תגיות: כלכלה

איש הביטוח הגרמני שיאיר את אירופה

יוזמת דזרטק – הקמת חוות תרמו-סולאריות באפריקה – נולדה על ידי קומץ אקדמאים בשנות השבעים. אבל מי שהפך את האידיאולוגיה לתעשיית מזומנים הוא איש חברת הביטוח Munich Re, ארנסט ראוך, שמספר כיצד משתלבת ישראל בפרויקט של 400 מיליארד יורו

מאת רויטל חובל, עיתון הכלכליסט

באחד הערבים של אפריל 1968 נפגשו בווילה ברומא קבוצה קטנה של אנשים, בהם אקדמאים, תעשיינים ודיפלומטים. הם שטחו זה בפני זה את חששותיהם מכך שהצמיחה הכלכלית של העולם אינה אינסופית, והחליטו לחבר דו"חות על עתיד הצמיחה הכלכלית. דו"חות אלה, שב־1972 יצאו לאור בספר בשם "הגבולות לצמיחה הכלכלית", נמכרו מאז בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם. זו היתה תחילתו של "מועדון רומא" (Club of Rome).

אחד הרעיונות שהעלתה החבורה היתה לספק חשמל לאירופה, למזרח התיכון ולאפריקה הצפונית בהסתמך על מקורות של אנרגיה מתחדשת. ההוגים ראו בדמיונם את פוטנציאל אנרגיית השמש, שמגיע לשיאו בעיקר באזורים המדבריים של צפון אפריקה.

דזרטק – עושים כסף מהמדבר

הקונספט של מועדון רומא הבשיל לכלל מימוש רק לאחר שלושה עשורים. בתחילת המאה ה־21 החלו חוקרים גרמנים לערוך מחקרים על יכולות הפקת חשמל מאנרגיה סולארית. הצמיחה המהירה בשוק תחנות כוח תרמו־סולאריות בספרד החל בשנת 2006 החיה מחדש את היוזמה האוונגרדית.

כדי להפוך את פרויקט דזרטק מרעיון תיאורטי למציאות ממשית, היה צורך לתרגם את האידיאולוגיה לפוטנציאל של רווח כלכלי. בשנה האחרונה החלה חברת ביטוח המשנה הגרמנית Munich Re לקדם יוזמה תעשייתית שתכלול כמה תאגידי ענק (דוגמת סימנס) שיכולים ביחד להגשים את החלום. התוצאה היא פרויקט מגלומני, בהשקעה כוללת של 400 מיליארד יורו של 12 תאגידים, שיחצה יותר מ־20 מדינות בשלוש יבשות שונות. המטרה: לספק 15% מהיקף החשמל של כל אירופה עד שנת 2050. האמצעי: להקים תשתית לאספקת חשמל על בסיס מגוון מקורות של אנרגיה מתחדשת מאנרגיית שמש, דרך אנרגיית מים ורוח ועד אנרגיה גיאו־תרמית. רוב תחנות הכוח התרמו־סולאריות יוקמו במדבריות של צפון אפריקה. וכאן נכנסת חברת סולל הישראלית לתמונה.

איש הביטוח ישנה את העולם

על המעבר מהגיג של חבורת הוגים איטלקים לפרויקט מסחרי אדיר־ממדים בסהרה אחראי פקיד ביטוח אפור – גרמני בשם ארנסט ראוך, המכהן כראש מרכז עסקי האקלים בחברת Munich Re. ראוך אמר ל"כלכליסט": "זו העת המושלמת להתחיל בפרויקט דזרטק, לנוכח שינויי האקלים שהפכו לבעיה דחופה. כלכלות העולם צריכות דחיפה חדשה".

מה היתה נקודת המפנה שגרמה לך להחיות את היוזמה הישנה?

"החזון של רתימת השמש במדבריות לשם יצירת אנרגיה ידוע זה עשרות שנים, אבל נדרש זמן לרעיון עד שהצליח להגיע לסדר היום. ב־2006 חובר דו"ח שטרן, שסקר את הכלכלה העולמית בעקבות השינויים האקלימיים, וציין בבירור שיהיה זול יותר לנקוט היום אמצעים נגד שינויי האקלים מאשר לשלם מאוחר יותר עבור הנזקים שייגרמו".

