לפני כשבוע, כתב גלובס לעניני אנרגיה, עמירם ברקת, פירסם כתבה על ה"מזל" שיש לישראל שספק הגז שלה (שותפויות תמר ולוויתן) גובה מלקוחותיו הישראליים רק חצי המחיר שגזפרום הרוסית גובה מלקוחותיה באירופה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000729945

ואכן, מבחינת התנאים המוצעים לציבור הישראלי כיום לגבי קניית הגז (קניה שנעשית עבור הציבור בעיקר ע"י חברת החשמל), מצבינו טוב יחסית לזו של האירופאים. במחיר של $6 ליחידת חום שמציעים לנו הספקים המקומיים, 10 BCM – צריכת הגז השנתית הצפויה של ישראל בשנים הקרובות -יעלו בערך 8 מיליארד ש"ח לשנה, לעומת קניה מרוסיה שהיתה עולה בערך 16 מיליארד ש"ח לשנה.
בנוסף לחיסכון לכיס הציבור, המדינה תקבל שני סוגי החזרים. ראשית  התמלוגים (בערך 11% מהמחיר, קרי 660 מיליון ש"ח לשנה), ולאחר בערך 10 שנים המדינה גם תתחיל לקבל "מס ששינסקי" (המדינה תתחלק עם הספקים 50-50 ברווחים). תנאים אלה גם חלים על ייצוא, ואם המדינה תאשר למשל ייצוא של 30 מיליארד ש"ח בשנה, המדינה תקבל 3 מיליארד ש"ח כתמלוגים, ולאחר כמה שנים תוספת מסים מחוק ששינסקי (לא ברור בדיוק כמה).
אבל לפני שנחגוג, כדאי לזכור פרט קטן, שהרי אנחנו לא במצב של האירופאים שזקוקים לגז המיובא ממדינה אחרת אלא אנחנו המייצרים והמייצאים, כמו רוסיה. ובהשווה לרוסיה, ולכל מדינה אחרת בעולם שיש בה משאבי גז משמעותיים, מצבינו נראה עגום. אף מדינה אחרת לא נותנת למונופול פרטי לקבוע את מחיר הגז לשוק המקומי ואף מדינה אחרת לא נותנת למונופול ליהנות מרווחים כפי שממשלת ישראל עומדת numberswiki.com

לתת לשותפויות תמר ולוויתן.

גזפרום היא באמת דוגמא טובה להשוואה. היא מייצרת כ-500 BCM לשנה, מייצאת בערך 40%, ויושבת על עתודות גז שגדולות פי 50 מעתודות ישראל. בתוך רוסיה, החברה נאלצת למכור במחיר עלות בתוספת תמלוגי המדינה, בערך $2 ליחידת חום. ז"א שבתנאים אלו הציבור הרוסי היה חוסך על קניית 10 BCM (הצריכה הישראלית)  בערך 5 מיליארד ש"ח לשנה. וגם בישראל, ממשלה תקינה לא הייתה מאפשרת למונופול הגז לדרוש יותר.
בנוגע לגז לייצוא, גזפרום משלמת למדינה, בנוסף לתמלוגים, 30% מס ייצוא. על רווחי הייצוא, המדינה גובה מס הכנסה של 25%, ועל הרווחים לאחר מס, המדינה לוקחת 50% כשותף בחברה. בקיצור, על ייצוא של 30 מיליארד ש"ח לשנה, לפי הדוגמא לעיל, רוסיה הייתה מקבלת בערך 20 מיליארד ש"ח לשנה, 50% יותר ממה שישראל עומדת לקבל.
מה שברור זה שברקת, כמו עמיתיו בממשלה ובשותפויות תמר ולווייתן, לא מעונין להאיר את עיני הציבור למצבו העגום. אם מצבנו לא היה כה עצוב, הייתי משתעשע מיתר השטויות שמופיעות בכתבה כמו ההערה הבאה: "ייתכן כי העניין הרוסי בישראל נובע מהחשש מפני תחרות עתידית על השוק האירופי. במקרה כזה ייתכן שגזפרום תבקש לרכוש את הגז הישראלי בעצמה". כנרה שב"תחרות עתידית" ברקת מתכוון לאפשרות שארה"ב תייצא גז לאירופה. קשה לדמיין שתחרות זו תשפיע על הצורך של אירופה לייבא גז רוסי, אבל גם אם כן, איך ירידה בצורך האירופי ביבוא גז יכולה לגרום לצורך של רוסיה לקנות גז ישראלי??