סקירת פרויקט IEI להפקת נפט מפצלים
על-פי מרבית ההערכות, המרת משאבי הפצלים העולמיים לנפט הייתה מייצרת שלושה טריליון חביות לכל הפחות. אולם למרות זאת, החברות היחידות המפרסמות תוכניות לתפעול מסחרי עתידי מפצלים בשיטה תת-קרקעית הן החברות AMSO ו-IEI שתיהן חברות-בת של חברת Genie Energy. ראוי לציין שלאף אחת מן השתיים אין כל הכנסה, ושאף אחת מן השתיים מעולם לא הפיקה נפט.
IEI הכירה, למעשה, בהיעדרו של פתרון כלכלי, כאשר ציינה שהפיילוט שלה יתבסס אמנם על טכנולוגיית Shell, אך בהמשך ההפקה תשלב "בארות אופקיות" ו"חימום בגז".[iv] שינויים אלו מעידים על שני גורמים שהפחיתו את יעילות השיטה של Shell — השימוש בחשמל לחימום ולא בחימום דלק ישיר; והעלות הגבוהה (באנרגיה, חומרים וכוח אדם) שנדרשה על מנת ליישם בארות חימום אנכיות בצפיפות גבוהה.
בעוד שבארות אנכיות וחימום בנוזל או בגז הן שיטות מוכרות להפקת נפט תת-קרקעי, הרי שמעולם לא נעשה ניסיון להשתמש בהן להמרה תת-קרקעית של פצלים לנפט. בשלושים שנות ניסויים שערכה Shell, מעולם לא ניסתה לעשות שימוש בשיטות אלה באף אחד מניסוייה. ברור שיישומן של טכנולוגיות מעין אלה אינו דבר של מה בכך. AMSO, שפועלת בארה"ב, מחזיקה בשטח חכירה מה-BLM בדיוק במטרה לבחון חימום חלופי באמצעות בארות אופקיות ודלק ישיר. טרם הוחל בביצוע הניסויים של AMSO, למרות שהרשיון לבצע את הניסוי הראשון אושר לפני יותר מ-5 שנים. (AMSO הודיעה בזמן האחרון ל-EPA על קשיים בהשלמת הקידוח.) מובן שיישום הטכנולוגיות האלה צפוי להיות כרוך בבעיות רבות, אשר הבעיות הסביבתיות הן לא הפחותות שבהן.
הפיילוט של IEI
הן IEI והן ממשלת ישראל טוענות כי על IEI לבצע פיילוט על מנת לעמוד בדרישות חוק הנפט הישראלי, כאשר הפיילוט ימחיש שהטכנולוגיה היא ישימה ובטוחה מבחינה סביבתית.[v]
ואולם, כאמור לעיל, בפיילוט יעשה שימוש בשיטותיה של חברת Shell ולפיכך הוא איננו רלוונטי להוכחת ישימותן של טכנולוגיות חלופיות (כגון הטכנולוגיה של AMSO), אשר העלויות והסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהן שונים מאוד. הדבר היחיד שביכולתו של הפיילוט להמחיש הוא את הצורך בטכנולוגיות חלופיות. (ב-2010, Shell נטש פרויקט המשך שהיה מבוסס על הטכנולוגיה ש-IEI מתכוונת לבחון. עבודת Shell בתחום היום מתמקדת בפרויקט קטן לבחון הפקת סודה לשתיה מפצלי שמן.)
לא רק שהפיילוט איננו רלוונטי, הוא אף אינו נחוץ כאמצעי להוכחת פוטנציאל הגילוי, שהרי IEI כבר ביצעה הערכה של תפוקת הפיילוט, וניתן להאמין שההערכה נכונה. המסמכים של Shell (אותם סיפקה IEI) מראים כי במסגרת הניסוי בן 450 הימים שביצעה Shell בשנת 2005, נחזתה לא רק התפוקה הכוללת אלא אף התפוקה הצפויה לכל יום ויום, וזאת עוד בטרם הוחל בניסוי. במלים אחרות, השיטה המדעית לכימות פוטנציאל פצלי שמן (בשימוש בטכנולוגיה של Shell) אינה מחייבת קיומו של פיילוט; התוצאות ניתנות לחיזוי ברמה גבוהה של דיוק וזאת מבלי להפיק בפועל אפילו חבית נפט אחת.
הפיילוט אמנם בלתי רלוונטי ובלתי נחוץ, אך עם זאת הוא צופן בחובו סכנה לפגיעה סביבתית. קדיחתן של בארות עמוקות תמיד מלווה בסיכונים, בייחוד כאשר הכוונה היא להמיר סלע לנפט, גז ומקבץ של כימיקלים רעילים. סיכונים אלה גוברים פי כמה כאשר המפעיל הוא חסר ניסיון.
מסקנות
הפרויקט של IEI נטול ערך ממשי, כרוך בבזבוז של משאבים ומהווה איום על הסביבה. קריסה כלכלית של IEI תוביל לכך שלא יהיה ביכולתה לעמוד במחויבויותיה לשיקום סביבתי, שלא לדבר על תיקונם של נזקים סביבתיים בלתי מתוכננים. בספטמבר 2012 יכריע בג"צ האם ממשלת ישראל פעלה כראוי בהעניקה רישיון פיתוח ל-IEI על-פי חוק הנפט. http://www.peakoil.org.il/%d7%a4%d7%a6%d7%9c%d7%99-%d7%a9%d7%9e%d7%9fלאור היעדרה של טכנולוגיה כלכלית להפקה, נראה כי אין ספק שיישומו של חוק הנפט במקרה זה היה בלתי ראוי.
[i] Dyni, USGS 2005. http://pubs.usgs.gov/sir/2005/
ii] AMSO has stated that it will be producing 100,000 bbl/day commercially: AMSO Presentation, May 2011, p. 17. http://www.amso.net/amso/
[iii] IEI plans to follow with a trial producing 2000-5000 bbl/day, followed with commercial output of 50,000 bbl/day. http://www.jpost.com/Sci-Tech/
[iv] Protocols 19 of the Knesset Joint Committee on Environment and Health, June 28, 2010, http://www.knesset.gov.il/
IEI Report, Shfela Oil Shale Pilot, October 2010. http://www.iei-energy.co.il/
The use of direct fuel heating was reiterated by IEI in a second Knesset meeting: http://www.knesset.gov.il/
" הפקת הדלק בשלב המסחרי יהיה על-ידי הגז עצמו שאנחנו מפיקים שליש ממה שאנחנו מפיקים הוא גז, הוא ישמש לחימום של מלח מותך, שהוא אמצעי הרבה יותר יעיל לחימום, כפליים יותר יעיל מאשר חשמל." פרוטוקול מס' 82, מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, יום שני, כ"ו בשבט תשע"א (31 בינואר 2011),
[v] http://www.knesset.gov.il/
המחלוקת העיקרית כיום בנושא פרויקט פצלי השמן בחבל עדולם היא בשאלת ביצוע הפיילוט. עמדת היזמים, שנתמכת על-ידי המדינה כפי שהוצגה בעתירה, היא שיש הכרח לבצע את הפיילוט כדי לבחון את היתכנות הפרויקט ולנטר את ההשפעות הסביבתיות החזויות.
