסה לתמונה עליית מחירי הנפט שגרמה להגדלת סעיף הדלק בהוצאה החודשית של רוכשי הבתים. חלק מהרוכשים, ובייחוד אלו שנדרשו למרחקי נסיעה גדולים לצורכי הגעה לעבודה, החלו להתקשות בהחזרי המשכנתא עד לחוסר יכולת להמשיך בתשלומי המשכנתא ועזיבת הבית. נטל החוב הועבר לבנק, ומשם לבנקים הגדולים יותר ולחברות הביטוח. מניות הבנקים הגדולים למשכנתאות קרסו, והעבירו גלי הלם לכל העולם. רק תוכניות הצלה מסיביות של כל ממשלות המדינות המפותחות הצליחו לעצור את הקריסה, אבל במחיר של הגדלת החוב הלאומי של המדינות ובעיקר של ארצות הברית.
כיום מדברים כולם על התאוששות הכלכלה ויציאה מהמשבר.
נבחן את מחיר הנפט במהלך המשבר. בשיאו הגיע מחיר הנפט לערך של 147$ לחבית, וזה קרה ביולי 2008. מאז המחיר ירד עד 30$ והתייצב עכשיו בערך על 75$. הערך של 75$ אינו מקרי כלל, זהו הערך שערב הסעודית מנסה לייצב. הסיבה היא שערב הסעודית רוצה נפט שיהיה מספיק יקר בכדי למקסם רווחים, אך נמוך מערך של 80$.
ההנחה היא שמעל 80$ הכלכלה העולמית לא תוכל לצמוח. כמו כן, במחיר זה האלטרנטיבות לנפט (לדוגמא: אתנול מתירס וחולות נפט) יחזרו להיות רווחיות כפי שהיו בשנת 2008. הסעודים אינם רוצים שתהיינה אלטרנטיבות כלכליות לנפט שלהם, והם ינסו ככל יכולתם למנוע זאת.
הסעודים מייצבים את מחיר הנפט על ידי משטר המכסות של ארגון OPEC, כך שהארגון קובע את מכסות הייצור לפי יעד מחיר רצוי, ומתקן מפעם לפעם את המכסות בהתאם למחיר הנפט.
היכולת של OPEC לשלוט במחיר הנפט קיימת רק בתנאי שיש לחברי הארגון יכולת ייצור לא פעילה (spare capacity) שניתן להפעיל ולהפסיק אותה בזמן קצר. אולם במקרה בו יכולת הייצור הלא פעילה יורדת מתחת לשני מיליון חביות ליום אז אין יותר לארגון יכולת לקבע מחיר ולכן המחיר יכול להמריא.
יצרן בעל יכולת לשלוט בתפוקה ועל ידי כך לשלוט במחיר נקרא swinger producer
אם ננסה להעריך את מועד השלב הבא במשבר הכלכלי, אז ניתן לומר שהוא
יקרה מספר חודשים אחרי שמחיר הנפט יחצה את סף 80$. מה שאנו יכולים על כן לעשות הוא לבדוק את ערך spare capacity של OPEC בכל חודש ולבחון האם היא ירדה מתחת לערך של 2 מיליון חביות ליום.
התאוששות כלכלית מהירה, שתגדיל את הביקוש לנפט, רק תקדים את השלב הבא במשבר.
האתר Oil Drum מביא גרף של spare capacity.
אתר Bloomberg מציג את אותו הגרף ביחד עם מחיר הנפט כך שניתן לראות בבירור שבכל פעם שארגון OPEC ירד מתחת לשני מיליון חביות רזרביות אזי מחיר הנפט קפץ. (יש לעבור ממצב 'STORY' למצב 'GRAPHIC' במרכז העמוד)
המאמר נכתב על ידי אמיר כרמל
חשיבות הנפט במשבר מול איראן
בראשון לאוקטובר יפתחו השיחות של חמש החברות הבכירות במועצת הביטחון מול איראן.
ראיון נוסף עם הכלכלן הראשי של ארגון IEA
לפני מספר חודשים הבאנו ראיון מצולם עם Dr Fatih Birol שהוא chief economist של ארגון IEA. נזכיר שהארגון הוא הגוף המייעץ בנושאי אנרגיה למדינות המפותחות (OECD), ולכן חוות דעתו אמורה להיות המוסמכת ביותר, ועל פיה אמורות מדינות לתכנן את משק האנרגיה שלהן.
בנובמבר 2008 פרסם הארגון את הדוח השנתי WEO2008 בו הוא מתאר מהפך בצורת העבודה של הארגון. לפי הודאתו של הארגון, כל הערכות העתידיות לגבי שוק הנפט בוצעו בעבר על סמך תחזיות ביקושים וללא חקר מעמיק של פוטנציאל התפוקה. החידוש בדו"ח של 2008 היה בביצוע מחקר מעמיק על 800 שדות הנפט המרכזיים בעולם. התוצאה הראתה קצב דעיכה ממוצע של 6.7% עבור שדות קיימים, ערך כפול מזה הנטען רק שנה קודם לכן.
הדו"ח של 2008 העריך שיא תפוקת נפט בעוד מספר שנים עבור מדינות שאינן חברות בארגון OPEC, ושיא כלל עולמי לקראת שנת 2020.
מאז פרסום הדו"ח העולם שקע במשבר כלכלי עמוק ביותר, אך כיום יש המדברים על סימנים לסיום המשבר.
