יוזמת דזרטק – הקמת חוות תרמו-סולאריות באפריקה – נולדה על ידי קומץ אקדמאים בשנות השבעים. אבל מי שהפך את האידיאולוגיה לתעשיית מזומנים הוא איש חברת הביטוח Munich Re, ארנסט ראוך, שמספר כיצד משתלבת ישראל בפרויקט של 400 מיליארד יורו
מאת רויטל חובל, עיתון הכלכליסט
באחד הערבים של אפריל 1968 נפגשו בווילה ברומא קבוצה קטנה של אנשים, בהם אקדמאים, תעשיינים ודיפלומטים. הם שטחו זה בפני זה את חששותיהם מכך שהצמיחה הכלכלית של העולם אינה אינסופית, והחליטו לחבר דו"חות על עתיד הצמיחה הכלכלית. דו"חות אלה, שב־1972 יצאו לאור בספר בשם "הגבולות לצמיחה הכלכלית", נמכרו מאז בעשרות מיליוני עותקים ברחבי העולם. זו היתה תחילתו של "מועדון רומא" (Club of Rome).
אחד הרעיונות שהעלתה החבורה היתה לספק חשמל לאירופה, למזרח התיכון ולאפריקה הצפונית בהסתמך על מקורות של אנרגיה מתחדשת. ההוגים ראו בדמיונם את פוטנציאל אנרגיית השמש, שמגיע לשיאו בעיקר באזורים המדבריים של צפון אפריקה.
הקונספט של מועדון רומא הבשיל לכלל מימוש רק לאחר שלושה עשורים. בתחילת המאה ה־21 החלו חוקרים גרמנים לערוך מחקרים על יכולות הפקת חשמל מאנרגיה סולארית. הצמיחה המהירה בשוק תחנות כוח תרמו־סולאריות בספרד החל בשנת 2006 החיה מחדש את היוזמה האוונגרדית.
כדי להפוך את פרויקט דזרטק מרעיון תיאורטי למציאות ממשית, היה צורך לתרגם את האידיאולוגיה לפוטנציאל של רווח כלכלי. בשנה האחרונה החלה חברת ביטוח המשנה הגרמנית Munich Re לקדם יוזמה תעשייתית שתכלול כמה תאגידי ענק (דוגמת סימנס) שיכולים ביחד להגשים את החלום. התוצאה היא פרויקט מגלומני, בהשקעה כוללת של 400 מיליארד יורו של 12 תאגידים, שיחצה יותר מ־20 מדינות בשלוש יבשות שונות. המטרה: לספק 15% מהיקף החשמל של כל אירופה עד שנת 2050. האמצעי: להקים תשתית לאספקת חשמל על בסיס מגוון מקורות של אנרגיה מתחדשת מאנרגיית שמש, דרך אנרגיית מים ורוח ועד אנרגיה גיאו־תרמית. רוב תחנות הכוח התרמו־סולאריות יוקמו במדבריות של צפון אפריקה. וכאן נכנסת חברת סולל הישראלית לתמונה.
איש הביטוח ישנה את העולם
על המעבר מהגיג של חבורת הוגים איטלקים לפרויקט מסחרי אדיר־ממדים בסהרה אחראי פקיד ביטוח אפור – גרמני בשם ארנסט ראוך, המכהן כראש מרכז עסקי האקלים בחברת Munich Re. ראוך אמר ל"כלכליסט": "זו העת המושלמת להתחיל בפרויקט דזרטק, לנוכח שינויי האקלים שהפכו לבעיה דחופה. כלכלות העולם צריכות דחיפה חדשה".
מה היתה נקודת המפנה שגרמה לך להחיות את היוזמה הישנה?
"החזון של רתימת השמש במדבריות לשם יצירת אנרגיה ידוע זה עשרות שנים, אבל נדרש זמן לרעיון עד שהצליח להגיע לסדר היום. ב־2006 חובר דו"ח שטרן, שסקר את הכלכלה העולמית בעקבות השינויים האקלימיים, וציין בבירור שיהיה זול יותר לנקוט היום אמצעים נגד שינויי האקלים מאשר לשלם מאוחר יותר עבור הנזקים שייגרמו".
