דר' עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י, דיבר השבוע על הסכנה שמסתתרת מאחורי התכנון של אספקת הגז לישראל, אספקה המסתמכת על פלטפורמת יצור אחת בשדה תמר, המחובר דרך צינור אחד למתקן קבלה יחיד באשדוד. "די בטיל גראד, או פאג'ר אחד…תקלה אחת, בחוליה יחידה בשרשרת אספקת הגז למשק – תושיב אותנו בחושך."
הפתרון הברור הוא להכניס "יתירות" (redundancy) לתוך המערכת. במקום צינור אחד ומתקן קבלה אחד, צריכים לפחות שני צינורות ושני מתקנים, וגם שתי פלטפורמות יצור או יותר. אבל לא פחות חשוב, צריכים תכנון של קבולת יתר–קבולת שתנוצל רק במקרה של תקלה או פיגוע. יזמי הגז והדוברים שלהם (כולל שכירי עט וגם פקידי מדינה), רוצים שהמדינה תאשר שכל קבולת יתר שהיזמים יתקינו תהיה מיועדת לייצוא. ברור שבמקום זה, צריכים להתקין קיבולת יתר שתספק יתירות. בשדה תמר היו צריכים להכריח את היזמים להתקין שתי פלטפורמות, אבל עכשיו ששדה לוויתן מוכן לפיתוח, אפשר לדרוש שהיתירות תסופק ע"י פיתוח לוויתן. מובן שהיתירות הנדרשת גם מכפילה את עלות ההפקה (עלויות פיתוח, תחזוקה, אבטחה וכו') של המערכת. אבל חברת החשמל כבר הסכימה לשלם מחיר שהוא פי חמישה מעלויות היזמים, כך שיש מרווח להכניס למערכת גם את דרישת היתירות ללא תוספת למחיר.