"בשביל להתחיל בפרויקט דוגמת דזרטק כך שיהיה גם הגיוני מבחינה כלכלית, היה הכרח בהתקדמות טכנולוגית. לדוגמה, כיום הטכנולוגיה של מתח גבוה ישיר (HVDC) מאפשרת לנו לייצר חשמל במדבריות ולהזרים אותו למרחקים ארוכים. הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לנו להעביר חשמל ולאבד פחות מ־3% מהחשמל על כל 1,000 ק"מ".

איך ייראה העולם בשנת 2050 לאחר השלמת הפרויקט?

"חזון דזרטק הוא לספק אנרגיה יציבה ובטוחה במחיר סביר לעולם שבו חיים 10 מיליארד בני אדם, מתוך שימוש במקורות אנרגיה נקיים ובלתי נדלים. זהו פרויקט חיוני, אם האנושות רוצה להימנע ממחסור גלובלי חמור של אנרגיה ומים, ומאסונות אקולוגיים".

איך זה שדווקא חברת ביטוח היא זו שמחיה פרויקט כזה?

"ל־Munich Re, כחברת ביטוח משנה, יש יחסים מיוחדים עם שינויי האקלים בגלל ההשפעה שלהם על עסקי הליבה שלנו: ביטוח מפני אסונות טבע הקשורים במזג האוויר. זהו תחום בעל פוטנציאל נזק עצום, ולכן בעל פוטנציאל גדול להפסדים".

מה היו התגובות שקיבלת שכשהתחלת להוביל את הפרויקט?

"הרבה חברות רצו להצטרף אליו. 12 השותפות ביוזמת דזרטק סיימו עכשיו לפתור הרבה בעיות סטטוטוריות. השקנו את הפרויקט באופן רשמי ביולי, והמטרה שלנו כעת היא להקים ישות משפטית אחת עד סוף אוקטובר".

הפרויקט נסמך על ניסיון בהפקת אנרגיות במקומות אחרים בעולם?

"אחת מטכנולוגיות המפתח שישתמשו בהן בדזרטק היא CSP (Concentrating Solar Power, הטכנולוגיה שבה משתמשת חברת סולל הישראלית – ר"ח), שהיא החסכונית ביותר לייצור חשמל סולארי. לטכנולוגיה זו יש מוניטין רב־שנים בתחום האנרגיות המתחדשות במדבריות. למשל במשך יותר מ־20 שנה ישנה תחנת כוח במדבר מוהאבי בקליפורניה שמספקת יותר מ־300 מגה־ואט".

לפי פרסומים בעיתונות זרה, פרויקט דזרטק כולו אמור לייצר כ־240 אלף משרות בגרמניה לבדה. שווי החשמל שייוצר בסופו של דבר ב־2050 מוערך ב־2.8 טריליון יורו. עם מספרים כאלה, לא קשה להבין מדוע הקונצרנים הענקיים קפצו על היוזמה ומדוע קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מקדמת אותו במפגשי ה־G8. עם זאת, מבקרי הפרויקט טוענים כי הקשיים הפוליטיים שיעמדו בדרכו – הכרוכים בתיאום בין מספר רב של מדינות, בהן מדינות צפון אפריקה המסוכסכות – עלולים להכשילו.

מה עם הפוליטיקאים

תנאי להצלחה הוא הסכמה פוליטית של המשתתפות בו. האם קיבלתם את תמיכת ממשלות אירופה ואפריקה?

"כן. ממשלת גרמניה בירכה על היוזמה, וכן נציגים בכירים באיחוד האירופי ובאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. כבר קיימנו שיחות ראשונות על התוכנית הסולארית במזרח התיכון. נציג של הליגה הערבית השתתף בפגישת המייסדים שלנו ביולי. אבל אנחנו רק בהתחלה".

האם אתה חושב שאפשר ליישם רעיון דוגמת דזרטק בנגב? האם שקלתם אפשרות כזו?

"מוקדם מדי להעריך מהם המיקומים המדויקים הטובים ביותר שבם כדאי להקים תחנות כוח תרמו־סולאריות. מטרת היוזמה שלנו היא לפתח מפת דרכים שתהיה תוכנית שתצא לפועל בשלוש השנים הבאות. זו לא רק שאלה של מיקום, ויש הרבה שאלות פוליטיות שיצטרכו להשיב עליהן לפני שרעיון דוגמת דזרטק יוכל להתגשם בישראל".

לכתבה המקורית.