בראיון שערך העיתון הבריטי Independent עם Dr Fatih Birol, בירול מזהיר מפני שמחה מוקדמת. לטענתו, כאשר תחול התאוששות בכלכלה העולמית, יגדל הביקוש לנפט אשר יגרום לעליית מחירו. כתוצאה מכך תפגע מגמת ההתאוששות מן המשבר הכלכלי.
כמו כן מזהיר בירול מיצירת כוח רב למדינות OPEC שיחזיקו את המפתח להתאוששות כלכלת העולם.
המשבר הכלכלי גרם לעיקוב וביטול פרויקטים להגדלת תפוקת הנפט, כאשר יש קודם כל צורך בפרויקטים שיפצו על דעיכה של שדות קיימים. ציטוט מתוך הראיון:
Even if demand remained steady, the world would have to find the equivalent of four Saudi Arabias to maintain production, and six Saudi Arabias if it is to keep up with the expected increase in demand between now and 2030, Dr Birol said.
שישה תרחישים גיאופוליטיים העלולים לפגוע בהתאוששות הכלכלית העולמית
Michael Moran סגן נשיא ארגון RGE Monitor מציג שישה תרחישים העלולים לפגוע בהתאוששות הכלכלית העולמית.
המצב בעירק לקראת דלדול הכוחות האמריקניים.
היציבות של מקסיקו עקב האתגר של קרטלי הסמים ומצבה הכלכלי הבעייתי.
התגברות מגמות הלאומנות של המשטר הרוסי, ומצבה הכלכלי הבעייתי.
המצב באפגניסטן ופקיסטן.
עימות ישראלי איראני.
עתיד צפון קוריאה לאור מצבו הבריאותי הרעוע של מנהיגה.
הנפט והגז מהווים מרכיבים משמעותיים בתרחישים.
החשמלית הסדרתית של ניסן
חברת ניסן חשפה ביפן את אב הטיפוס המוכן לייצור של הרכב הסדרתי החשמלי הראשון שלה, שמיועד לייצור סדרתי ולשיווק המוני בעולם החל מ-2010. הרכב הוא בתצורת מרכב של רכב פנאי עירוני מרווח עם חמש דלתות וחמישה מקומות ישיבה, שהמנוע נמצא בו מלפנים והסוללות מתחת לרצפת תא הנוסעים.
לכתבה המלאה
האם חברת זניט סולר הישראלית מפתחת את המערכת הסולרית היעילה בעולם?
חברת זניט סולר מנס ציונה מפתחת מערכת סולרית המייצרת חשמל וגם מים חמים.
החברה טוענת לנצילות משולבת של 70% לכלל המערכת.
נצילות זו היא פי כמה מכל מערכת אחרת הקיימת היום ליצור חשמל סולרי.
המערכת מורכבת ממתקן המרכז את קרני השמש לתא פוטו וולטאי יחיד, אשר מתחמם מאוד עקב ריכוז קרני השמש.
בכדי לקרר את התא מוזרמים מים בסביבת התא, ואת המים ניתן לנצל במקומות בהם יש צורך במים חמים.
האתר Solar Feeds מתאר את המערכת
האם מציון תצא בשורת האנרגיה החלופית?
עקב עליית מחירי הנפט, וההבנה שבעתיד נמשיך לראות מחירים גבוהים, קיים מרוץ כלל עולמי לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים.
ישראל היא מעצמה עולמית בתחום ההייטק בדגש על תקשורת.
האם ישראל תהווה בעתיד שחקן מרכזי גם בתחום האנרגיה?
האתר evworld מתפעל מחדשנות ישראלית בתחומים אלו
יחס חוב לתוצר
התיאוריה הכלכלית הנקראת "כלכלה קייסיאנית" טוענת שבזמני משבר המדינה צריכה להזרים כסף לכלכלה המקומית ובכך לעודד פעילות כלכלית שתחזיר את המשק לצמיחה.
התיאוריה מניחה שהמימון להזרמות הכספים יכול לבוא על ידי הגדלה זמנית של גרעון המדינה.
כאשר תחולל צמיחה, יגדלו הכנסות המדינה ממיסים וכך תוכל המדינה להקטין את החוב שנוצר מהגרעון.
כאשר אנו בוחנים את התגובות של כל המדינות המפותחות למשבר הנוכחי אנו רואים שהן פועלות לפי העקרונות של קיינס.
מצד שני יש לזכור שיש קשר ישיר בין צמיחה וצריכת אנרגיה.
בכדי לצמוח צריך לצרוך יותר אנרגיה.
אם נקבל את הטענה שהגענו לשיא תפוקת הנפט (או לפחות לשיא תפוקת הנפט הזול להפקה), אזי קיים סימן שאלה לגבי היכולת לחזור לצמיחה, שהרי חזרה לצמיחה תדרוש הגדלת צריכת הנפט שתוביל לעלייה במחירו, ובכך תתמתן הצמיחה או שתעלם לגמרי.
במצב כזה המדינה לא תצליח לגייס הכנסות בכדי להקטין את החוב הלאומי שימשיך לגדול.
עבור כל מדינה מודדים את יחס החוב לתוצר, וכאשר היחס גדול נפגע דרוג האשראי של המדינה.
יחס חוב לתוצר גבוה מדי יכול להוביל לפשיטת רגל של המדינה.
טל עבדה פרסם כתבה בעיתון גלובס בו הוא מביע חשש להגדלת יחס החוב לתוצר את ארצות הברית.
כאמור החשש הופך לחמור ביותר בתקופה של שיא תפוקת הנפט.