"בשביל להתחיל בפרויקט דוגמת דזרטק כך שיהיה גם הגיוני מבחינה כלכלית, היה הכרח בהתקדמות טכנולוגית. לדוגמה, כיום הטכנולוגיה של מתח גבוה ישיר (HVDC) מאפשרת לנו לייצר חשמל במדבריות ולהזרים אותו למרחקים ארוכים. הטכנולוגיה העכשווית מאפשרת לנו להעביר חשמל ולאבד פחות מ־3% מהחשמל על כל 1,000 ק"מ".
איך ייראה העולם בשנת 2050 לאחר השלמת הפרויקט?
"חזון דזרטק הוא לספק אנרגיה יציבה ובטוחה במחיר סביר לעולם שבו חיים 10 מיליארד בני אדם, מתוך שימוש במקורות אנרגיה נקיים ובלתי נדלים. זהו פרויקט חיוני, אם האנושות רוצה להימנע ממחסור גלובלי חמור של אנרגיה ומים, ומאסונות אקולוגיים".
איך זה שדווקא חברת ביטוח היא זו שמחיה פרויקט כזה?
"ל־Munich Re, כחברת ביטוח משנה, יש יחסים מיוחדים עם שינויי האקלים בגלל ההשפעה שלהם על עסקי הליבה שלנו: ביטוח מפני אסונות טבע הקשורים במזג האוויר. זהו תחום בעל פוטנציאל נזק עצום, ולכן בעל פוטנציאל גדול להפסדים".
מה היו התגובות שקיבלת שכשהתחלת להוביל את הפרויקט?
"הרבה חברות רצו להצטרף אליו. 12 השותפות ביוזמת דזרטק סיימו עכשיו לפתור הרבה בעיות סטטוטוריות. השקנו את הפרויקט באופן רשמי ביולי, והמטרה שלנו כעת היא להקים ישות משפטית אחת עד סוף אוקטובר".
הפרויקט נסמך על ניסיון בהפקת אנרגיות במקומות אחרים בעולם?
"אחת מטכנולוגיות המפתח שישתמשו בהן בדזרטק היא CSP (Concentrating Solar Power, הטכנולוגיה שבה משתמשת חברת סולל הישראלית – ר"ח), שהיא החסכונית ביותר לייצור חשמל סולארי. לטכנולוגיה זו יש מוניטין רב־שנים בתחום האנרגיות המתחדשות במדבריות. למשל במשך יותר מ־20 שנה ישנה תחנת כוח במדבר מוהאבי בקליפורניה שמספקת יותר מ־300 מגה־ואט".
לפי פרסומים בעיתונות זרה, פרויקט דזרטק כולו אמור לייצר כ־240 אלף משרות בגרמניה לבדה. שווי החשמל שייוצר בסופו של דבר ב־2050 מוערך ב־2.8 טריליון יורו. עם מספרים כאלה, לא קשה להבין מדוע הקונצרנים הענקיים קפצו על היוזמה ומדוע קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מקדמת אותו במפגשי ה־G8. עם זאת, מבקרי הפרויקט טוענים כי הקשיים הפוליטיים שיעמדו בדרכו – הכרוכים בתיאום בין מספר רב של מדינות, בהן מדינות צפון אפריקה המסוכסכות – עלולים להכשילו.
מה עם הפוליטיקאים
תנאי להצלחה הוא הסכמה פוליטית של המשתתפות בו. האם קיבלתם את תמיכת ממשלות אירופה ואפריקה?
"כן. ממשלת גרמניה בירכה על היוזמה, וכן נציגים בכירים באיחוד האירופי ובאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. כבר קיימנו שיחות ראשונות על התוכנית הסולארית במזרח התיכון. נציג של הליגה הערבית השתתף בפגישת המייסדים שלנו ביולי. אבל אנחנו רק בהתחלה".
האם אתה חושב שאפשר ליישם רעיון דוגמת דזרטק בנגב? האם שקלתם אפשרות כזו?
"מוקדם מדי להעריך מהם המיקומים המדויקים הטובים ביותר שבם כדאי להקים תחנות כוח תרמו־סולאריות. מטרת היוזמה שלנו היא לפתח מפת דרכים שתהיה תוכנית שתצא לפועל בשלוש השנים הבאות. זו לא רק שאלה של מיקום, ויש הרבה שאלות פוליטיות שיצטרכו להשיב עליהן לפני שרעיון דוגמת דזרטק יוכל להתגשם בישראל".