דו"ח חדש של ארגון בריטי – נעבור את שיא התפוקה לפני 2030 וכנראה גם לפני 2020

הארגון הבריטי UKERC פרסם בתחילת החודש (אוקטובר) דו"ח חדש ומקורי, העוסק בשאלת האנרגיה. "אילו ראיות קיימות בכדי לתמוך בטענה שתפוקת הנפט תוגבל על ידי גורמים גיאולוגיים לפני 2030?

עם שאלה זו פנה הארגון למלאכת חיבור הדו"ח, שהסתכם ב-228 עמודים. הנה סיכום המסקנות:

  1. למרות מידה גדולה של אי-וודאות, יש מספיק מידע בכדי להעריך את הסיכונים של ירידה בתפוקת הנפט הגלובאלית. המטודולוגיות הקיימות  עלולות להוביל להערכות חסר של מאגרי הנפט ושל קצב האספקה העתידי.
  2. עם זאת, קצב הירידה בתפוקה הולך ומאיץ. יהיה צורך להחליף למעלה משני שלישים מהאספקה הקיימת עד 2030, רק כדי להישאר ברמת התפוקה הקיימת.
  3. בעוד שישארו רזרבות משמעותיות של נפט לא קונבנציונאלי, קצב ההפקה שלהן עלול להיות איטי ובעל משמעות מועטה לענין המועד של שיא תפוקת הנפט הגלובאלי.
  4. נראה שהתפוקה הגלובאלית תתחיל לרדת לפני 2030. יש סיכון משמעותי שזה יקרה גם לפני 2020. בהתחשב בפרקי הזמן הדרושים לפיתוח אנרגיות חלופיות ותכניות לחיסכון בצריכה, יש להתיחס לסיכון ברצינות מרובה.

ארגון UKERC מגדיר עצמו כקונסורציום של 15 שותפים אקדמאיים מ-15 מוסדות בריטיים שונים.

לעמוד הרלוונטי באתר הארגון

לינק ישיר לדו"ח המלא.

לינק ישיר לדו"ח המסכם.

לינק לכתבה של רויטרס ביוטיוב על הדו"ח.


גלובס – הכתב משה שלום מצדד בשיא תפוקה קרוב

וגם, הבלוג זוכה לקישור ולחשיפה, עם אזכור למאמר האחרון של אמיר כרמל.

"כשמנסים לשער מה יקרה בעתיד בתחום כלשהו בכלל, וכמובן שגם בעולם הפיננסי, יש לנסות לאסוף כמה שיותר נתונים ודעות עליו. לאחר גיבוש הדעה הפונדמנטלית, עלינו לנסות לתזמן את הכניסה ואת היציאה, בעזרת הכלים העומדים לרשותנו.

אני, זה די ידוע, דוגל בניתוח טכני לצורך זה, אבל כל שיטה אחרת שהוכיחה את עצמה, טובה בהחלט באותה מידה.

היום ננסה לעשות זאת על נכס המייצג באופן הטוב ביותר את מה שמכנים "קומפלקס האנרגיה" והוא – הנפט.

זה זמן מה מתקיים דיון, שבאנגלית כותרתו Peak-Oil, לגבי מצב הרזרבות של המשאב באדמה, וההשלכות לגבי הצריכה האנושית ממנו, המחיר שנצטרך לשלם בעתיד, וכדאיות ההשקעה בתחליפים ובמקורות אנרגיה אחרים…

אני נמנה עם המצדדים במועד קרוב יחסית של Peak Oil. האם הגענו לזה עכשיו? עדיין לא אבל כל מי שמתעניין באמת בתחום, ייווכח שיידרשו תמורות כמעט בלתי אפשריות בתחום הטכנולוגיה, החיסכון, ניצול החלופות וגילויים חדשים כדי לתת מענה לצריכה שתגיע ממקומות כמו סין, הודו ואף מן המערב, שייצא מתישהו מן המשבר."

—————————————————————

פורסם בגלובס, 13/10/2009, לכתבה בגלובס.


מתי צפוי השלב הבא של המשבר הכלכלי העולמי?

התשובה היא שאין לאף אחד מושג. אבל ננסה בכל זאת לאתר סימנים מקדימים לשלב הבא.
המשבר הכלכלי העולמי של 2008 נגרם מצרוף של מספר גורמים. בארצות הברית התפתחה בועת נדל"ן שהונעה על ידי משכנתאות זולות וחסרות אחריות שניתנו ללווים חסרי יכולת החזר. המשכנתאות הפכו לבטוחות של אגרות חוב מבוססות משכנתאות, וחברות ביטוח (לדוגמא AIG) ביטחו את כל מגדל הקלפים הזה.

הבועה יכלה אולי להמשיך עוד זמן מה, אך אז נכנסה לתמונה עליית מחירי הנפט שגרמה להגדלת סעיף הדלק בהוצאה החודשית של רוכשי הבתים. חלק מהרוכשים, ובייחוד אלו שנדרשו למרחקי נסיעה גדולים לצורכי הגעה לעבודה, החלו להתקשות בהחזרי המשכנתא עד לחוסר יכולת להמשיך בתשלומי המשכנתא ועזיבת הבית. נטל החוב הועבר לבנק, ומשם לבנקים הגדולים יותר ולחברות הביטוח. מניות הבנקים הגדולים למשכנתאות קרסו, והעבירו גלי הלם לכל העולם. רק תוכניות הצלה מסיביות של כל ממשלות המדינות המפותחות הצליחו לעצור את הקריסה, אבל במחיר של הגדלת החוב הלאומי של המדינות ובעיקר של ארצות הברית.

כיום מדברים כולם על התאוששות הכלכלה ויציאה מהמשבר.
נבחן את מחיר הנפט במהלך המשבר. בשיאו הגיע מחיר הנפט לערך של 147$ לחבית, וזה קרה ביולי 2008. מאז המחיר ירד עד 30$ והתייצב עכשיו בערך על 75$. הערך של 75$ אינו מקרי כלל, זהו הערך שערב הסעודית מנסה לייצב. הסיבה היא שערב הסעודית רוצה נפט שיהיה מספיק יקר בכדי למקסם רווחים, אך נמוך מערך של 80$.

ההנחה היא שמעל 80$ הכלכלה העולמית לא תוכל לצמוח. כמו כן, במחיר זה האלטרנטיבות לנפט (לדוגמא: אתנול מתירס וחולות נפט) יחזרו להיות רווחיות כפי שהיו בשנת 2008. הסעודים אינם רוצים שתהיינה אלטרנטיבות כלכליות לנפט שלהם, והם ינסו ככל יכולתם למנוע זאת.
הסעודים מייצבים את מחיר הנפט על ידי משטר המכסות של ארגון OPEC, כך שהארגון קובע את מכסות הייצור לפי יעד מחיר רצוי, ומתקן מפעם לפעם את המכסות בהתאם למחיר הנפט.
היכולת של OPEC לשלוט במחיר הנפט קיימת רק בתנאי שיש לחברי הארגון יכולת ייצור לא פעילה (spare capacity) שניתן להפעיל ולהפסיק אותה בזמן קצר. אולם במקרה בו יכולת הייצור הלא פעילה יורדת מתחת לשני מיליון חביות ליום אז אין יותר לארגון יכולת לקבע מחיר ולכן המחיר יכול להמריא.
יצרן בעל יכולת לשלוט בתפוקה ועל ידי כך לשלוט במחיר נקרא swinger producer

אם ננסה להעריך את מועד השלב הבא במשבר הכלכלי, אז ניתן לומר שהוא
יקרה מספר חודשים אחרי שמחיר הנפט יחצה את סף 80$. מה שאנו יכולים על כן לעשות הוא לבדוק את ערך spare capacity של OPEC בכל חודש ולבחון האם היא ירדה מתחת לערך של 2 מיליון חביות ליום.

התאוששות כלכלית מהירה, שתגדיל את הביקוש לנפט, רק תקדים את השלב הבא במשבר.

האתר Oil Drum מביא גרף של spare capacity.
אתר Bloomberg מציג את אותו הגרף ביחד עם מחיר הנפט כך שניתן לראות בבירור שבכל פעם שארגון OPEC ירד מתחת לשני מיליון חביות רזרביות אזי מחיר הנפט קפץ. (יש לעבור ממצב 'STORY' למצב 'GRAPHIC' במרכז העמוד)

המאמר נכתב על ידי אמיר כרמל


זכויות שמורות © 1996-2010 שיא תפוקת הנפט - Peak Oil Israel.
שיא תפוקת הנפט – Peak Oil Israel ביצוע שינוי תבנית ע"י היידה - קידום ובניית אתרים css.php